מאמן נבחרת צרפת האולימפית, תיירי הנרי, הגיע אתמול לשוחח עם העיתונאים לקראת משחק גמר טורניר הכדורגל נגד ספרד (שישי, 19:00 שעון ישראל). הנרי הסתכל על האולם ונתן את אחת התשובות המרגשות ששמעתי לאחרונה מאיש ספורט.
"האם חשבתי ששוב אהיה חלק מנבחרת גדולה? ממש לא", אמר המאמן, שזכה כשחקן עם צרפת בגביע העולם, בפריז, ב-1998. "אסביר לכם למה זה גם שונה. אף פעם לא הייתי על הדשא כשהמשפחה שלי צופה בי מהיציע. כשילדיי נולדו הייתי כבר לקראת סיום הקריירה, אז זה משהו שאף פעם לא חוויתי, ובשבילי אהבת המשפחה היא הכי חשובה, אולי גם בגלל זה אתם רואים אותי כל כך אמוציונאלי.
"זה מה שהיה חסר. הפסדתי תארים, הפסדתי משחקים, הפסדתי את השיער שכבר לא צומח, אבל להגיד לכם את האמת, האפשרות שלי לראות את ילדיי חולקים איתי את הרגע הזה, במשחקים האולימפיים, במדינה שלנו, אומרת הכל. אם אתם לא מתרגשים מזה, אתם בבעיה".
אין הרבה שחקנים שאהבתי יותר מתיירי הנרי. אלוף עולם, אלוף אירופה, מלך השערים של ארסנל בכל הזמנים ויותר מכל אינטליגנט, חכם, כריזמטי. במשך שנים הוא נשאר בצל עד שלקח את נבחרת צרפת הצעירה וכעת הוא מוביל אותה לגמר אולימפי, אולי מדליית זהב אחרי 40 שנות בצורת.
הדגל האולימפי מונף בטקס הפתיחה | רויטרס
"דיברתי על הנושא עם הבחורים, כי זכיתי בטורניר גדול בבית וזה לא קורה הרבה בקריירה", המאמן סיפר. "אמרתי להם שהם צריכים לשלוט ברגש ולא לתת לו לחצות את הגבול. היו משחקים בטורניר שהיינו יכולים להפסיד, אבל האוהדים מסביב והאמונה הביאו אותנו לגמר ובשבילי הסיפור הוא כבר הצלחה, רק בואו נעשה אותו ליותר טוב".
רק שהיריבה ממול זו ספרד, נבחרת זוללת תארים ולא משנה הגיל או המגדר. רק לפני כחודש הבוגרת הספרדית עם נערים כמו לאמין ימאל וניקו וויליאמס מנעה מצרפת לזכות ביורו כשניצחה אותה בחצי הגמר 1:2.
"אין לנו כוונות נקמה בספרדים", הנרי הודיע. "מה שהיה ביורו, היה. אלה נבחרות אחרות, טורניר אחר. אנחנו נחפש את המדליה הכי יפה שיש עם כבוד עצום ליריבה. זה גמר נגד נבחרת ששולטת בכדור, לוחצת מצוין. אני לא אגיד שאנחנו פייבוריטים, כי אנחנו משחקים נגד מדינה שמתנהלת נכון לאורך השנים. אני שיחקתי בבארסה ויודע איך הספרדים עובדים. הם מכירים את הזהות שלהם".
רק שאלה גם שחקנים צעירים. נבחרת עד גיל 23. רובם חסרי ניסיון במעמדים האלה. אלכסנדר לקאזט, הוותיק בחבורה הצרפתית, הודה. "אני יודע שלרבים יהיה לא קל, כי הם מגיעים מסביבות פריז וכל המשפחה והחברים יהיו ביציע, אבל עדיין אני מאמין בהם. אלה חבר'ה חזקים, בעלי יכולות להתמודד עם הרעשים שמסביב".
הנרי סיפר איך זה לשלוט בחבורה צעירה. "מה שלפעמים נראה כרעל, יכול להיות התרופה", אמר. "לפעמים הם עושים דברים שנראה שהם לא צריכים לעשות, אבל גם אני, כאבא, כל הזמן לומד. הפנמתי שאני צריך לדעת לשחרר, כי בסוף הם מצליחים. הם גם יודעים שאני לא טיפוס שיישב להם על הגב מחוץ לדשא, אבל כשאנחנו עובדים, אז עובדים ולא משנה לי באיזה גיל אתה. חוץ מזה אני רוצה להאמין שהם חושבים שאני בחור מגניב, נכון?". לקאזט הנהן בראשו.
המשחק יערך הערב בפארק דה פרינס שבפאריז, שם צרפת זכתה ביורו 84' ושם הנרי ביקר כילד שגדל בפרברים הסמוכים. "מה האצטדיון הזה בשבילי?", שאל ומיד ענה. "זה ג'ורג' וואה וברנאר לאמה. זו הזכייה ביורו בשנות ה-80. זה בסופי שבוע ללכת לראות את הקבוצות הגדולות שמגיעות לעיר. זה זלטאן איברהימוביץ' וקיליאן אמבפה ופדרו פאולטה, ואני מקווה שלא אשכח מישהו. זה מגרש אגדי, היסטורי, הבנתם מה הוא מבחינתי?".
לא היה ברור מזה. כשכולם קיפלו את הציוד, הנרי, הגדול, ביקש לומר כמה מילים. "אני רוצה לומר לעיתונאים שליוו אותנו לאורך הטורניר - תודה. כשהייתי שחקן לא ממש הבנתי את העבודה שלכם והאמת שהיא גם לא כל כך עניינה אותי וגם לא אהבתי את השאלות ואת הכותרת שלא קשורה למאמר, כולל התמונה. היום אני מבין יותר טוב, לכן אני רוצה להודות על העזרה. הייתם חיוביים מההתחלה כשאפשר היה להעביר ביקורת על משחקי האימון ועל בחירות השחקנים. באמת תודה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
