יש משמעות מאוד גדולה להגרלה בטורניר גדול. לא רק ההגרלה של שלב הבתים, אלא בעיקר ההצטלבויות בשלבי הנוק אאוט, השלבים שמהם אין דרך חזרה. אז כך יצא שביורו 2024 שתי הנבחרות הטובות והמרשימות ביותר של שלב הבתים, ספרד וגרמניה, נפגשו כבר ברבע הגמר כשמנגד נבחרת כמו הולנד, שסיימה שלישית בבית שלה, קיבלה הגרלה נוחה בשמינית בדמותה של רומניה, שסיימה כראש בית עם 4 נקודות, מה שהקל עליה להגיע לשמונה הגדולות.
אז שיטת המשחקים סידרה לנו משחק על ברבע הגמר בשטוטגרט, שחזור גמר יורו 2008, משחק בין שתי נבחרות בעלות אידיאולוגית משחק דומה, בין שניים מהמאמנים הכי מרשימים בטורניר ובעיקר, בין שני קשרי על. הראשון, רודרי, קיבל בפעם הראשונה בגיל 28 הזדמנות להוביל נבחרת בתפקיד הטבעי שלו. השני, טוני קרוס, עשה קאמבק מפואר לנבחרת, הרים אותה מהקרשים ורגע לפני הטורניר הודיע שבסיומו, הוא יסיים את אחת הקריירות המרהיבות ביותר של שחקן כדורגל בעידן הכדורגל המודרני.
אחד הציטוטים היפים ביותר של מאמן כדורגל נאמר בזמנו על ידי וינסנטה דל בוסקה, שהתייחס לסרחיו בוסקטס - ״כשאתה רואה את המשחק אתה לא רואה את בוסקטס, אבל כשאתה רואה את בוסקטס משחק אתה רואה את כל המשחק". אז הציטוט הזה תקף גם לשניים שהנהיגו את שתי הנבחרות שעלו אתמול לכר הדשא בשטוטגרט וסיפקו 120 דקות של כדורגל מרהיב ומרתק.
אז רודרי, המגדלור של נבחרת ספרד, אכן סיפק את הסחורה. הוא דייק ב-96% מהמסירות שלו, שלט במרכז, ניהל נהדר את המשחק, גמע 15.03 ק"מ (יותר מכל שחקן אחר שדרך על כר הדשא אתמול) ובעיקר, סיים כמנצח. אבל הסיפור הגדול היה קרוס, אחד מגדולי הדור, שאתמול שיחק את משחק הכדורגל התחרותי האחרון בחייו. הוא עשה זאת כשהוא עדיין בשיא אונו, מה שגרם לנו מחד לתחושת פספוס כי יכולנו ליהנות ממנו עוד כמה עונות, ומאידך תרם להעצמת דמותו כשחקן וכפרסונת כדורגל על ומחוץ למגרש.
יוליאן נגלסמן מונה למאמן נבחרת גרמניה בספטמבר 23, אחרי רצף כישלונות של קודמו בתפקיד האנזי פליק, שהגיעו לשיאם בתבוסה מביכה 4:1 ליפן. תחילת הדרך לא הייתה פשוטה, אבל הכל השתנה בעקבות מהלך אחד. זה לא היה מהלך טקטי מבריק או פריצה יוצאת דופן של שחקנים שלא הכרנו קודם, אלא מהלך ניהולי שכנועי חכם, שהחזיר את טוני קרוס מפרישה לנבחרת.
הרבה שנים לא ראינו השפעה כל כך גדולה של שחקן על נבחרת גדולה כמו זו של קרוס על גרמניה. נגלסמן הבין שהוא חייב שחקן עם ניסיון במרכז השדה, שישלוט בקצב, שיהיה המאמן על המגרש ויתן לילדי שנתון 2003 בחלק הקדמי את החופש ליצור ולזרום עם הדמיון שלהם. אם תרצו, נגלסמן חיפש ומצא את הרודרי שלו.
מהרגע שקרוס חזר, גרמניה השתנתה ב-180 מעלות. הכדורגל שטף, ג'מאל מוסיאלה פרח, ההגנה הרגישה בטוחה בעצמה וכל המערכות התמזגו בהרמוניה מושלמת. שלושה ניצחונות מרשימים במשחקי הכנה, כולל על צרפת והולנד, משחק פתיחה אדיר מול סקוטלנד שבו קרוס הראה שלמות כדורגל מה היא עם נתון מטורף של 101 מ-102 מסירות מדויקות ובעיקר המון אופטימיות ותקווה בנבחרת שרק לפני תשעה חודשים נראתה והרגישה כגרמניה הכי חלשה ופגיעה בדור הנוכחי.
המשחק עצמו התנהל בקצב מטורף, כששני המאמנים משחקים שחמט ומגיבים כל הזמן אחד למהלכים של השני. על המגרש קרוס ורודרי, כמו שני גנרלים, מנהלים את המשחק של נבחרותיהם ומספקים לנו רגעי כדורגל בלתי נשכחים.
בדקה ה-124, כשהיא בפיגור 2:1, גרמניה קיבלה בעיטה חופשית סמוך לקו האורך, 25 מטר מקו הרוחב של השער הספרדי. השוער מנואל נוייר עזב את השער, רץ לעבר הרחבה הספרדית ואל הכדור ניגש קרוס, כשהוא יודע שאולי זו הנגיעה האחרונה שלו בכדור במשחק כדורגל תחרותי. הכדור עלה לכיוון הרחבה, מהלך שקרוס ביצע כל כך הרבה פעמים בקריירה, נקלט ע"י אונאי סימון והשופט אנטוני טיילור שרק לסיום, מה שסיים את המסע של המארחת ובעיקר, את הקריירה של אחד מגדולי הקשרים בכל הזמנים.
קרוס סיים קריירה מפוארת בה השיג הכל מהכל. אלוף עולם ב-2014, כשהוא חתום על הניצחון הכי גדול של גרמניה בכל הזמנים – 1:7 על ברזיל בחצי הגמר עם צמד ובישול, שש זכיות בליגת האלופות, ארבע אליפויות ספרד, שלוש פעמים אלוף גרמניה ועוד.
אבל הדרך שבה קרוס ירד מהבמה היא אפילו מרשימה יותר. הוא יורד כשכוחו במותניו, לא כשהוא כופה את עצמו על הנבחרת ומקריב אותה לצרכיו, אלא להפך, הוא נותן מעצמו למענה ועוזב כשהוא השחקן הכי חשוב בנבחרת שנתנה לו כל כך הרבה והוא נתן לה אפילו יותר. היורו ימשיך עם רודרי הענק הבלתי מנוצח וספרד הנפלאה שתפגוש את צרפת בחצי הגמר, אבל הכדורגל יתגעגע לנצח לטוני קרוס. קשר ואגדה גרמנית.
