נבחרת צרפת כל כך מבישה, עד שכל מה שנותר לה זו לוחמה פסיכולוגית

עיתונאי שבדי שואל את דידייה דשאן, מאמן נבחרת צרפת, על הכדורגל המשעמם של נבחרתו. "אתה לא שבדי. אתה מושתל מהעיתונות הצרפתית", הוא עונה בבדיחה. אחר כך הוא מציע לעיתונאי לא לצפות במשחקים אם הם משעממים אותו. "זה לא משנה אם זה משעמם אנשים בשבדיה. התוצאות שלנו מביאות שמחה לאנשים בצרפת", הוא אומר. הפטריוטיות נותרה מפלטו של מאמן כדורגל חסר מעוף, או חסר אחריות לשמו הטוב של המשחק.

"לא", אומרים לי כמה שעות קודם לכן מרי ורמונד, זוג צרפתי שהגיע משטרסבורג הלא כל כך רחוקה למשחק. הם לא קונים את הבולשיט הזה של "שמחה לעם הצרפתי". נבחרת צרפת משעממת גם אותם. "קנינו את הכרטיסים לפני הטורניר, אז באנו. אם הם ישחקו ככה לא נבוא יותר. זו בושה לכדורגל הצרפתי", אומר מרי. "האוכל במינכן מפתיע לטובה", ממתנת אשתו את הסיטואציה.

הוא צודק. אנחנו ביום ה-25 של הטורניר הזה, והכריחו אותי לכתוב על צרפת ולא על ספרד, אז הנה האמת. יש דרגות לעניין הזה של לשחק שלילי או להסריח את הדשא. איטליה, שכביכול רצחה את הז'וגו בוניטו של ברזיל במונדיאל 1982, הגיע לשלב הזה עם 7 שערים, אחרי ניצחונות 2:3 על ברזיל ו־1:2 על ארגנטינה והבקיעה בסופו של דבר 12 שערים בטורניר, במתפרצות שצריך ללמד עד היום. גרמניה גירדה פעם גמר עולמי שלא הגיע לה ב־86 בטורניר בו כבשה רק 8 שערים ב־7 משחקים והפסידה בגמר בארגנטינה.

ביורו היתה לנו את נבחרת פורטוגל שהגיעה לשלב הזה ב־2016 עם 6 שערים בחמישה משחקים. כמובן שגם יוון שגנבה בתצוגות הגנתיות לוחמניות את היורו ב־2004. רוצים לדעת משהו על אותה יוון חסרת כשרון? היא כבשה 7 שערים ב־6 משחקים. ניצחה חמישה משחקים ולא נזקקה לפנדלים. צרפת השיגה בחמישה משחקים שני שערים עצמיים ושער בפנדל. מחפיר הרבה מעבר לסטנדרטים של מחפיר בעבר.

האם יש לצרפת תקווה מול המכונה הספרדית הכל־כך מרעננת? בוודאי, וזה מה שכל כך מקומם. הם מסוגלים לשחק ויש להם המון איכות. השחקן ששולחת צרפת למסיבת העיתונאים הוא אדריאן ראביו. הוא משבח את ספרד כנבחרת המלהיבה של הטורניר הזה. ואז מחליט לשחק קצת בראש הספרדי, אם הם מתעניינים במסיבות עיתונאים של היריבה.

"לפעמים קבוצות משנות את המשחק שלהן מול צרפת. לא נאמנות לעצמן", הוא אומר בפילוסופיות. על לאמין ימאל הוא אומר "בינתיים הוא בתחום הנוחות שלו", מאיים בלחץ פיזי מתון. צרפת מזמינה את ספרד לשחק כדורגל התקפי ולא אכפת לה להרוס. ניצחון צרפתי מחר, גם אם היא תחליט לשחק כדורגל, הוא מסר מזעזע לכדורגל הנבחרות כולו.

כל כך משעממת נבחרת צרפת שעדיף לדבר על פוליטיקה. השאלה הראשונה במסיבת העיתונאים לראביו היא על נושא ניצחונו המדהים של השמאל על מפלגת השלטון של הנשיא עמנואל מקרון והחזית הלאומית של מארין לה פן בבחירות. "האם בנבחרת הלאומית קיבלו בהקלה את התוצאות", הוא נשאל, ועונה בדיפלומטיות יחסית. אבל כמובן שהתוצאה שימחה את האנשים בנבחרת: "אני כדורגלן ואולי לא האדם הכי טוב לשאול אותו על דברים כאלו".

ראביו מציין שהרבה שחקנים היו פעילים במדיה החברתית. הוא מתכוון למשל לקיליאן אמבפה למשל אמר שיותר חשוב להצביע ולעצור את לה פן מאשר לצפות בכדורגל. העמדה של שחקנים בני מהגרים ברורה וגם מובנת.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

אני שואל את הוגו ואלראן, עיתונאי צרפתי, על מצב תאורטי בו שחקן בנבחרת כן תומך בחזית הלאומית. "זה יהיה מאוד מאוד לא טוב", הוא אומר. "האם הוא יוכל להביע את דעותיו או להסתיר אותן?", אני שואל. "הוא יסתיר אותן. זה אין לי ספק. באקלים של התקשורת ושאר הנבחרת שחקן לא יכול לתמוך בלה פן", הוא עונה.