מעטים הם המקרים שבהם נבחרות מגיעות לטורניר גדול ומסומנות הרבה לפני שריקת הפתיחה בתור "הסוס השחור" של האחרות. ביורו 2020 תופסת את המשבצת הזו טורקיה, שתשחק מול איטליה במשחק הפתיחה ביום שישי הקרוב.
אם מסתכלים על ההיסטוריה של טורקיה, עצם ההעפלה לטורניר מצביעה על כך שצפוי לה טורניר נפלא. היא השתתפה בשני מונדיאלים בלבד עד היום. בראשון (1954) נהנו האדומים מאגדת הכדורגל המקומית לפטר, וסיימו את שלב הבתים בשוויון נקודות עם מערב גרמניה. השיטה של אותם ימים שלחה את שתי הנבחרות למשחק פלייאוף, שבו הגרמנים הביסו 2:7 והמשיכו משם לזכייה ראשונה באליפות העולם אחרי 2:3 בגמר על הונגריה המופלאה.
המונדיאל השני והאחרון של הטורקים היה ב־2002, ואותו הם סיימו במקום השלישי לאחר הפסד 1:0 מינימלי בחצי הגמר, שוב לאלופה שבדרך, ברזיל. אותה נבחרת זכורה בזכות שחקנים כמו הקאן שוקור, אמרה בלוזוגלו, חסן שאש ורושטו רצ'בר. מי שעמד אז והיום על הקווים הוא שנול גונש (69), שסיים את הקדנציה הראשונה ב־2004, וכעבור 15 שנים חזר לתפקיד.
עבור גונש, יורו 2020 הוא הזדמנות נפלאה לסגירת מעגל משמעותית בקריירה. לפני 17 שנה פוטר לאחר הכישלון בהעפלה ליורו 2004. קמפיין המוקדמות דווקא היה אז לא רע. טורקיה סיימה אותו עם 19 נקודות, אחת בלבד פחות מאנגליה שהעפילה ישירות לטורניר, אך בפלייאוף האדומים של גונש הופתעו על ידי לטביה.
היסטורית, בלי גונש כמובן, כמחצית מההופעות הטורקיות ביורו היו מצוינות. ב־1996 הם הודחו בשלב הבתים, וכך גם ביורו האחרון ב־2016, אך בתווך - יורו 2000 - הם העפילו לרבע הגמר, ושמונה שנים לאחר מכן, עם שחקנים כמו ארדה טוראן, סמיה שנטורק וניהאט קאהבג'י, סיימו במקום השלישי.
תקעו יתד באירופה
לדעת רבים, דור השחקנים הטורקי הנוכחי הוא הטוב ביותר אי פעם, ולא רק ברמה המקצועית מול מקביליהם מהעבר, אלא בעיקר בשל העומק האיכותי.
זכייתה של ליל באליפות צרפת לאחר עשור ממחישה זאת היטב. הקבוצה סיימה את הבצורת בזכות טריו טורקי: זקי צ'ליק, יוסוף יזיג'י והיהלום שבכתר - קפטן הנבחרת בוראק יילמאז (35). אמנם זה נכון ואף ראוי שיילמאז זכה בתואר שחקן העונה של ליל, אך בלתי אפשרי להתנתק מהעונה הנפלאה של צ'ליק ויאזיג'י, שכבש, בין השאר, שלושער מול מילאן ב־0:3 בשלב הבתים של הליגה האירופית. האחרון שעשה זאת מול הרוסונרי בסן סירו, בכל מסגרת שהיא, היה ריבאלדו בשנת 2000.
מי שצפוי להיות הברומטר של הטורקים הוא הקאן צ'להאנולו. כדי להבין עד כמה גבוהות האיכויות של קשר מילאן, די להסתכל בהצעה שקיבל מאל־דוהייל הקטארית: שכר של שמונה מיליון לעונה ומענק חתימה בסכום זהה. מדהים.
לטורקיה אמנם יש חוליית קישור טובה, אבל העוגן שלה היא ההגנה הקשוחה והמרשימה. צ'לר סויונג'ו היה מהגורמים הבולטים לזכייתה ההיסטורית של לסטר בגביע האנגלי, ובסריה אה שחקני ההגנה הטורקים הפכו לשם דבר: מריח דמיראל אמנם עבר פציעה קשה, אבל נחשב לבלם בולט ביובנטוס, ובססואולו מצטיינים קאאן אייהאן ומרט מולדור. מי שעוד נוטל חלק ברוטציה ההגנתית העמוקה הוא בלם ליברפול אוזן קבאק.
זה רק ספורט
סוגיה חשובה שבה תיבחן טורקיה היא ההתמקדות בכדורגל ולא בדברים שאינם קשורים לספורט. המחשה לכך התקבלה ב־11 במאי, כשפנרבחצ'ה, שעדיין נאבקה על כתר האליפות המקומית, עלתה לחימום לפני המשחק החשוב מול סיבאספור כשחקניה לבושים בחולצות עם הכיתוב "!ÖZGÜR FİLİSTİN" (תשוחרר פלשתין!) - זאת, כנראה, בהשפעת מאמנה דאז בלוזוגלו ושחקן נבחרת גרמניה ממוצא טורקי מסוט אוזיל, תומכים מוכרים של תנועת האחים המוסלמים ושל הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן.
אם הנבחרת הטורקית לא תישאב לכיוון הזה - לא מן הנמנע שנראה אותה חוזרת אחרי 13 שנה לשלב חצי הגמר בטורניר גדול.
