בשנת 2003 האוליגרך הרוסי־יהודי רומן אברמוביץ' השתלט על צ'לסי והפך אותה ממועדון מוכר וסולידי שזכה באליפות אחת ושלוש פעמים בגביע האנגלי - למועדון פאר שמתמודד לאורך שנים על תארים, זכה פעמיים בליגת האלופות ולכזה שלא מעט שחקנים חלמו לשחק בו ולא מעט מאמנים רצו לעמוד בו על הקווים.
המלחמה בין אוקראינה לרוסיה טרפה את הקלפים, החלו סנקציות על מיליארדרים רוסים ואברמוביץ' היה חייב לוותר על המועדון. חלפו שנתיים מאז העסקה שבה מכר את הכחולים מלונדון לטוד בוהלי האמריקני ושותפו בהדד אגבלי, ומאז צ'לסי רק הולכת אחורה, מתנהלת בצורה מחפירה, והפכה ללעג ולקלס בכל הממלכה, כשבשבועות האחרונים הבדיחה על חשבונה הגיעה לשיא.
זה יהיה חלון ההעברות השלישי ברציפות בקיץ מאז ההשתלטות ב־2022 על ידי הבעלים המשותפים, כאשר צ'לסי מחתימה הכי הרבה שחקנים ומבזבזת הכי הרבה כסף. ב־2023/24 צ'לסי הוציאה 400 מיליון ליש"ט (סיימה מקום 6). בשנה שלפני כן זה היה 538 מיליון ליש"ט (סיימה מקום 12) וביום ראשון שעבר הבלוז צירפו את חלוץ וולבס פדרו נטו עבור 54 מיליון ליש"ט, מה שהגדיל את מספר ההחתמות הקיץ ל־11 תמורת 185 מיליון ליש"ט, את מספר השחקנים ליותר מ־40 והוביל לכך שיושבי הסטמפורד ברידג' לא יודעים את נפשם מרוב תסכול.
התסכול של האוהדים נובע מכך שצ'לסי מחתימה שחקנים בלי תוכנית ברורה. מאז שנכנס טוד בוהלי למערכת, צ'לסי רכשה, למשל, שמונה שוערים והם כבר מחפשים למכור שחקנים שחתמו רק לפני 12 או 18 חודשים. בכל קיץ הקבוצה נחלשת יותר ויותר, כיוון שאלה שעוזבים טובים יותר מאלה שמגיעים, וכל העברה רק מגדילה את חובות העתיד.
מסעות הרכש נטולי החשיבה האלה יוצרים גלגל לא בריא שכמובן זוכה לביקורת רבה. כדי לעזור לאזן את הקופה בעונה שעברה, צ'לסי מכרה את מגרש האימונים שלה ומלון בסביבתו, וכעת חברי הדירקטוריון אף שוקלים למכור הכנסות עתידיות מהטלוויזיה כדי לספק הכנסה מיידית. נוסף על כך, שחקנים חדשים שמגיעים חותמים על חוזי עתק של שבע ושמונה שנים כדי לעמוד בחוקי הפייר־פליי הפיננסי.
עוד סימן לנפילה הגדולה של צ'לסי - שנובעת כמובן גם מהנפילה המקצועית הקשה ומהיעדר השתתפות בליגת האלופות - אפשר לראות בכך שהבלוז יחלו את העונה בלי ספונסר ראשי על החולצה. ההסכם ל־12 חודשים שלהם עם "Infinite Athlete" בעונה שעברה היה שווה 40 מיליון ליש"ט, אבל כעת העובדה שצ'לסי תשחק בקונפרנס ליג מקשה עליה מאוד למצוא חברה ענקית שרוצה להיקשר אליה במצבה.
צ'לסי תצטרך להגיש סגל של 25 שחקנים לאחר חלון ההעברות הנוכחי, שחייב לכלול לפחות שמונה שחקנים "מבית" - כאלה שבילו שלוש שנים באקדמיה כלשהי של מועדון אנגלי לפני שהגיעו לגיל 21 - מה שמחייב אותם למצוא ללא מעט שחקנים עד סוף החודש קבוצות חדשות, אם במכירה או בהשאלה.
גם כוכבי נוער עזבו את המועדון הקיץ, מה שממשיך את הקו המחפיר בשנים האחרונות עם ויתור על שחקני בית. גם קונור גלאגר צפוי לעבור בימים הקרובים לאתלטיקו מדריד, אחרי שגם איתו התנהגו בצורה מחפירה כשנתנו לו לנסוע לעבור בדיקות במדריד וקראו לו לחזור לפני שחתם כי לא היו בטוחים מה רוצים לעשות לגביו.
האתר "Football365" מאפשר לאוהדים אנגלים לשלוח מכתבים למערכת ולדבר על מה שמפריע להם. ג'ון, אוהד צ'לסי, כתב מכתב עצוב שלו קרא "להתראות צ'לסי". "צ'לסי היתה המועדון שלי מאז שהתחלתי לראות אותה עם אבא שלי בתחילת שנות ה־80 אבל אני קרוב לוותר עליה", כתב. "נמאס לי מההחלטה לפרק לחלוטין את הסגל שהיה עמוס בכישרונות צעירים שגדלו בבית בשביל שחקנים מבחוץ שמגיעים בסכומים דמיוניים. אי אפשר לזהות את צ'לסי כרגע, הספינה ללא קברניט", הוסיף.
ולמרות החושך הגדול שאוהדי הקבוצה חשים, יש גם קצת תקווה. לצ'לסי יש מאמן חדש - אנצו מארסקה האיטלקי - שעשה דרך יפה כמנהל מחלקת פיתוח של שחקנים של סיטי תחת פפ גווארדיולה במנצ'סטר סיטי, והעלה את לסטר חזרה לפרמייר ליג אשתקד.
יש לצ'לסי עדיין סגל מוכשר מאוד ויכולת לבנות הרכב שאם יתחבר יוכל לרוץ קדימה. יש לה את קול פאלמר, שבשנה שעברה רשם עונה אדירה אחרי שבא מסיטי, אלוף עולם כמו אנסו פרננדס, שחקנים מנוסים כמו ראחים סטרלינג שעדיין יש לו מה לתת ועוד.
גווארדיולה כבר ראה המון דברים בכדורגל כמאמן. הוא יודע איך להתכונן לכל משחק בצורה מושלמת אבל נראה שלמשחק היום הוא לא ידע כל כך איך להתכונן. לא כי יש לו ולצוות המקצועי שלו בעיה בניתוח נתונים, הם פשוט לא ידעו מה הם יקבלו.
צ'לסי נכון לעכשיו היא הכי לא צפויה שהיתה זה שנים ואי אפשר לדעת מה נקבל ממנה. אפילו היא בעצמה לא יודעת מה היא יכולה לעשות. מה שבטוח - שעוד עונה רעה, שתסתיים ללא כרטיס לליגת האלופות, ללא הכנסות קריטיות ובלי הישגים, יכולה להחזיר סופית את המועדון לימי שנות ה־90. המסע להצלת המערכת כולה מתחיל כבר היום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו