מרבית חובבי הכדורגל העולמי בישראל מכירים את השם אביב לוי שושן, ישראלי שבמשך כמה שנים עבד כמנהל תוכן במחלקת הדיגיטל בברצלונה ועורר לא מעט תחושות קנאה אצל מעריצי בארסה בארץ הקודש, שראו בג'וב שלו משרת חלומות. הרי מי לא היה רוצה לעבוד באחת הקבוצות המפוארות בעולם ולהתחכך באבק כוכבים?
לוי הספיק כבר לעזוב את תפקידו כי חיפש אתגר חדש, וכיום הוא עובד באייאקס. אבל לא הוא הסיפור, כי הוא לא הישראלי היחיד שעובד בימים אלה בקבוצת כדורגל אירופית. הכירו את לירן גבעולי, בן 37, שמשמש כמנהל האסטרטגיה ופיתוח התוכן של אוניון ברלין מהבונדסליגה.
גבעולי עבד בישראל בתקשורת הספורט כמה שנים, עד שהתחתן עם יוטה, יהודייה פולנייה־גרמנייה, ועבר לגור איתה בברלין. הם נשואים שמונה שנים, ובמקביל לזוגיות החמה לירן זכה לעבוד במועדון שנמצא בנסיקה מתמדת בשנים האחרונות. את החוצפה הישראלית, שלפעמים יכולה להתפרש כבעייתית במדינות עם מנטליות שונה, הוא ניצל עד תום כדי לקבל את התפקיד הנחשק.
"יצרתי קשר מיוזמתי עם מנהל הרשתות החברתיות של אוניון, אולה נוואקובסקי. זה היה בדצמבר 2022 והייתי לקראת עזיבת תפקיד בטיקטוק, שם שימשתי מנהל קהילת היוצרים והישראלי הראשון שהועסק בהנהלת החברה בגרמניה", מספר גבעולי בראיון מיוחד ל"ישראל היום".
"כמעט שנה שמרתי על קשר עם אולה, וכל הזמן 'הצקתי' לו כדי שישקול לצרף אותי לצוות שלו. בהמשך נפגשתי עם עוד כמה בעלי תפקידים במועדון, תהליך שנמשך כמה חודשים, הצגתי להם מצגות על רעיונות תוכן ואסטרטגיה, עד שהתקבלתי למשרה".
אוניון ברלין הוא אחד המועדונים שעשו את הקפיצה הגדולה ביותר בכדורגל העולמי בשנים האחרונות. מה ההרגשה כשאתה מבין שהתקבלת לקבוצה כזאת?
"תהליך הקבלה שלי לקבוצה לקח הרבה זמן, ואני חייב לציין שעברתי לילות ארוכים ללא שינה מהציפייה שכל יום יתקשרו אלי ויקראו לי לפגישה. עד שחתמתי רשמית על החוזה הייתי בלחץ שזה לא יקרה. זה בהחלט חלום שהתגשם. כל חיי רציתי לעבוד במכבי ת"א, שאותה אני אוהד מילדותי (מנוי עד היום לשער 11), ופתאום אני מוצא את עצמי עובד במועדון ששיחק בליגת האלופות עד לפני חודש. זה מרגיש לא מציאותי בכלל, ואני עדיין מעכל את זה".
איך המועדון מתנהל באופן כללי ברמת הסושיאל? התנאים דומים לאלה שיש במועדוני הפאר?
"יש לנו צוות שהוא קומנדו. יש לנו צלמי וידאו וסטילס, עורכים, גרפיקאים ומנהלי סושיאל שמתמחים בפלטפורמות השונות, ובהם מנהל טוויטר ספרדי ומנהל בריטי לאתר הרשמי והטוויטר באנגלית לקהל שלנו מחוץ לגרמניה. אנחנו עובדים באופן צמוד עם ערוץ הטלוויזיה של המועדון, שם עובדים אנשים מהמוכשרים שפגשתי בחיי, ופגשתי המון לשמחתי.
"אני נוטה להאמין שלקבוצות כמו ריאל מדריד או ארסנל יש תקציב הרבה יותר גבוה מאיתנו וכוח אדם יותר גדול, אבל באמת שאוניון מתנהלת ברמה מאוד גבוהה ולוקחת ברצינות את כל עניין הרשתות החברתיות".
כמה עבודה ישירה יש לך עם השחקנים והצוות המקצועי? כשמגיע שחקן חדש למועדון, הצוות של הסושיאל מלווה אותו?
"יש לנו גישה לשחקנים, אבל אנחנו לא משגעים אותם, כי הם גולת הכותרת של המועדון. השחקנים הכי נחמדים שיש. אתה מגיע לאימון, ופתאום בונוצ'י (לאונרדו – ד.ל) מתעניין בשלומך. זה שחקן שלפני שנתיים זכה ביורו עם איטליה. הם יתייחסו לכל עובד במועדון בשיא הכבוד וההערכה.
"הצוות המקצועי כמובן יותר רשמי, אבל עדיין תמיד הם יברכו לשלום עם חיוך כשהם רואים אותנו. בקרוב חלון ההעברות ייפתח, ואני מאמין שיצטרפו שחקנים חדשים שנעשה להם 'וולקאם' ברשתות. לפעמים יש לנו יום או יומיים להיערך להחתמה, ולפעמים אנחנו יכולים לקבל התרעה של שעתיים שאנחנו חייבים לתקתק את הכל, וזה סיפור לא פשוט. אבל האתגרים האלו מוציאים מאיתנו את המיטב".
"לא נתקעים בעבר"
אוניון עשתה היסטוריה השנה עם העפלה לליגת האלופות, אבל כפי שקרה ללא מעט קבוצות שהגיעו למפעל הנוצץ בפעם הראשונה, גם היא התקשתה בחלוקת העומסים ופתחה רע את הליגה (מקום 15 בטבלה עם היציאה לפגרת החורף), מה שהוביל לפיטוריו של המאמן שעבר עם המועדון דרך מרגשת, אורס פישר.
על אף התחלופה על הקווים, בניגוד למה שאנחנו מכירים בישראל גם בתקופות הקשות יותר, הלחץ, לדברי לירן גבעולי, לא הורגש במועדון. "הגישה פה היא לא להיתקע בעבר אלא ללמוד ממנו ולנסות לשפר. השחקנים מרגישים מחויבות עצומה לקהל והם יודעים שהנטל הוא גם על הכתפיים שלהם כדי להוציא את הקבוצה לדרך חדשה. מבחינת העובדים שהם לא השחקנים והצוות המקצועי - אנחנו לא מרגישים לחץ, אבל אנחנו אוהדים את המועדון ורוצים בהצלחתו".
"אסיר תודה על התמיכה"
ישראל נמצאת כמובן בתקופה לא פשוטה, ולהיות ישראלי בעולם בימים אלה זאת שליחות, אבל לעיתים גם קצת מעורר פחד. גבעולי מספר כי קיבל יחס חם מאוד מאנשי המועדון במתקפת 7 באוקטובר ובימים שלאחר מכן.
"כל הקולגות דיברו איתי על המצב והתעניינו אם המשפחה והחברים שלי בסדר. הרבה מהעובדים היו בישראל כשאוניון שיחקה נגד מכבי חיפה לפני שנתיים ונהנו מאוד. ב־8 באוקטובר אוניון הוציאה הודעת גינוי רשמית למעשי הזוועה של חמאס, ונשיא המועדון שלנו, דירק צינגלר, יצר קשר עם יעקב שחר כדי להביע את תנחומי המועדון ולתמוך. במשרדו של כריסטיאן ארבייט, דובר המועדון והכרוז, יש את 'ברכת הבית' בעברית ובגרמנית שהוא קיבל כהוקרה מחב"ד ברלין. התמיכה פה היא מדהימה, ואני אסיר תודה על זה".
ארבייט, עליו מספר גבעולי הוא אולי האדם שהכי מזוהה עם אוניון ול"סמל" האמיתי שלה, מה שלא מפתיע כשהוא מספר בהתרגשות על עבודתו ועונה על השאלה האם גם דוברים מחפשים להתקדם.
"אני עוקב אחר אוניון מאז ילדותי, הגעתי למשחק בפעם הראשונה כילד בן 12. שנים רבות לאחר מכן התחלתי לעבוד במועדון ואני משמש כבר 15 שנה כדובר ומנהל תקשורת. מבחינתי אין מועדון גדול יותר. מעולם לא הייתה לי כוונה לעבור למועדון אחר. אני מכיר הרבה אנשים שכן, אבל לא כל מי שעובד במועדון הוא גם אוהד של הקבוצה כל חייו. מעבר זה אופציה לבנות קריירה מפוארת, אבל אני אף פעם לא חשבתי לעשות את זה בעצמי".
כפי שראינו מאז פרוץ המלחמה, התמיכה של הכדורגל הגרמני – קבוצות ואוהדים הייתה רחבה ומרגשת מאוד. לדברי ארבייט הדבר לפחות מבחינת אוניון לא היה נתון לשיקול דעת.
"אני יכול לדבר רק על המועדון שלנו והגישה שלנו היא Football for People. אם אנשים סובלים מאלימות, מלחמה או כל אירוע קטסטרופלי, נגלה את הסולידריות שלנו. לפעמים זה הדבר היחיד שאתה יכול לעשות אם אתה רחוק מאוד. לאחר 7 באוקטובר הבענו מיד את הזדהותנו עם ישראל. היינו בישראל, ביקרנו ביד ושם ופגשנו שם הרבה אנשים. אנחנו חייבים לגנות דברים כאלה. עבורנו זו רק מחווה קטנה, אבל לפעמים זה יכול להיות ניצוץ של תקווה עבורכם בזמנים קשים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו