זה כל האופי: הדור החדש של נבחרת אנגליה מציף את הממלכה בתקוות

גארת' סאות'גייט דיבר על אופי ואחדות • גיבור הרגע אולי ווטקינס סיפר על הגשמת חלום והרגע החשוב בחיים שלו • והאוהדים, איך לא, כבר עמוק בשיגעון • אנגליה תגיע ביום ראשון לגמר היורו פעם שנייה ברציפות, השאלה היא עם הלב שוב יישבר

אוהדים הולנדים מכים אוהדים אנגלים בבר בגלזנקירשן

חצי גמר היורו בין הולנד לאנגליה (2:1) אמש (רביעי) בדורטמונד היה חלומה הרטוב של אופ"א. שתי נבחרות עם הילה גדולה מעל ראשן, למרות זכייה אחת בלבד לכל אחת בטורניר גדול, שני קהלים עוצמתיים, האצטדיון המרגש ביותר בגרמניה, מזג אוויר שלדקות מעטות היה משוגע אבל מושלם לשחק בו כדורגל, הפנינג עצום ברחובות, שערים מוקדמים, מהפך, הכל מהכל.

בסופו של דבר גם קיבלנו גמר שטרם ראינו עד היום, כזה שיפגיש את החבורה של הארי קיין עם נבחרת ספרד. יש עוד שלושה ימים עד הגמר הגדול, אבל ההכנות של הקהל האנגלי החלו אתמול כבר עם שריקת הסיום. מצב המאניה-דפרסיה שבו נמצאת הנשמה שלהם לאורך שנים תקפוץ שוב במינונים גבוהים יותר בסוף השבוע הקרוב.

מי שאחראי על הרגעים המהנים אבל גם המלחיצים מאוד שהקהל האנגלי הולך לעבור בימים הקרובים הוא גיבור הרגע וכובש השער המנצח אולי ווטקינס. חלוץ אסטון וילה סיים את העונה החולפת בפרמייר ליג עם 19 שערים ו-13 בישולים ב-37 הופעות העונה, אבל הוא עדיין לא הארי קיין. לא נראה כמו הארי קיין, לא כוכב כמו הארי קיין, אין לו עדת מעריצים כמו של הקפטן. בסוף יש היררכיה.

כשגארת' סאותג'ייט בחר להחליף ביניהם בדקה ה-80 והכניס גם את קול פאלמר במקום פיל פודן, לא מעט עיתונאים אמרו "what?" במעין פליאה לא ברורה, כשההארכה כבר נראתה באופק וקיין ופודן היו אולי במשחקם הטוב ביותר עד כה. עשר דקות לאחר מכן פאלמר בישל לווטקינס את שער הניצחון והאצטדיון כולו רעד. גם העיתונאים.

סאות'גייט. השתיק את המבקרים עם חילוף מנצח, צילום: Getty Images

 

ווטקינס, שזכה בתואר השחקן המצטיין של המשחק, הגיע מהר מאוד לחדר מסיבות העיתונאים, נשאל מספר שאלות בודדות כפי שהצהיר מראש קצין העיתונות של אנגליה והלך לחגוג עם החברים שלו. "אני לא חלמתי מעולם לשחק באליפות אירופה עבור אנגליה", אמר השחקן שעד אתמול שיחק 22 דקות בלבד בטורניר. "אני מציאותי, מנסה להתקדם תמיד כמה שיותר בקריירה שלי. נהנה מכל רגע וביום ראשון זה המשחק הכי חשוב בחיים שלנו".

שער ניצחון אחד בנבחרת אנגליה עושה עבודה הרבה יותר מהירה ממעורבות ב-32 שערים בליגה הטובה בעולם - ווטקינס הפך בן לילה למושיע. "הוא אולי לא מוכר מספיק לאנשים מכל אירופה, אבל הוא אחד החלוצים הטובים בעולם, אם היית שם אותו במנצ'סטר סיטי או בריאל מדריד, הוא מסיים עונה עם 50 שערים", אמר לי וויל ברכבת חזרה למלון.

ווטקינס אמנם בן 28, אבל הוא מייצג את דור השחקנים הנוכחי באנגליה, שהוא כנראה שונה מאוד מהדור הקודם. מהבקהאמים, הלמפארדים והג'רארדים. הדור הזה הפסיד גמר יורו ביתי לפני שלוש שנים, אבל במקום להישאב לשברון הלב, קם מחדש, התעלה וחוזר לשם שוב בראשון.

אפשר לבקר לא מעט את אנגליה על הדרך שלה לגמר, אבל דבר אחד אי אפשר לקחת לה בטורניר הזה, ואולי זה בסוף הבסיס להכל – האופי. גול השוויון של ג'וד בלינגהאם מול סלובקיה בשמינית, שער השוויון של בוקאיו סאקה ברבע והמהפך אתמול אלה דברים שמראים שיש בעיות, אבל גם יש חדר הלבשה חזק. גמר יורו שני ברציפות זה מדהים, ולא משנה כמה מזל היה בדרך. הכישרון של הדור הזה הוא עצום ולפעמים מרוב כישרון הדברים יכולים להתבלבל והלחץ מדבר, אבל אופי יש ובגדול. (ואולי בראשון שוב נדבר אחרת).

בלינגהאם מול הולנד. לדור החדש של אנגליה יש אופי, צילום: Getty Images

 

סאות'גייט, שהגיע למסיבת העיתונאים אחרי השחקן שלו ומאמן הולנד רונאלד קומאן, נשאל מה דעתו על כך שאנגליה תחתיו הגיעה לשני גמרים מארבעת הטורנירים הגדולים שלה, לאחר שעשתה זאת רק פעם אחת ב-23 ההופעות הקודמות שלה במונדיאל או ביורו לפניו. "אופי", הוא השיב. "יש לנו הרבה החלטות טובות של השחקנים, למשל, שחקן שמתאמן חזק לא משנה מה, גם כשהוא לא משחק, הוא תמיד מוכן וזה אומר הרבה על הדרך שכולם מאוחדים. הם דוחפים אחד את השני". ממלכה מאוחדת ללא ספק.

עיתונאי צעיר מספרד, ששמו דניאל קינטארה מעיתון 'לה סקוואדרה', שבסיסו בסביליה, אמר לי במהלך המחצית הראשונה במצב של 1:1, שהוא מעדיף את הולנד בגמר. למה? כי יותר ומגיע להם לטענתו להיות בברלין וכי יש לו זיכרונות טובים בתור ילד מגמר המונדיאל ב-2010 (ספרד ניצחה את הולנד 0:1). לצערו הוא יקבל את מה שחשש ממנו, והפעם הוא אולי בדרך לזיכרונות רעים במיוחד.

אוהדי הולנד. גיבורים, למרות שהפעם זה נגמר בדמעות, צילום: אי.אף.פי

 

ואי אפשר לסיום בלי לתת את הכבוד הראוי להולנד. כ-150,000 אוהדים מארץ השפלה עשו את דרכם לגרמניה למרות שרק לכמה עשרות אלפים מהם היה כרטיס למשחק. הייתם מוכנים לעשות דרך גדולה לעיר במדינה אחרת בלי שיש לכם את האפשרות להיכנס פנימה? להגיע לבאר ולא לשתות ממנה? כנראה שמרביתנו לא, אבל ההולנדים עם תרבות הכדורגל שלהם חשבו אחרת.

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

"עדיף שאני אהיה בהולנד וירגיש רע שאפילו לא ניסיתי להשיג כרטיס או שבאתי לפה ובמקרה הכי גרוע אני רואה את המשחק עם עוד אלפים שנמצאים במצבי ושתו איתי כל היום בירות?", אמר לי מארק שהגיע מאמסטרדם לזיגנל אידונה פארק. "ואם תפסידו?" הקשיתי, "אז אני אהיה איתם גם ברכבת חזרה", ענה. זה נגמר כאמור בהפסד למארק והחברים, אבל כשהנבחרת שלהם וגם הם בעצמם ייכנסו לשטח הולנד, מיליונים יצטרכו למחוא להם כפיים על מה שעשו פה בארבעת השבועות האחרונים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר