פתיחת העונה בכדורגל העולמי מלמדת שהסוד להצלחה טמון ביכולת של כל קבוצה להתמודד עם שינויים ופציעות. האנזי פליק שדרג את ברצלונה עם סגל די זהה לעונה שעברה ופפ גווארדיולה מצליח בקושי להתמודד עם כל החיסורים, גם אם זה אומר שהכדורגל פחות סוחף. ארסנל לעומת זאת מתקשה, ואת הבורות שנפערו בבאיירן מינכן וריאל מדריד קשה לסגור.
ההתמודדות הזו השפיעה על התנודות בדירוג העוצמה החודשי לאוקטובר 2024, ויש גם שתי כניסות חדשות. צ'לסי ופריז סן ז'רמן פינו לבינתיים את מקומן לטובת המגף שחוזר לאופנה. הדירוג המלא לפניכם, המספר בסוגריים מסמל את התזוזה ביחס לחודש שעבר.
10. באייר לברקוזן (3-)
אלופת גרמניה קיבלה עוד זמן של חסד בדירוג, למרות יותר מדי תוצאות תיקו לאחרונה. שערי הניצחון המאוחרים שאפיינו אותה בעונה שעברה לא מובקעים גם השנה, אך ההגנה ממשיכה להיות בעיה. היא אמנם מדורגת שלישית בטבלה - אך בטור הספיגות היא במקום ה-11 בלבד. כך יהיה קשה לזכות בעוד אליפות. חוליית ההגנה לא השתנתה כלל מהעונה שעברה, אז היכולת לגלות שיפור קיימת.
בליגת האלופות לברקוזן פתחה טוב עם 7 מ-9, אך המאבק על העלייה האוטומטית לשמינית הגמר ממקומות 1-8 פתוח לגמרי. אולי דווקא על התיקו נגד ברסט היא תתחרט, שכן בהמשך מחכות לה ליברפול, אינטר ואתלטיקו מדריד.
9. אסטון וילה (1-)
אונאי אמרי ממשיך לחולל קסמים בווילה. היא אחת מבין שתי המושלמות היחידות בליגת האלופות יחד עם ליברפול, ולאור הלו"ז שנותר לה יש סיכוי ממשי שהיא תסיים בין שמונה הראשונות ותעפיל ישירות לשמינית הגמר.
במסגרות באנגליה וילה מאבדת קצת גובה. עד כמה שזה אירוני, אפשר להגיד שגם 0:0 בבית מול מנצ'סטר יונייטד נחשב לאכזבה. מגביע הליגה היא הודחה במפתיע עם הפסד ביתי לקריסטל פאלאס, כך שהמבצר שלה קצת יותר חדיר מבעבר. הרוטציות הרחבות באותו המשחק עלו לאמרי ביוקר, כך שלצד כל קסמיו, ניכר כי בקבוצה אין עדיין את העומק שיש בשאר קבוצות הצמרת.
8. אינטר (כניסה חדשה)
אחרי שנעדר מדירוג ספטמבר, הכדורגל האיטלקי מפגין נוכחות. האלופה פתחה את העונה בצליעה אבל לאחרונה ההתקפה מתחברת. מרכוס תוראם מרשים עם מעורבות ב-12 שערים בעשרה מחזורים, ונראה יותר מתמיד כשותף המושלם של לאוטרו מרטינס בהתקפה. גם מחליפיהם נותנים תפוקה כשמגיעה ההזדמנות.
הסיבה שאינטר לא נמצאת גבוה יותר בדירוג היא כנראה גם הסיבה שהיא לא בראש הטבלה באיטליה כרגע. ההגנה רחוקה מלהיות הגנת הברזל של העונה שעברה, כשגולת הכותרת הייתה הרביעייה שספגה ב-4:4 המשוגע מול יובנטוס. בעשרה מחזורי ליגה היא ספגה כבר 13 שערים, בהשוואה ל-22 בכל העונה שעברה. בניגוד למשפט המוכר, אינטר לוקחת העונה שני צעדים קדימה וצעד אחד אחורה.
7. נאפולי (כניסה חדשה)
ליד ההגדרה המילונית למערך שלושת הבלמים מופיעה תמונתו של אנטוניו קונטה, אלא שבדרום איטליה המאמן גילה מהר שהוא צריך לבצע התאמות. אחרי פתיחה רעה שהזכירה את העונה שעברה, קונטה חזר ל-4-3-3 שאיתו נאפולי זכתה באליפות לפני שנתיים. רבים לא השתכנעו מרצף הניצחונות של נאפולי בטענה שהיא פגשה יריבות מהתחתית, אך זה השתנה השבוע כשניצחה 0:2 בחוץ את מילאן.
חביצ'ה קברצחליה נראה כמו הכוכב מעונת האליפות ורומלו לוקאקו שוב פורח תחת קונטה בתור המחליף של ויקטור אוסימן. לנאפולי אין השנה מסגרת אירופית על הראש, ובתנאים אלה בדיוק קונטה זכה באליפות עם צ'לסי בעונתו הראשונה באנגליה. מעתה מחכה לנאפולי רצף של משחקים מול יריבות מהצמרת, שיוכיח האם באמת צריך לקחת אותה בחשבון במאבקי האליפות.
6. ארסנל (1-)
מרטין אודגור לא חזר, בוקאיו סאקה סחב פציעה, וויליאם סאליבה הושעה מהמשחק מול ליברפול וגבריאל נפצע. ארסנל חטפה לאחרונה סדרת מכות שהרחיקו אותה ממנצ'סטר סיטי וליברפול והמכות האלה גורמות לתקלות כמו ההפסד בבורנמות' או חריקות כגון ניצחון 0:1 לא מרשים מול שחטאר דונייצק.
התקופה הזו מראה שעד כמה שארסנל טובה, היא יותר תלויה בשחקנים ספציפיים מאשר יריבותיה לצמרת. המכונה המשומנת שפפ גווארדיולה בנה בסיטי מצליחה להתמודד עם כל פציעה, וגם לליברפול בחלק מהעמדות יש יותר אופציות מארסנל. עם משחקי חוץ מול ניוקאסל, אינטר וצ'לסי תוך שבוע - זה לא נעשה קל יותר.
5. באיירן מינכן (1-)
הבווארים פגשו בשבוע שעבר את מאמנם לשעבר, האנזי פליק, וחטפו מברצלונה שלו 4:1. החיכוכים עם פליק שהובילו לפרידה ממנו אי שם ב-2021 היו דוגמא אחת לשרשרת טעויות שמבצעת באיירן מאז הטרבל בו זכתה ב-2020. הטעות האחרונה, עליה הבווארים משלמים העונה מחיר כבד, היא הזנחת מרכז ההגנה.
באופן תמוה הבווארים מכרו הקיץ את הבלם הכי טוב שלהם, מתייס דה ליכט. במקומו הגיע הירוקי איטו משטוטגרט שטרם שיחק בגלל פציעה, כך שווינסנט קומפאני נאלץ להסתדר עם ציוות בלמים בעייתי שכולל את קים מין ג'ה ודאיו אופמקאנו. חוסר הביטחון שהשניים מקרינים משפיע על כל הקבוצה ובאיירן צריכה לקוות שאיטו, חסר הניסיון ברמת האלה, יושיע את המצב כשיחזור. אחרת היא תהיה בבעיה חמורה.
בניגוד לברצלונה שפירקה את ההגנה שלה, בבונדסליגה היא לרוב הסתדרה. זה לא לזכותם של הבלמים, אלא בעיקר הוקרת תודה להתקפה שממשיכה להיות חגיגה לעיניים. לאליפות זה אולי יספיק, לליגת האלופות? ההפסדים לאסטון וילה וברצלונה הוכיחו שכנראה שלא.
4. ריאל מדריד (2+)
המחצית הראשונה בקלאסיקו הייתה מעין תמונת מראה של שתי קבוצות שמשחקות על מלכודות נבדלים וקו הגנה גבוה. במחצית השנייה המשמעת בהגנת הבלאנקוס התרופפה וזה אפשר לברצלונה לחגוג. בצד המפסיד, אפשר לייחס זאת למערבולות שעוברת הגנת ריאל כבר שנה וחצי. בתקופה הזו ארבעה שחקני הגנה עברו פציעות מסיימות עונה, וחסרונו של דני קרבחאל יורגש מקצועית ומנהיגותית.
שני ההפסדים של ריאל העונה, מול ליל ובארסה, הגיעו כשאנדריי לונין החליף את טיבו קורטואה. זה לא מקרי. מאז שהבלגי החלים מפציעתו הקשה, האוקראיני שחזר להיות שוער משנה הרבה יותר מעורער וזה משפיע על ההגנה כולה. כשאין את השקט של טוני קרוס באופן קבוע, את קרבחאל בעתיד הנראה לעין ולעתים גם את קורטואה, לריאל לוקח זמן לעכל את כל השינויים שהיא חווה תוך כדי תנועה. ב-2:5 על דורטמונד ריאל הראתה שתוך כדי ובין משחקים אפשר להתאושש, אבל בינתיים הרכבת - ברצלונה - כבר עזבה את התחנה.
3. מנצ'סטר סיטי (2-)
עם כמות פצועים שמאפשרת השלמת מניין, מנצ'סטר סיטי עושה את שלה. הנסיבות המקלות קיימות כמובן, אך הניצחונות שלה בליגה מושגים בקושי רב והם לא משכנעים במיוחד. הרוטציות והפציעות כבר עלו לפפ בתואר אחד עם הפסד לטוטנהאם בגביע הליגה, בו ארלינג הולאנד אפילו לא קם מהספסל. עד כדי כך פפ חושש מעוד פציעות, בטח כאשר ספציפית להולאנד אין גיבוי בסגל.
המשימה של סיטי בינתיים היא לשרוד את מבול הפציעות לפחות עד שחלקם יחזרו, ואז אולי נוכל לצפות לכדורגל סוחף. עם כל השינויים שגווארדיולה ביצע תוך כדי תנועה במהלך שנותיו בסיטי, סביר להניח שגם הפעם הוא ימצא פתרון יצירתי.
2. ליברפול (=)
אם הייתה מנצחת השבוע בחוץ את ארסנל, ליברפול כנראה הייתה ניצבת בפסגת הדירוג. הרי החודש היא רשמה כמה ניצחונות נאים כמו נגד צ'לסי בליגה ובליגת האלופות אצל לייפציג, שלוהטת בבונדסליגה ונותרה בחוץ רק בגלל תוצאותיה באירופה. אלא של-2:2 נגד ארסנל שגרם לה לאבד את פסגת הפרמייר ליג היה טעם נפגם. ליברפול אמנם נראתה טוב מול ארסנל החבולה, אבל ארנה סלוט לא הצליחה להביא את הניצחון הגדול באמת הראשון שלו בתפקיד.
בכל אופן, סלוט נכנס לתפקיד בצורה חלקה ומביא חידושים. ראיין חראפנברך חווה תחייה מחדש ולואיס דיאס הרבה יותר יעיל. בעוד חודש ריאל מדריד ומנצ'סטר סיטי יגיעו לאנפילד בהפרש של ארבעה ימים. מעבר להזמנות לטיול כדורגל מדהים, תהיה כאן הזדמנות לסלוט להביא ניצחון שהוא הצהרת כוונות.
1. ברצלונה (2+)
איזה עצום הדיסוננס בין האנזי פליק לקודמו. בעוד צ'אבי הלין על היעדר רכש וכנראה שילם על כך בתפקידו, הגרמני עם אותו סגל בדיוק - מלבד דני אולמו - יצר מכונה. מארק קסאדו שהיה אנונימי עד הקיץ הפך לשחקן הרכב קבוע. ראפיניה, שבקיץ בארסה חיפשה לו מחליף, נהיה אחד השחקנים הטובים בעולם. רוברט לבנדובסקי בלם את סימני הדעיכה ומזכיר את הימים עם פליק בבאיירן.
ההפרש בקלאסיקו היה מעט לא פרופורציונלי, אך הוא כן שיקף את הניצחון הטקטי של פליק על קרלו אנצ'לוטי. ההגנה החכמה של בארסה תפסה את ריאל במלכודת נבדלים פעם אחר פעם, כפי שהיא עושה לכל יריבה בקצב גבוה בהרבה מכל קבוצה אחרת בטופ האירופי. אפילו שחקן כמו איניגו מרטינס, שהיה די שולי תחת צ'אבי, הפך לנכס שמשכיח את רונאלד אראוחו הפצוע. כל עוד פליק ממשיך להפיק מהלימון לימונדה, לאליפות זה אמור להספיק. השאלה היא אם בשלב מסוים שחקני ההרכב יתחילו ליפול מהרגליים ושאלה נוספת היא האם בזהות שיצר פליק לקבוצה, זה בכלל משנה.
