המשפט של מנצ'סטר סיטי הוא מפגן הצביעות הגדול ביותר של הכדורגל האנגלי

החקירה של הפרמייר ליג נגד מנצ׳סטר סיטי, וההליך המשפטי שהתחיל היום, מזכירים לי מאוד את מדיניות החוץ של בריטניה. אנשי ווייטהול תמיד מודאגים מהמצב במזרח התיכון, קוראים להרגעת הרוחות בין הודו לפקיסטן, מגנים את הצדדים השונים בסכסוכים באפריקה. תמיד יש להם עמדה מוסרית נוקבת לגבי בעיות שהם האחראים העיקריים ליצירתם.

ובתרגום לכדורגל: אם מנצ׳סטר סיטי תמצא אשמה, ויילקחו ממנה אליפויות ולמעשה תמחק הלגיטימיות של העשור האחרון בכדורגל האנגלי, מי בדיוק אשם כאן? דיקטטורים של נסיכות נפט שמתקיימת על כידונים בריטיים ואמריקאים, ומעבירים בתמורה את הכנסות הנפט לבנקים בלונדון, התנהגו כאילו חוקים לא חלים עליהם? אכן הפתעה מרעישה.

זו לא אגדה אורבנית, ומישהו במחלקת השיווק של מנצ׳סטר יונייטד באמת הזמין את רומן אברמוביץ׳ ואנשיו לצפות במשחק מול ריאל מדריד ברבע גמר ליגת האלופות ב-2003, בתקווה לעניין אותם לרכישת תא כבוד. רונאלדו המקורי כבש שלושער לריאל, דייויד בקהאם, שנזרק לספסל, עלה וכבש פעמיים ויונייטד השיגה ניצחון 3:4 שלא הספיק. החלק שהוא אולי אמת ואולי אגדה הוא שאחד המקורבים שאל את הבוס אם נראה לו העניין של תא כבוד שמציעה יונייטד, הוא שאברמוביץ׳ ענה - ״למה שלא נקנה קבוצה?״.

באותו הקיץ צ׳לסי נרכשה, והחלה להוציא סכומים דמיוניים במושגי אותם ימים. את איש לא עניינו פרסומים בדבר חלק של אברמוביץ׳ ״במלחמות האלומיניום״ בין האוליגרכים ברוסיה שגבו חיי אדם, או הסברים כיצד הפך כל כך עשיר בגיל 37. מה רע בגרסה שאלו עבודה קשה וכישרון?

בתוך כמה שבועות הפכו שומרי הראש שלו בני בית ב׳מיניסטרי אוף סאונד׳ - ערש ה׳דאב-סטפ׳ וענפים אחרים של המוסיקה האלקטרונית. זו הייתה האימפריה הבריטית גרסת המילניום. חלילה לכבוש מדינות ולגנוב את משאבי הטבע, את זה שיעשה מישהו מקומי ושיבוא עם הכסף שלו ללונדון, שם הוא כבר יהיה גיבור תרבות. הסיפור הזה חשוב בכדי להבהיר: זה לא הכדורגל המושחת שחיבק את האוליגרכים. אנגליה חיבקה באהבה.

לזכותם של בעלי סיטי, הם כבר היו שם קודם. נסיכי הנפט הם דמויות ידועות ומכובדות במרוצי הסוסים מזה דורות. הכדורגל היה עבורם רק קפיצת מדרגה. וכמו בעולם הסוסים הם בהחלט שילבו לצד הכסף גם ניהול נבון.

שני עשורים אחרי אברמוביץ׳ וביום הפתיחה של הליגה האנגלית יש כמעט אך ורק בעלות זרה בקבוצות. אל סיטי, בבעלות אבו דאבי, מצטרפת גם ניוקאסל, בבעלות ממשלת סעודיה. על אברטון משתלטת חברה מפלורידה המואשמת בנוכלות. לוולבס כנראה קשרים בממשלת סין, הבעלים של נוטינגהאם פורסט חשוד בהטיית משחקים ביוון. צריך לקנא באוהדי ברנטפורד וברייטון: הקבוצות שלהם שייכות למהמרים מקצועיים נקיי כפיים.

ובמגרש? האם הכסף הזר היטה את התחרות? ברור לגמרי. ב-21 השנים הללו זכתה צ׳לסי בחמש אליפות ומנצ׳סטר סיטי בשמונה. מלבד אלו היו נס בלסטר, אליפות גדולה של יורגן קלופ עם ליברפול וחמש האליפויות האחרונות של אלכס פרגוסון במנצ׳סטר יונייטד.

האם הוא באמת חיזק את הכדורגל האנגלי והיה נחוץ? מאז תחילת עידן האוליגרכים זכו קבוצות אנגליות בשישה גביעי אירופה. פחות מב-21 השנים הקודמות (ללא ההרחקה לחמש שנים) של הקבוצות האנגליות. פחות מריאל מדריד לבדה. בנבחרת אנגליה לא נרשמה התקדמות. הכסף הזה ממש לא שם את הכדורגל האנגלי על מדרגה אחרת.

האם זה היה טוב לאוהדים? הכדורגל האנגלי התייקר דרמטית. גם לפוקדים את האצטדיונים, גם למי שסתם רצו לצפות בו בטלוויזיה וגם למי שסתם רצה לרכוש חולצות משחק מתנה לילדו לחג המולד. כי עבור קבוצות להילחם בכסף שנכנס, צריך לסחוט כל פני בכל דרך אפשרית.

בימים האחרונים עומד פפ גווארדיולה מול התקשורת ומציג סיפור כאילו מנצ׳סטר סיטי היא הנרדפת. אז לא, סיטי היא לא קורבן כאן. גווארדיולה, שיודע לדבר על האפליה נגד קטלאנים בספרד, מעולם לא ראה בעיה לעבוד עבור נסיכויות הנפט - כולל קטאר. אפשר להבין אותו: הוא בהחלט גאון כדורגל, אבל הוא מעולם לא פעל בשום סיטואציה מלבד כסף רב מאחוריו.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

אז סיטי היא לא קורבן של עוות דין קפקאי, אבל היא כן אלופה לגיטימית לתקופתה. תוצאה של מדיניות ברורה של מכירת הכדורגל האנגלי לכסף זר מפוקפק. עומדת בקריטריון המוסרי היחיד של הליגה והוא שהכסף יענה על הכל. ואת התשובות לא היא חייבת - אלא מי שמכר את הכדורגל האנגלי.