"אני שמח להבקיע אחד, אז בטח שלושה", אמר ל"ישראל היום" נייג'ל האסלביינק אחרי שכבש בסוף השבוע את השלושער הראשון בקריירה. בגיל 30, ואחרי ששיחק בעשר קבוצות בארבע מדינות, חלוצה של בני סכנין עשה זאת דווקא במשחקו הרביעי בלבד בנבחרת. מול ארובה, במחזור השני של מוקדמות המונדיאל בצפון ומרכז אמריקה, האסלביינק כבש שלושה שערים ב־35 דקות והוביל את סורינאם לניצחון 0:6.
היה זה הניצחון השני של הנבחרת הקטנה בקמפיין הנוכחי, כשכמה ימים קודם לכן גברה 0:3 על איי קיימן. פתאום, התחושה היא שהנבחרת הדמיונית בהיסטוריה מתחילה לגלות איך נראית המציאות שלה.
להאסלביינק יש חלק גדול בתהליך הזה. "אני הייתי הראשון שמשחק בנבחרת בלי דרכון סורינאמי, וזה היה לפני שנה בלבד", הוא מספר בגאווה ששמורה לפורצי דרך כמותו. עד אז, חוק לאומי קבע שכל מי שעזב את סורינאם לא זכאי לאזרחות כפולה ולכן גם לא רשאי לייצג את הנבחרת. ב־1975, כשהמדינה השסועה קיבלה עצמאות, מאות אלפים עזבו אותה כדי לקבל אזרחות הולנדית, והנדידה הזאת השפיעה על מפת הכדורגל העולמי. פטריק קלייברט, אדגר דווידס, קלרנס סיידורף, רוד חוליט, פרנק רייקארד, ג'ימי פלוייד האסלביינק, ארון וינטר, נייג'ל דה יונג ואחרים - כל אלה נולדו בסורינאם או שהם בנים של ילידי סורינאם - שייצגו את הולנד. אייאקס הגדולה של שנות ה־90 הורכבה מבסיס סורינאמי, וכך גם נבחרת האוראנג' של אותן שנים.
שרי (שני משמאל). גם הוא התגייס למשימה הלאומית // צילום: מתוך טוויטר
ב־1996 אדגר דווידס נזרק מהיורו כי טען שהמאמן חוס הידינק "חייב להפסיק להסתכל על המוצא של השחקנים", ובמונדיאל 1998 התקשורת דיווחה על נתק בין ההולנדים לסורינאמים שכונו "DE KABEL" (הכבל). עם השנים החברה ההולנדית למדה לקבל אותם בצורה טובה יותר, אך תמיד ריחפה השאלה הגדולה מה היה קורה אילו הסורינאמים היו בוחרים מלכתחילה לייצג את סורינאם?
גאווה פטריוטית
בשנים האחרונות, ובעקבות כמה משחקי ראווה שמשכו לסורינאם שמות כמו דוידס, דה יונג ומריו מלכיוט, התגברה התחושה שאפשר לחבר בין השחקנים האלה לכדורגל הסורינאמי, והדיבורים על הצורך לאפשר אזרחות כפולה התחדשו. כדורגלנים רבים הודיעו שיסכימו לייצג את הנבחרת אם דבר כזה יקרה, אבל ההחלטה לא התקבלה - עד לפני שנתיים. דין גוריי, שחקן אייאקס לשעבר ומ־2018 מאמן הנבחרת, הפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות עד שקיבל אישור לזמן לסגל שחקנים ממאגר שכולל כ־200 בעלי שורשים סורינאמיים ברחבי העולם.
אחרי שנייג'ל האסלביינק עשה היסטוריה ופתח את הדלת, גוריי הביט בפלאפון וראה אינספור הודעות משחקנים בעלי מעמד זהה שרוצים להצטרף. הדרך שלו לסנן אותם היתה פשוטה: "ברגע שהם שאלו אותי לגבי פרמיות וכסף הבנתי הכל. אני חיפשתי מנטליות, שחקנים שרוצים לשחק ולהילחם למען סורינאם. זימנתי רק שחקנים שמבינים את המשמעות של מה שקורה כאן".
נבחרת סוריאנם. השחקנים מגיעים מכל רחבי אירופה // צילום: מתוך טוויטר
בסופו של דבר, גוריי הרכיב סגל שכולל חמישה מקומיים בלבד. "הרבה שחקנים מאוד התרגשו לבוא לכאן בגלל השורשים שלהם והחיבור למדינה הזאת", אמר האסלביינק, שמצא את עצמו משתף פעולה עם צ'ארון שרי ממכבי חיפה ובן דודו חלאופילו פלייטר מבית"ר ירושלים. "אנחנו מבלים יחד בארץ, וזה כיף שפתאום אנחנו עושים את זה גם בנבחרת. מול ארובה אפילו פתחנו שלושתנו בהרכב".
מלבדם, יש שחקנים מהליגות ההולנדית, הטורקית, הקרואטית, האמריקנית ואפילו מהצ'מפיונשיפ האנגלית, אמנם לא שחקנים ברמת קלייברט וסיידורף - אבל כן שחקנים טובים שמחוברים לשורשים. "זאת הגשמת חלום עבורי", מבהיר האסלביינק; "המשפחה שלי מסורינאם ואני מגיע לכאן לחופשות הקיץ. כמה מהם הגיעו למשחק מול איי קיימן לראות אותי וזה היה אירוע מרגש ומיוחד".
הדרך עוד ארוכה
בינתיים זה לא רק מרגש, אלא גם מרשים. סורינאם ניצחה את שני משחקיה וכבשה בהם תשעה שערים, כאשר בפגרה הבאה תתמודד מול קנדה על מקום בשלב הבא. "זה משחק המפתח", מבהיר האסלביינק; "אנחנו צריכים לכבוש הרבה שערים עד למפגש הזה כדי שנגיע למצב שתיקו יספיק לנו".
גם אם יספיק, הדרך עוד ארוכה. בהמשך, אם וכאשר, מחכים פלייאוף ומשחקים מול נבחרות כמו מקסיקו, ארה"ב או קוסטה ריקה, אבל את הסורינאמים זה לא באמת מטריד. "הלוואי שנגיע לגביע העולמי", מכריז האסלביינק בחיוך, "אבל אנחנו קודם כל שמחים להיות חלק מהדבר הזה שקורה כאן ושחשוב מאוד לכל אחד מאיתנו".
