קצת למעלה משבוע בגרמניה ואני יכול לומר בפה מלא כי אפשר לתת את תואר 'הקהל טוב בטורניר' לאוהדי סקוטלנד. כ-200,000 מהם הגיעו בסוף השבוע הקודם למדינה ומאז אפשר לראות אותם בכל מקום. הם לא מגיעים רק למשחקי הנבחרת שלהם, אלא את דגלי המדינה מהממלכה רואים גם במשחקים אחרים. הם צובעים את הרחובות, את הברים והשירים שלהם נשמעים בכל פינה.
אתמול (חמישי) ברחובות דיסלדורף הייתי בטוח שאני אראה לא מעט אוהדי אנגליה, אבל שוב היו אלה הסקוטים ששלטו גם מבחינת הכמות וכמובן גם מבחינת הנראות והבלאגן החיובי שהם עשו.
את המשחק של האנגלים מול דנמרק ראיתי בבר שנקרא 'קפה מדריד' והתיישבתי ליד שלושה סקוטים חביבים. הם אמרו לי שהם החליטו לנוח הערב אחרי לא מעט לילות עמוסים ומעייפים. בשבילם להירגע זה לשבת לראות משחק כשכל אחד שותה בשעתיים בערך חמישה בקבוקי 'בקס', בירה גרמנית שמיוצרת בעיר ברמן. אמרתי להם שזה נראה וזה גם משהו ששמעתי מעוד סקוטים, שהם והאנשים מארץ מולדתם יודעים יותר להחזיק את האלכוהול בגוף שלהם. אני שבוע כאן ולא נתקלתי במקרה אלימות אחד מצידם. "כן, אנחנו יודעים לשתות יותר מהאנגלים, עובדה שלהם אסרו לקנות אלכוהול במגרשים ולנו לא", מה שהוכיח לי שקרב העקיצות ביניהם לא ייפסק לעולם.
לידי ישב פין (Finn) ושוחחנו במשך הזמן שלי איתם על לא מעט נושאים, כשכמובן הנושא ששוב עלה הוא העובדה שהגעתי מישראל. פין סיפר לי שהוא שוחח על הסכסוך ישראלי-פלשתיני לא פעם עם משפחתו, אחיו, הוריו וחברים טובים ואמר שמבחינתם "לראות בחדשות תמונות של הרג ילדים משני הצדדים זה לא טוב". יחד עם זאת, הוא הסביר לי למה אני לא אמור לחשוש מהתחככות עם הסקוטים.
"צריך להבין שהסקוטים שבאים לעודד את הנבחרת אלה אנשים שלא גרים בגלזגו כמעט, אלא אנשים מהכפרים הקטנים שלא אוהבים בכלל להתעסק בפוליטיקה. ברור שיש ביקורת על ישראל גם מאנשים שאני מכיר, אבל מסתכלים גם על הטרור בצורה רעה מאוד". כששאלתי אותו איך יכול להיות שניר ביטון, למשל, שיחק למעלה מעשור בסלטיק ואוהדי מועדון הפאר לא עשו לו צרות בעבר, גם בזמן של מבצעים בישראל, ועכשיו לליאל עבדה עשו חיים קשים, הוא הסביר את הדברים בצורה שלא ממש מתאימה לבחור בן 25 ממדינה מרוחקת.
"המלחמה עכשיו היא מלחמה גדולה והתמונות מגיעות לכל מקום בעולם אז זה שונה. אוהדי סלטיק מזוהים מאוד עם המחתרת האירית ועם מלחמת העצמאות האירית בגלל שהבריטים עשו להם חיים קשים, אז זה הם כאילו מראים סולדריות לפלשתינים שהם המיעוט. אוהדי ריינג'רס בכלל אוהבים מאוד את בית המלוכה הבריטי, ומבחינתם אין להם כל בעיה שאנגליה אפילו תזכה ביורו. בגלל זה לא נתקלים באוהדי סלטיק וריינג'רס בגרמניה, כל אחד בגלל הסיבות שלו". הוא אגב, אוהד את דנדי יונייטד.
במהלך השהות שלי איתם, פין הראה לי סרטונים שלו מנגן גם פה בגרמניה על חמת חלילים. כמו כן, הוא סיפר לי שהחצאית שאיתה הולכים פה לא מעט אוהדים מהמדינה שלו זו חצאית שלא עולה הרבה, משהו כמו 50 אירו מבד לא איכותי, כשחצאית רשמית יכולה להגיע גם ל-400 אירו, אבל אף אחד לא בא לגרמניה כדי להשוויץ בחצאית שלו. זה אמור לסמל פשטות ואהבה למסורת, בדיוק כמו לקנות חולצת כדורגל.
אחרי שנפרדנו, ישבתי במסעדה וייטנאמית. הזמנתי לי סלמון מטוגן ואורז כדי שלא אוכל את הקירות בבית המלון. בבר ממול, הסקוטים כמובן שוב נתנו הצגה ואז קלטתי דגל שהייתי סמוך אליו לפני זה במשך מספר שעות. זוכרים את ההצהרה על ערב שקט? אז זה היה פין על הכתפיים של אחד החברים שלו. ערב רגוע עאלק.
