את הפארסה הזו של כריסטיאנו רונאלדו איש לא יכול להפסיק

אני מדבר עם דוארטה מונטיירו מהאתר ZeroZero על הסיטואציה ומי יכול להוריד את רונאלדו לספסל? הציבור? השחקנים האחרים? המאמן? ההתאחדות? אנשים שקרובים אליו?

הציבור מאוהב בו. מהטלוויזיה זו נראית החלטה פשוטה-שבפשוטות להחליף את רונאלדו. אבל אין פה חולצה אחת אחרת בין אוהדי פורטוגל. חולצה אחת מאלף היא של קווארסמה, שחקן עבר וגיבור לצוענים. עד כמה שהמצב קיצוני בין אוהדי פורטוגל מבית, הוא קיצוני עוד יותר בקהל הטורניר שרובו מהגרים פורטוגלים וקהל גדול של לא פורטוגלים שמלווה גם הוא את הנבחרת. המשמעות של רונאלדו בעיניהם דתית כמעט.

השחקנים האחרים, כוכבים בקבוצות כמו מנצ׳סטר סיטי, פ.ס.ז', ברצלונה או מנצ׳סטר יונייטד, רואים הזדמנות קריירה נלקחת מהם בדרך כמעט משפילה. דייגו קוסטה, השוער גיבור הפנדלים, משבח את ״כריס״ במסיבת העיתונאים כמי שעובד קשה מכולם. הוא צודק כנראה. ״כשהוא סופסל במונדיאל 2022 לא ראית שום שחקן שקם ואומר שהוא חסר לו״, אומר דוארטה, אבל מוסיף שהם לא ידברו מיוזמתם. פורטוגל בשלב הבא כי הם משחקים באומץ את התפקיד שלהם.

אבל מה באמת עם המאמן? עם ההתאחדות? לאיש אין אומץ. הטענות העיקריות של דוארטה הן כלפיהם. אלו אנשים שזה תפקידם לקבל החלטות כאלו.

אני שואל למי רונאלדו מקשיב? אימו של רונאלדו שגידלה אותו באומץ בעוני משווע לא רלוונטית. הסוכן ז׳ורז׳ה מנדש עזב את רונאלדו לפני כמה שנים.  לדברי דוארטה לאחר שהבין שרונאלדו לא מציאותי לגבי רמתו הנוכחית. אני זורק את שמו של סר אלכס פרגוסון למשל. ״מי יודע?״ הוא צוחק. עד כך המצב נואש. אולי מאמן סקוטי פנסיונר יתקשר ויציל את פורטוגל ורונאלדו מעצמם.

התקשורת לא דורשת את החלפתו של רונאלדו. שלא תטעו. השיחה עם דוארטה מעניינת, אבל לא מייצגת שום הלך רוח. דוארטה סופג לא מעט אלימות רשת כשהוא כותב על הנושא. השאלות במסיבת עיתונאים הן מהסוג ״רונאלדו הציל הרבה פעמים את הנבחרת והפעם הצלתם אותו״. או ״האם האומץ של רונאלדו לבעוט שוב בפנדלים נתן לכם השראה״. ואלו לא מקרי החוסר-עיתונות החריפים ביותר. עיתונאי צ׳כי באזור העיתונות מתחנן בדמעות בפני ברנרדו סילבה שייקח חולצה לחתימה לרונאלדו.

מי אוהב אותו מספיק?

סופו של רונאלדו לא שונה מכמה מקרים בין מתי המעט שהגיעו לתהילה דומה לשלו. אלו לא דיוני העז המייגעים לגבי שאלות שאין להן תשובה, אלא השאלה האובייקטיבית את מי הקיף טירוף אהדה דומה לשלו ואיך זה נגמר. סופו המתמשך והטרגי של דייגו מראדונה מתועד היטב, ביתו של מוחמד עלי התחננה בפניו שלא להילחם בקרבות האחרונים שלו, בהם כנראה ספג נזק מוחי לשארית חייו. אלו מקרים שהגיעו לדעיכתו הפיסית והאנושית של אדם כי איש לא הפסיק את הטירוף.

אצל רונאלדו זו על פניו רק דעיכה ספורטיבית. מייקל ג׳ורדן היה צריך קאמבק חסר סיכוי רק בכדי להבין בעצמו שהוא כבר לא שם. אשתו הנוכחית אסרה על מגרש כדורסל בטירה בה הם חיים.

הפנדל המוחמץ הוא בכלל לא הבעיה. יכול לקרות לכל שחקן, גם בשיאו. ההתמוטטות הנפשית במגרש אחרי הפנדל היא הבעיה. מביך בהרבה:במחצית הראשונה מקבלת פורטוגל כדור חופשי מהאגף. יש לה את מגביהים מהטובים בעולם. יש לה נוגחים מצוינים, ביניהם רונאלדו עצמו שכבש לא מעט במשחקי הנבחרת גם בשנתיים האחרונות. הוא רץ לאגף, מבטל את התרגיל המיועד. בועט בעיטה שמעולם לא העז לבעוט, לא במדריד ולא במנצ׳סטר יונייטד ולא בסלסאו, לשום מקום. פורטוגל מקבלת עוד בעיטה חופשית כעבור כמה דקות. הקהל הפורטוגלי קם בשירת ״כריסטיאנו רונאלדו״.

כשפורטוגל מקבלת את הפנדל, מעיז מישהו באזור העיתונות להגיד ״תנו לברונו פרננדש לבעוט ונלך הביתה״. אולי זה היה כותב שורות אלו מהרהורי ליבו. קפטן יונייטד מבקיע פנדלים תוך כדי שינה. ״על מה אתה מדבר?״ כועסים עליו עיתונאים אחרים. השאלה היא לא האם מישהו סביב רונאלדו לא אוהב אותו. השאלה היא האם יש מישהו שאוהב אותו מספיק כדי לדבר?

יש ספורט שפוי

אחרי משחקי המוקדמות, בהם יש הרבה יותר מנצחים מפסידים, הגיעו הדרמות הגדולות. זה סוף עונה וסוף חלום לשחקנים וקבוצות קטנים וגדולים. זה חסד להפסיד מהעמדה של סלובניה. בעוד הקהל הפורטוגלי עובר סיבוב אבל עומד המום מול דעיכת אלילו, הנבחרת הסלובנית מוקפת אהבה ותודה של בני עמם. האוטובוס הסלובני עוזב בפעם האחרונה את האצטדיון בגרמניה 2024. הופעה נוספת על הבימה תגיע עוד שנתיים, עשרים, מי יודע? והאוהדים נשארים ליד פתח היציאה שעה ארוכה ללוות אותו בשירה ונגינת אקורדיון. יש ספורט שפוי.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות