אף אחד לא דמיין שמנצ'סטר סיטי, אלופת אנגליה שהייתה ראשונה בדירוג העוצמה הראשון של העונה, תסיים את שנת 2024 מחוץ לעשירייה הראשונה. בחודש שעבר הם עוד זכו לחסד ושרדו בדירוג, אך המשבר לא תם והם נדחקו החוצה. כן, ניצחון על לסטר החלשה זה לא מספיק משכנע.
נוטינגהאם פורסט המפתיעה עדיין מביטה מבחוץ וכך גם נאפולי ולברקוזן שנמצאות בכושר טוב. קבוצה אחת לוהטת עוד יותר עורכת הופעת בכורה, אתלטיקו מדריד ביצעה זינוק עצום ורק דבר אחד נותר יציב - הקבוצה שבפסגה. בסוגריים, התנודה ביחס לדירוג מהחודש שעבר.
10. צ'לסי (כניסה חדשה)
הבלוז חוזרים לדירוג אחרי היעדרות בת חודש, אבל רק למקום העשירי בעקבות תקופת חגים רעה מבחינתם. בגלל שהמחליפים משחקים בקונפרנס ליג, שחקני ההרכב של הבלוז ממוקדים רק במסגרת אחת ולא סובלים מעומס. ה"בוקסינג דיי" והמחזורים שאחריו גרמו לעומס שהשחקנים הבכירים לא היו רגילים אליו, וזה היה ניכר בתוצאות.
ה-0:0 מול אברטון היה הנקודה הבודדת שהבלוז השיגו בשלושת המשחקים האחרונים, ולא ברור איזו מעידה הכאיבה יותר. ב"בוקסינג דיי" היא הפסידה בדקה ה-95 בבית לפולהאם, היריבה העירונית שמסתמנת כקבוצת צמרת בעצמה. לאחר מכן הגיע 2:0 אצל איפסוויץ' מהתחתית, בו צ'לסי נראתה חיוורת ושחוקה. המומנטום השלילי הוריד אותם למקום הרביעי וכעת הם צריכים שקול פאלמר, שהקבוצה בנויה עליו, יתעורר ויחזור לסחוב אותה.
9. ניוקאסל (כניסה חדשה)
הופעת בכורה למגפייז וההתקפה המחשמלת שלהם. בעולם נטול מוחמד סלאח, אלכסנדר איסק היה בוודאות נחשב לשחקן החם ביותר בפרמייר ליג, ובין הלוהטים בכל אירופה. החלוץ השבדי הבקיע בכל ששת המחזורים החודש, האחרון שבהם ב-0:2 בחוץ על מנצ'סטר יונייטד בו הקבוצה מצפון אנגליה אמללה לחלוטין את השדים האדומים.
אחרי שפתחה את החודש עם 3:3 מול ליברפול והפסד 4:2 לברנטפורד, גם ההגנה התחברה עם ארבעה מחזורים ללא ספיגה. על אף שהטבלה צפופה, ואולי דווקא בגלל זה, צריך לספור יותר מתמיד את החמישית בטבלה כמועמדת רצינית להעפיל לליגת האלופות.
8. אטאלנטה (=)
מצד אחד, הקבוצה מברגמו היא אחת המלהיבות באירופה. מצד שני, היא פישלה מול כמעט כל קבוצה גדולה שפגשה וזה גם מה שמנע ממנה לטפס במעלה הדירוג. בתחילת החודש היא אמנם ניצחה את מילאן, אך הרוסונרי במשבר עמוק ומאז הספיקו לפטר את המאמן פאולו פונסקה. לריאל מדריד הם הפסידו, מול לאציו סיימו בתיקו, ובחצי גמר הסופרקאפ האיטלקי נכנעו לאינטר בקרב הלא רשמי על מי היא הקבוצה הטובה בארץ המגף.
מי שבוודאי היה חסר לקבוצה בשני המשחקים האחרונים, מול לאציו ואינטר, הוא מתאו רטגי, החלוץ נפצע במשחק שקדם לשני אלה. נגד אינטר ג'יאן פיירו גאספריני בחר לספסל את שני הכוכבים הנוספים בהתקפה, אדמולה לוקמן ושארל דה קטלארה. כשהעלה אותם במחצית השנייה, המומנטום כבר היה לחלוטין בצד של אינטר.
7. ברצלונה (3-)
ההתראה בחודש שעבר מפני פציעה של לאמין ימאל לא הייתה לשווא. החודש האחרון הראה שבארסה תלויה במידה לא מועטה בקסמיו של נער בן 17 ועם כמה שזה מחמיא לימאל עצמו, זה בטח לא בריא למערכת. האנזי פליק התדרדר למקום השלישי במאבק האליפות והקבוצה ששטפה את המגרש בחודשים הראשונים לעונה עושה זאת כעת רק לפרקים ולעתים רחוקות.
אל הפגרה יצאה ברצלונה עם שני הפסדי בית - ללגאנס מהתחתית ליריבה הישירה לצמרת אתלטיקו מדריד. לגאנס הבקיע את השער היחיד באותו המשחק בדקה הרביעית ובארסה לא הצליחה להגיב במשך משחק שלם. אתלטיקו השיגה את ה-1:2 בדקה ה-96 ובפעם הזו למארחת לא נותר זמן להגיב. הפגרה באה עבורה בזמן טוב, ואם תזכה בסופרקאפ הספרדי היא תוכל להחזיר את האופטימיות לקראת החצי השני של העונה.
6. באיירן מינכן (3-)
דניאל פרץ לא צריך לקחת אישית את הביקורת הזו, אבל עם המספרים אין להתווכח. מאז שמנואל נוייר נפצע, ההגנה של באיירן מינכן, וכתוצאה מכך הקבוצה כולה, יותר מעורערת. הבווארים לא ספגו שבעה משחקים רצופים, אך מאז במשך שישה משחקים אין להם שער נקי אחד, כשברוב התקופה הזו עמד הישראלי בשער.
דווקא אחרי שגילו שיפור, דאיו אופמקאנו וקים מין ג'ה חזרו לסורם והעלו תהיות אם אלו בלמים שיכולים לקחת את באיירן עד הסוף. פרץ לא היה אשם באף אחד מהשערים שספג, אך גם לא עשה הרבה מעבר למובן מאליו. הארי קיין ששב מפציעה ערך הופעה בודדת לפני הפגרה, ואיתו ועם נוייר ב-11, הציפייה היא שחודש ינואר יהיה טוב יותר עבור הקבוצה.
5. ארסנל (3-)
אחרי שנסקה למקום השני בחודש שעבר, ארסנל לוקחת כמה צעדים לאחור. הסיבה העיקרית לכך היא הפציעה של בוקאיו סאקה, הנשק ההתקפי המסוכן ביותר שלה. עם זאת, בטווח הקצר התותחנים נראים טוב גם בלעדיו. אחרי שיצא פצוע מול קריסטל פאלאס הם הבקיעו שלושה שערים, ושלשום באחד ממשחקי החוץ הקשים בליגה גברו 1:3 על ברנטפורד.
בצל ההתרסקות של מנצ'סטר סיטי והצפיפות מתחתיה בטבלה, ארסנל הראתה שלפחות יש לה כלים כדי להמשיך ולאחוז במקום השני. בשביל לאתגר באמת את ליברפול היא קודם כל תצטרך שהמכונה של ארנה סלוט תוריד הילוך, ואז שסאקה יחזור כמה שיותר מהר.
שחקן שמאוד מפתיע לאחרונה הוא גבריאל ז'סוס, שנראה היה כי שיאו מאחוריו. החלוץ הברזילאי שכבר הפך למחליף הבקיע שישה שערים בארבעת המשחקים האחרונים. לאורך זמן, סביר להניח שהמספרים שלו יתאזנו ויתיישרו.
4. אינטר (1+)
אחרי הפסד בדקה ה-90 ללברקוזן, שהרס לה את המאזן המושלם בליגת האלופות, אינטר יצאה לרצף של חמישה ניצחונות בלי ספיגה. משחק אחד נצץ מעל כולם - ה-0:6 מול לאציו באולימפיקו. עם שישה כובשים שונים וארבעה שערים שנכבשו תוך 12 דקות (על פני שתי המחציות), היה זה מפגן עוצמה שהראה ללאציו שלמרות שהיא בצמרת, היא עדיין לא ברמה של להיאבק על אליפות.
הצהרת כוונות נוספת הגיעה אמש, כאשר אינטר גברה 0:2 על מי שנראית כמו קוראת התיגר העיקרית - אטאלנטה. אמנם ה-0:2 מצמד שערים יפים של דנזל דומפריס היה רק בחצי גמר הסופרקאפ, אך מדובר בניצחון שיהדהד להמשך העונה גם בליגה.
3. ריאל מדריד (3+)
קיליאן אמבפה אמנם לא נגמל סופית מהחמצות מסמרות שיער, אך דצמבר היה החודש המוצלח ביותר שלו במדריד עד כה. החמצת הפנדל בהפסד לבילבאו, שבוע אחרי שאותו דבר קרה לו באנפילד, היה נקודת שפל שממנה הוא הודה בעצמו שצמח. מאז אותו הפסד הוא הבקיע בארבעה משחקים רצופים. ממשחק אחד בתקופה זו הוא נעדר עקב פציעה וריאל אמנם הסתדרה התקפית, אך סיימה ב-3:3 בלבד אצל ראיו וייקאנו.
ג'וד בלינגהאם גם הוא חווה התעוררות אחרי פתיחה מגומגמת לעונה, וההתקפה של ריאל מדריד מתחילה להראות ניצוצות מהפוטנציאל העצום שלה. השיא הגיע ב-2:4 על סביליה לפני פגרת החורף בו כל שער היה בצבע. רק כך קרלו אנצ'לוטי יוכל לצנן את הביקורות שמדי פעם מושמעות כלפיו.
2. אתלטיקו מדריד (7+)
עם 12 ניצחונות רצופים בכל המסגרות, אין פלא שרק קבוצה אחת מקדימה את הקולצ'ונרוס הרותחים. הניצחון האחרון היה המשמעותי מכולם, זה שקבע שאתלטיקו מועמדת רצינית לזכייה באליפות ספרד ואולי אף המועמדת המובילה.
לצד הצגות התקפיות, אתלטיקו יודעת להכריע בתוספת הזמן כשצריך. זה קרה בקאמבק הענק מ-3:1 ל-3:4 על סביליה, וגם ב-1:2 בחוץ על ברצלונה בקטאלוניה. הבלאוגרנה הובילו ונראו יותר טוב, אך ככל שהמשחק התקדם אתלטיקו נכנסה לעניינים ובדקה ה-96 השלים אלכסנדר סורלות' מהפך ענק.
הנורבגי התחיל רע את העונה במדריד אך מאז שירד לספסל הוא הפך לג'וקר של דייגו סימאונה. כשחוליאן אלברס ואנטואן גריזמן נותנים תפוקה וגם האופציה מהספסל היא מוצלחת, כולם שם מרוויחים.
1. ליברפול (=)
בעוד היריבות לצמרת מקרטעות, ליברפול ממשיכה ולברוח לשאר הליגה במה שמזכיר במעט את הדומיננטיות מעונת האליפות האחרונה ב-2020. ההתקפה של ארנה סלוט בלתי ניתנת לעצירה ומעל כולם ניצב השחקן הטוב בעולם העונה - מוחמד סלאח.
ב-18 מחזורי ליגה היה מעורב המצרי ב-30 שערים, מספר דומה לזה שרשם בכל העונה הקודמת. לואיס דיאס ממשיך בעונת השיא שלו כאופציה השנייה בהתקפה, ובכל פעם יש שחקן אחר שמתעלה, מקרטיס ג'ונס הפורח ועד אלכסיס מקאליסטר שמצטרף מאחור.
הדבר היחיד שמונע מליברפול ניצחונות לעתים רחוקות הוא רפיון הגנתי. ה-3:3 מול ניוקאסל וה-2:2 נגד פולהאם היו המעידות היחידות בחודשים האחרונים וגם טוטנהאם כבשה שלישייה לרשת של הרדס, אבל זה לא עזר מול השישייה שלהם.