מוחמד סלאח, הכוכב המצרי של ליברפול, הוא לא רק אחד השחקנים הטובים בעולם בעשור האחרון - הוא גם, ואולי בעיקר, הספורטאי הנערץ ביותר בעולם הערבי והמוסלמי. לסלאח יש קרוב ל־100 מיליון עוקבים ברשתות החברתיות השונות. מובן שחלק גדול מהם אוהדי ליברפול, אבל למעלה ממחצית העוקבים הם חובבי כדורגל מכל העולם הערבי, ולא רק ממצרים.
מאז מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס והתגובה הישראלית בעזה סלאח לא פצה את פיו באופן פומבי ולא העלה שום פוסט, שום ציוץ, שום סטורי. כלום. במצרים ובעולם הערבי רבים באים אליו בטענות. שלא יהיו אי־הבנות, אף אחד שם לא מצפה לראות אותו מגנה את חמאס אלא להפך: הציפייה היא שיגנה את ישראל, או שלפחות יביע תמיכה בעזתים.
בתקשורת המצרית ציטטו אוהדים שיצאו נגד הכוכב. אחד מהם, מוחמד באכרי בן ה־28, אמר: "הוא כבר לא אחד מאיתנו. בעבר הוא נהג לשתף את הערכים ואת המסורת שלנו, אבל כיום הוא דואג יותר לתדמית שלו במערב ולחוזי הפרסום שלו, שאותם הוא מפחד לאבד".
הרבה מאוד אנשים במצרים ובעולם הערבי חושבים אותו הדבר. חלקם הודיעו שיפסיקו לעקוב אחריו. אבל העניין הוא שכנראה האוהד הזה צודק. למרות שסלאח גדל במשפחה ענייה בדלתה של הנילוס, היום, כשהוא בן 31, הוא כבר נמצא בעולם שונה לחלוטין.
סלאח חי ומשחק כבר 11 שנים באירופה, מאז עזב את אל מוקאוולון לטובת באזל השווייצרית ב־2012. לליברפול הוא הגיע ב־2017 ומאז כבש במדיה 192 שערים ב־315 משחקים. הוא זכה בשבעה תארים, כולל ליגת האלופות ב־2019 (כשכבש בגמר מול טוטנהאם) ואליפות אנגליה ב־2020, הראשונה של הקבוצה מזה 30 שנה.
שכרו בליברפול מוערך בלפחות 20 מיליון יורו לשנה. לכך צריך להוסיף הכנסות של עוד כ־15 מיליון יורו מחוזי הפרסום עם אדידס, וודאפון ועוד. ההון שצבר מאז תחילת הקריירה חצה מזמן את רף 100 מיליון היורו.
בתחילת הקריירה הוא היה פחות מוכר, יותר צעיר ופחות זהיר. כולם זוכרים את המשחק של באזל מול מכבי ת"א ב־2013 באצטדיון בלומפילד כשהוא לא לחץ את ידי השחקנים של מכבי, אלא קמץ את ידו לאגרוף. במצרים ראו בכך סוג של הצהרה פוליטית.
אי־התגובה של סלאח בעניין עזה היא לא הפעם הראשונה שבה הוא מעורר אנטגוניזם בעולם הערבי. כוכב ליברפול עורר לא מעט ביקורת אצל המוסלמים כאשר בשנתיים האחרונות הצטלם בחג המולד הנוצרי עם אשתו ובנותיו מתחת לעץ אשוח.
סלאח מגדיר עצמו כמוסלמי מאמין, ולכן התמונות הללו עוררו סערה גדולה. במקומות רבים בעולם המערבי חג המולד נחשב לאירוע תרבותי לא פחות מאשר חג נוצרי דתי, אבל לא כולם מבינים זאת.
במעשה הזה, שכאמור חזר על עצמו כבר שנתיים, סלאח הבהיר בעצם שהוא לא מפחד יותר מדי מהתגובות מהבית, שבחלקן היו קשות.
ועדיין, אף אחד לא שוכח מאין הוא הגיע. רועי קייס, ראש תחום העולם הערבי בכאן 11, אומר: "סלאח הוא הרבה יותר מאשר שחקן כדורגל מצליח - הוא אייקון תרבותי. הוא סמל עבור כל העולם הערבי והמוסלמי, והוא מודע לכך היטב. מצד אחד הוא חושש שאם יגיד מילה בנושא כל כך רגיש הוא יחטוף, ומצד שני הוא חייב לעשות משהו".
אז סלאח מצא פתרון כדי לנסות ולהרגיע את הסערה סביבו. ד"ר ראמי אל־נאזיר, יו"ר הסהר האדום המצרי, אישר אתמול כי הארגון קיבל ממנו תרומה כספית.
"קיבלנו תרומה באמצעות הסוכן שלו, ראמי עבאס, שתועבר לטובת הצרכים הבסיסיים של תושבי עזה. אם זה יסייע ברכישת ציוד רפואי או מזון - הדבר יוחלט על ידי הסהר האדום העזתי", אמר אל־נאזיר, שציין כי סכום התרומה לא פורסם לבקשתו של סלאח.
אגב, לפני כמה ימים סלאח שיחק בהרכב נבחרת מצרים, שניצחה את זמביה במשחק ידידות באמירויות. את זמביה מאמן אברם גרנט, שהמארגנים סירבו לאפשר לו לדבר במסיבת העיתונאים על דבר חוץ מאשר על כדורגל. גם איש מאנשי המשלחת המצרית לא התבטא בנושא המלחמה, ובטח לא בעניין הטבח של חמאס.
ויש דבר נוסף שחייבים לדעת: האנשים שמנהלים את המועדונים הגדולים באירופה ואת ההתאחדויות העבירו הוראות חד־משמעיות לשחקנים ולכל הצוותים שלא להתבטא בפומבי וברשתות החברתיות בנושאים פוליטיים רגישים.
הם מבינים שכל ציוץ "תמים" יכול לגרום להם נזק אדיר. פה ושם היו שחקנים שעשו זאת (יוסף אטאל, נוסייר מזראווי ואחרים), והתגובה כלפיהם היתה מהירה וחדה. הם כמובן מיהרו לפרסם התנצלות כזו או אחרת, כי הבינו שהקריירה שלהם עלולה לספוג מכה קשה.
אם כרים בנזמה היה משחק עדיין בריאל מדריד ובנבחרת צרפת, אין כמעט ספק שהוא לא היה מעלה את הפוסט המרושע שהרגיז כל כך הרבה אנשים. היו אוסרים עליו. אבל כשהוא חי ומשחק בסעודיה, הוא יכול להרשות לעצמו, כי הוא יודע שאף אחד מראשי אל איתיחאד לא יקרא לו לסדר.
רועי קייס מסכם: "למרות שמדובר לכאורה בנושא שולי, מה אמר או לא אמר שחקן כדורגל, זה כן נושא חשוב ובעל משמעות. כי מדובר במוחמד סלאח, השגריר הכי גדול והכי מפורסם של העולם הערבי בעולם המערבי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו