זילאס הוא אוהד מיינץ, וגם עובד המועדון במחלקת ה-IT. הוא מספר לי שאנשים מאמינים שיורגן קלופ יחזור. המנג׳ר האגדי, שהחל את דרכו במיינץ לפני שעבר לקנות את שמו בדורטמונד ובליברפול, בונה בית בוויסבאדן הסמוכה ועדיין ביחסים טובים עם כריסטיאן היידל, מנהל מיינץ שגילה אותו (וגם את תומאס טוכל ומאמנים אחרים). אז מה באמת יותר ברור מכך שקלופ עומד לחזור לקבוצת נעוריו הקטנה בה שיחק ולכבוש את אירופה במסע סנסציוני? חלומות לא מציאותיים של אוהדי כדורגל מאחדים אותנו.
בחושים חדים של אוהד מנצ'סטר יונייטד אני מרגיש שאני על אדמת אויב. הסלוגן "You'll Never Walk Alone" כתוב על הקונטיינר שמשמש משרד לכרטיסים. האם קלופ וסוכניו שטפו את מוחם של ילדים קטנים לאהדת ליברפול מהעריסה? מסתבר שהקשר לסלוגן ולליברפול ישן יותר. היא גם הגיעה לפה כאלופת אירופה ב-2006 כשמיינץ הייתה בחגיגות 100 שנים ועוד קצת למועדון. הם העריכו זאת מאד אבל בחוריו של קלופ, כלומר מיינץ, היכו את האורחת 0:5. ״מצויין״, אני אומר לו, ״תוצאה ראויה״.
הוא שמח להסביר לעיתונאי אורח הכל על כדורגל באזור. הוא גם היה במשחק בין בלגיה לסלובקיה, פגש שם אוהדים מכל המדינות, וצופה במשחקים בצפייה מאורגנת במיינץ. לשם מגיעים המון תיירים. מיינץ היא לא עיר מארחת אבל עמק הריין המרהיב הוא מקום מושבם של הרבה מהאורחים.
זילאס הוא חלק לא רשמי מאירוח מצוין, אירוח זה לא בדיוק ארגון. המשטרה לא מצליחה לאבטח את כריסטיאנו רונאלדו מפני האהבה אליו, בעיקר כי התכשיט משתף פעולה עם ציידי הסלפים. בלגיה התלוננה על התחבורה. עיתונאים כרגיל מתלוננים על בעיה כזו או אחרת עם האינטרנט ומערכת הרכבות היא בכלל פארודיה. ״עוד חמש דקות תעזוב הרכבת הקודמת ואז סוף סוף יודיעו לנו מה האיחור של הרכבת שלנו״, אומר לי בחיוך גרמני על הרציף בשטוטגרט. כל הבעיות הללו היו מעניינות אותי אם הייתי כדורגלן בינלאומי או היה לי עורך קשוח בלוחות זמנים או ג׳וב 5-9 בגרמניה. אבל יורו 2024 מאורגן ומאורח נפלא עבור האוהדים.
ראשית, והכי הכי חשוב, הקצאת הכרטיסים. יש אזורים לספונסרים של אופ"א, כמה אלפים בכל משחק, אבל כל קבוצה קיבלה עשרות אלפי כרטיסים לאוהדיה לכל משחק. זה פחות קשור לגרמניה: אופ״א היא חזירון קטן עם תיאבון. פיפ״א היא עדר חזירים שיצא מכל שליטה.
שנית, מתחמי הצפיה לאוהדים למשחקים האחרים. כל אחד עם הטאץ׳ המקומי. במינכן לגדות האגם בכפר האולימפי הטרגי. בקלן מחברת מעבורת בין שני מתחמים על גדות הנהר. בדיסלדורף במרכז העיר העתיקה. בגלזנקירשן, סמוך למכרה פחם ישן, ארגנו המקומיים פרשן, שחקן שאלקה לשעבר, שענה לשאלות אוהדים בין משחקים ובמחציות.
ושלישית, סתם האירוח. הידידות בה אוהד גרמני משוחח איתך על כדורגל. בערי המשחקים וגם בערים קטנות בעמקים ובאתרי הקמפינג, או במגרשי הכדורגל בפארקים ליד האצטדיונים שם ממשיך להתקיים כדורגל מקומי. הייתי באימון של ספורטינג קלן, קבוצה של בני 30-40 שהתכוננו למשחק מכריע מול דינמו טרוס. הוא נופל על אחד המשחקים בשמינית הגמר. לשחקן אחד יש כרטיסים. הם אמרו לו שהוא משוחרר באופן חד פעמי אבל הוא מתלבט. הדרמה במועדוני כדורגל לא קשורה לשאלה כמה מליונים מרוויחים בהם.
יותר מדי נבחרות? בואו נגדיל את היורו
כל המשמעות של 2024 בגרמניה היא לבוא למקום נוסף בו בעלי קבוצות אינטרסנטים מכתיבים הכל. רק שכאן בעלי הקבוצות הם האוהדים שהולכים למשחקים. ולכן אין פה כדורגל של יום שני בערב שהטלוויזיה מאוד רוצה. הדיון הוא על יותר מקומות עמידה ביציעים ופחות על תאי כבוד שמכניסים יותר כסף. זה פוגע במשהו ביכולתו של הכדורגל הגרמני לגייס שייחים וכספי חסויות בכדי לשלם לשחקנים מיליון יורו בחודש. המועדונים הגרמנים בנחיתות יחסית לאנגליה, אבל גרמניה כן זוכה במדליות והשחקנים כן נוהגים במרצדסים. קפיטליזם שפוי או סוציאליזם שפוי - או פשוט כדורגל שפוי.
היורו אגב מתחיל בשבת, מקווה שתהנו. כן, כל המוקדמות האלו הם בזבוז זמן וזה בגלל שיש בו 24 נבחרות. והפתרון? 32 נבחרות. נשמע לא הגיוני אבל אנסה לשכנע.
ראשית, גם אני מתגעגע ליורו של 16 נבחרות עם רמה הדוקה אבל זה לא יחזור כבר וזה לא באמת הוגן. ביבשת עם 5-6 מעצמות ועוד כמה חצאי מעצמות אי אפשר להשאיר כל כך מעט פירורים לאחרות. הרמה כבר לא תדולל במיוחד. מי הן הנבחרות שהיו פה אם היה יורו של 32 נבחרות? שבדיה, נורבגיה, בוסניה, אולי גם מקדוניה ובולגריה, וכמה מהבריטיות שלא עלו ויוון ופינלנד. שכחתי את רוסיה כשתחזור למשפחת העמים. לא שכחתי את ישראל. כרגע היא לא בין 32 הבכירות.
הבעיה ב-24 נבחרות היא השיטה העקומה. השיטה בה עולות שלוש נבחרות מרוב הבתים מעודדת כדורגל פחדני, מתגמלת על בינוניות ויוצרת הרבה מאד משחקים עם תוצאה טובה לשתי המתחרות. נכון, גם בשיטות אחרות עלו לפעמים נבחרות עם שלוש תוצאות תיקו בשלב המוקדם. הבעיה היא כשאתה יודע מראש ששלוש תוצאות תיקו מספיקות כמעט בוודאות.
אפשר לחיות עם יורו של 32 נבחרות בתנאים מסוימים. בעיקר קיצור דרמטי של המוקדמות ופחות פגיעה בשטף של כדורגל המועדונים. גם הרמה במוקדמות נמוכה בהרבה מהטורניר - בגלל מחסור בזמן הכנה. מוקדמות בבתים של ארבע נבחרות, שישה משחקים על פני שנתיים ואז זמן הכנה של שלושה-ארבעה שבועות לטורניר. וזה הפתרון האידיאלי בתנאים של 2024 והלאה.
