כשנה וחצי בדיוק לאחר ההפסד הכואב בגמר המונדיאל לארגנטינה בקטאר, נבחרת צרפת תעלה מחר (שני, 22:00) למשחקה הראשון במסגרת יורו 2024. בהתחשב בעובדה כי בעשור האחרון הפכה אולי לאחת ממגדלת הכישרונות הבולטות בעולם וכשהשחקן הטוב בתבל כיום, קיליאן אמבפה, משחק בשורותיה, נבחרת הטריקולור רואה את עצמה כמובן מועמדת בכירה לזכות באליפות אירופה ופתיחה מוצלחת מול נבחרת אוסטריה כמובן חשובה להמשך, גם מבחינת המורל.
אל מסיבת העיתונאים באצטדיון מרקוס שפיל ארנה, בו ייערך המשחק, הגיעו המאמן דידייה דשאן והקפטן אמבפה. החלוץ, שספג לא מעט ביקורות בשנים האחרונות על הסאגה המתמשכת סביב מעברו לריאל מדריד, נכנס תחילה ראשון לחדר העיתונאים, לבוש בכובע ומבט מבויש. תדמית של שחצן נדבקה בכוכב הגדול, אבל כשנכנס לחדר, וגם כשיצא ממנו, אמר שלום לעיתונאים כשפניו מסתכלות במבוכה לכיוון הרצפה.
אמבפה מבין לגמרי את מעמדו לא רק ככדורגלן וסיפק הצהרות חשובות בנוגע לסערה הפוליטית שמתרחשת במולדתו בימים אלה לאחר פיזור הפרלמנט על ידי עמנואל מקרון ועליית הימין הקיצוני, שלפי הדיווחים שולט בסקרים. "אני מקווה שעדיין אוכל להתגאות בחולצה של צרפת גם ב-7 ביולי, אחרי הבחירות. הקיצוניים תופסים עמדות כוח בצרפת, חשוב שכולם יצאו להצביע", אמר.
כמו כן, הוא הצדיק את חברו, מרקוס תוראם, שאמר לפני מספר כי "צרפת נמצאת במקום עצוב כרגע". אמבפה כמובן גם מקבל לא מעט תשומת לב מעיתונאים ספרדים שהגיעו לסקר אותו, במיוחד אחרי המעבר הרשמי שלו ללה ליגה, ומרגיע שמצבו הבריאותי והנפשי מצוינים. כמו כן, היום התקיים יום האב בצרפת, אז אמבפה לא שוכח לספר כי שלח הודעה אוהבת לאביו, גם בתוך כל הלו"ז הצפוף.
באימון המסכם באצטדיון של שמו של פול ג'אנס, אחד השחקנים הגדולים בתולדות דיסלדורף, שנמצא במרחק של כ-15 דקות מהאצטדיון שבו ישוחק המשחק, אמבפה נראה נינוח. הוא צוחק עם חברו הטוב עוסמאן דמבלה, כשגם אנטואן גריזמן כמובן נמצא איפה שיש עניין. תפסתי טרמפ לשם עם שני עיתונאים צרפתים מתחנת RMC. שאלתי אותם אם הם חושבים שנוצרה לצרפת בעיה בגלל התלות באמבפה והם אמרו שיש בזה משהו. "אם הוא לא ישחק טוב, הנבחרת כולה לא תשחק טוב", אמר אחד מהם.
ואם נשים רגע את אמבפה בצד, קשה האמת שלא להתרשם מההילה שיש סביב דשאן. הגובה שלו הוא אמנם רק 174 סנטימטרים, אבל יש בקשר העבר הכריזמטי, שזכה במונדיאל גם כשחקן וגם כמאמן, משהו מהפנט. לפני שהתיישב על השולחן והחל להישאל לא מעט שאלות, הוא סיפק כמה חיוכים לעיתונאים הצרפתים שהוא מכיר כנראה, נפנף לשלום והתיישב בכיסא שלו. הוא מדבר בשקט שמזכיר ספרנית, אבל עם כריזמה שיכולה לשבור קירות, כאילו הוא נטול דאגות ועול על הכתפיים.
ומה בנוגע לאוהדים של צרפת שהגיעו לדיסלדורף? הם, לפחות לפי המצב רוח שלהם, בוודאות לא דואגים. בשעות הבוקר, באזור העיר העתיקה אלשטאט, פגשתי כמה מהם בבר "דר שפיגל" כמו שמו של אחד העיתונים הפופולאריים בגרמניה. הם שרו כמובן בלי הפסק, שתו בירות ואמרו שהם בטוחים בניצחון שלהם. שחצנים? התפוח לא נופל רחוק מהכוכב הכי גדול שלהם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו