בפיגור 1:0, כשהקדנציה שלו כמאמן נבחרת אנגליה עומדת להסתיים בביזיון, גארת' סאות'גייט לא יזם שום חילוף עד הדקה ה-84. חוסר אונים? אמונה עיוורת בהרכב שכמעט לא הפיק מצבים? אין לדעת. אבל דבר אחד הסיטואציה הזו השיגה, הוא לא עמד לנקות את ג'וד בלינגהאם והארי קיין מהביזיון הלאומי. השאיר אותם במגרש - חשופים גם הם לצליבה הציבורית.
בלינגהאם התבקש להחליט אם הוא רוצה להיות מין אגדת-קאלט אנגלית מהסוג של פול גאסקוין, כזה שהאנגלים מנפחים את גדולתו ומשאיר מעט רושם על ההיסטוריה האמיתית, או באמת כדורגלן משנה פרדיגמות. הוא הגיב באופן מעורר השראה - גם אם ממצב מקרי עם מעט קשר לאיכות כדורגל - בשער הטורניר עד עכשיו. הארי קיין, דמות טרגית אפרפרה כקפטן אנגלי, שאב ביטחון מהמנהיג האמיתי ומצא את הרשת מיד אחרי תחילת ההארכה.
החילוף הראשון של סאות'גייט, גם הוא בגלל אילוץ של פציעה, הוציא מהמשחק את השחקן האנגלי האחד שתופקד מחוץ לעמדה שלו - קירן טריפייר. את השחקן האחר שאותו שלח לתפקודים מוזרים, פיל פודן, כבר הוציא מיוזמתו. זה היה בדקה ה-94 של הזמן הרגיל, עדיין בפיגור. האם איבן טוניי, חלוץ מרכזי כוחני מהסוג האנגלי הישן, עזר ליצירת קצת בלבול בהגנה הסלובקית? כמו כל דבר אצל סאות'גייט, אין לדעת.
אחרי סיום הטורניר, כשסאות'גייט יילך לדרכו, תחזור המטוטלת הציבורית באנגליה כנראה לכיוון "מאמן מהרמה הגבוהה ביותר". כלל לא אופתע מהצעת עתק ליורגן קלופ או לפפ גווארדיולה מצד התאחדות ששוחה בכסף.
אולי כדאי להם להביט בפרנצ'סקו קלזונה, מאמנה האיטלקי של נבחרת סלובקיה, שבכלים הדלים שכוללים שחקני ליגה סלובקית וצ'כית ולעתים מרכז טבלה בפורטוגל או איטליה, הוא דווקא הגיב במהירות והצליח לייצר יותר משאנגליה יצרה ב-50 הדקות הראשונות שלה בפיגור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו