עונת כדורגל, מבחינת לוח הזמנים, מזכירה במידה מסוימת לימודים בבית הספר. החודשים ספטמבר-אוקטובר מעניקים אינדיקציות ראשוניות למה שיקרה בהמשך השנה, בעוד המאני־טיים מגיע באפריל-מאי. זה נכון כשהקבוצות המובילות מתייצבות למשחקים שמכריעים תארים, וזה נכון לגבי כל התלמידים שניגשים לבגרויות.
לפעמים המסע הזה מציב מכשולים ואתגרים עוד הרבה לפני סוף השנה, וזה בדיוק מה שחווה ארסנל של 2024/25 - תקופת בגרויות כבר בתחילת העונה.
עד לפני שנתיים, נדמה שהיה שליברפול של יורגן קלופ היא היחידה שמסוגלת לקרוא תיגר על מנצ'סטר סיטי - אלא שאז פרצה ארסנל של מיקל ארטטה. הספרדי, שהיה עוזרו של פפ גווארדיולה בסיטי, ראה כיצד היסודות שבנה שנים קודם לכן סוף־סוף נשאו פרי, והקבוצה הצעירה והתוססת שלו הפכה לפתע למועמדת רצינית לאליפות.
התותחנים הוליכו את טבלת הפרמייר ליג כמעט בכל עונת 2022/23, אך קרסו לקראת הסיום. בשנה שעברה, בסיום של שידור חוזר כמעט מדויק, היתה זו סיטי שהפגינה יותר קור רוח במרוץ הדו־ראשי ושזכתה באליפות במחזור האחרון.
בכל עונה יש את התקופה שבה סיטי נכנסת ל"מוד מכונה", ולנוכח הכושר של ארלינג הולאנד ייתכן שהתקופה הזו הגיעה מוקדם מהרגיל. ברגעים כאלה, האתגר המרכזי של היריבות הוא בעיקר להחזיק מעמד, כדי שהתכולים לא יפתחו פער גדול מדי ובלתי סגיר בצמרת.
כעת ארסנל צריכה להחזיק מעמד לא רק בגלל הנורבגי האימתני של היריבה, אלא גם בגלל הנורבגי שלה. מרטין אודגור נפצע בפגרת הנבחרות ולא ברור מתי ישוב, אך העובדה שכשבועיים אחרי הפציעה עוד לא סומן תאריך חזרה אפשרי לא מבשרת טובות.
מאני־טיים בשלב מוקדם
בתחילת העונה בארסנל סימנו ארבעה תאריכים שירכיבו את "תקופת המבחנים" של ספטמבר-אוקטובר. שני מבחנים כבר מאחוריה, והיא צלחה אותם בצורה ראויה.
בראשון שעבר היא גברה על טוטנהאם 0:1 בחוץ בדרבי ללא אודגור ודקלן רייס, הקשר האחורי הטוב בעולם שרודרי לא נמצא בו. את ליגת האלופות פתחה בחמישי עם 0:0 אצל אטאלנטה, תוצאה סבירה לנוכח העובדה שהאיטלקים החמיצו פנדל. המבחן השלישי הוא כמובן משחק החוץ מול סיטי, והרביעי יגיע בשבוע הבא כשהלונדונים יארחו את פריז סן ז'רמן.
המשותף לשני המבחנים שעברו בהצלחה הוא שארסנל לא ספגה בהם. אגב, גם בשני משחקי הליגה מול סיטי בעונה שעברה התותחנים שמרו על רשת נקייה (0:1 בבית, 0:0 בחוץ). ההגנה של ארסנל היא כנראה הטובה בעולם, והיא מצליחה להיות מסוכנת גם בהתקפה. תשאלו את הבלם גבריאל, שבנגיחה מקרן כבש את שער הניצחון מול טוטנהאם.
בין היתר, ארסנל מנסה לבנות גם על מצבים נייחים כשאין את היצירתיות של אודגור, אבל היא לא תוכל להסתמך רק על זה, בטח אם ההיעדרות של הנורבגי תהיה ממושכת.
לנוכח זאת, ארטטה נאלץ לאלתר, והאלתורים האלה הופכים את הקבוצה להרבה פחות מלהיבה. קאי האברץ, שמסתמן כחלוץ שמשלים את חוליית ההתקפה בצורה הטובה ביותר, הוסט אחורה לעמדה שהוא כבר שכח שבה החל את הקריירה. במקומו לרוב עולה בחוד גבריאל ז'סוס, שנמצא בדעיכה. גם גבריאל מרטינלי נראה כמי שנתקע במקום, בטח בכל הנוגע למספרים שכל כך נחוצים עכשיו. ההתקפה נראית תקועה, וארטטה בבעיה.
למרות הצרות, ארסנל היא עדיין אחת הקבוצות הטובות בעולם. קבוצה עם עתיד מזהיר, אך כזו שעדיין לא עשתה את הצעד הגדול קדימה וזכתה בתואר משמעותי. מנגד, סיטי הוכיחה בשנים האחרונות שגם פציעות לא מונעות ממנה לאגור ניצחונות ולזלול תארים.
אם ארסנל רוצה להוכיח שהיא באמת בליגה שלה - היא צריכה להראות שגם בלי עוגן כמו אודגור היא מסוגלת למצות את הפוטנציאל. האופן שבו תצלח את תקופת המבחנים, והמרחק מסיטי שבו תהיה כשאודגור יחזור, מתי שזה לא יהיה, יוכיחו אם היא אכן עברה שלב נוסף בהפיכה שלה מקבוצה בוסרית לבוגרת, ממש כמו זו שתחכה לה הערב על כר הדשא.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו