2024 הייתה שנה של עליות וירידות חדות בחיים ובקריירה של אלברו מוראטה. מצד אחד, בשנה זו הוא חווה את רגע השיא ככדורגלן, כאשר כקפטן נבחרת ספרד הוא הניף את הגביע אחרי הזכייה ביורו. מנגד הוא התגרש מאשתו ואם ילדיו, ובראיון גלוי לב שקיים בספרד הוא חשף כי בחודשים שלפני היורו סבל מדיכאון.
"כשיש תקופה קשה של דיכאון והתקפי חרדה, זה לא משנה מה המקצוע שלך", אמר מוראטה, "באותם רגעים זה מרגיש שיש עוד בן אדם בתוכך שאתה צריך להילחם בו כל יום ולילה. עבורי הדבר הטוב ביותר היה לעזוב את ספרד, לא יכולתי לסבול את זה".
מוראטה בילה את רוב הקריירה שלו בספרד או באיטליה, שם בילה שתי קדנציות ביובנטוס. הקיץ כשעזב את אתלטיקו מדריד הוא חזר לארץ המגף, אך הפעם למילאן. לדבריו, הביקורות כלפיו במולדתו לא הותירו בפניו יותר מדי ברירות אלא לעזוב: "רציתי להישאר באתלטיקו. בראיון אמרתי שאני לא בטוח אם אמשיך בנבחרת בגלל הגיל שלי ודברים שמחוץ לכדורגל וזה עשה רעש. אנשים כתבו דברים ובעיניי זה היה מוגזם, הבנתי שזה לא יקרה לי באיטליה".
החלוץ שיחגוג החודש את יום הולדתו ה-32 הוסיף לתאר את רגעי הקושי שחווה בשנה האחרונה: "הייתה לי תקופה קשה, חשבתי שלא אוכל לשים שוב נעליים ולעלות למגרש. מה שרואים בטלוויזיה וברשתות החברתיות זה לא תמיד האמת. צריך להותיר רושם כי זאת העבודה. עברתי תקופה רעה, היו רגעים שלא יכולתי לשים את הנעליים, וכשכן עשיתי זאת אז ברחתי הביתה כי גרוני היה נחנק והראייה שלי הייתה מיטשטשת".
"שלושה חודשים לפני היורו לא ידעתי אם אוכל לשחק. זה נושא מורכב ורגיש. התביישתי להסתובב עם הילדים ברחוב, כל פעם הייתי חווה התקף. לא רציתי לצאת איתם לקניות, לעשות דברים שרגילים שאבות עושים עם הילדים שלהם".
