לפני 18 שנה ביקר קובי בראיינט במחנה האימונים של קבוצת הכדורגל של ברצלונה בלוס אנג'לס. הוא דיבר עם חברו רונאלדיניו, שביקש להכיר לו את "מי שיהיה השחקן הכי טוב בכל הזמנים".
כוכב ה־NBA הופתע וענה: "אבל מה אתה אומר, בעצם? הרי אתה הכי טוב!". רונאלדיניו לא התבלבל, הצביע לאחת הפינות וקבע: "ההוא שאתה רואה שם יהיה הכי טוב. הוא בן 17 וקוראים לו ליאו מסי".
יש כשאלה שיגידו שהנבואה של הקוסם הברזילאי התגשמה, ויש כאלה שמסייגים וחושבים שכדי להיות הכי טוב בהיסטוריה על מסי לזכות בגביע העולם - והנה, הוא במרחק שני ניצחונות מהגשמת החלום שלו ושל ארגנטינה, ומהגשמת נבואתו של רונאלדיניו במלואה.
למעשה, זה הדבר היחיד שחסר לילד מרוסריו, שהזריק הורמונים כי היה נמוך באופן משמעותי. חוץ מזה - יש לו הכל: חברת הילדות שהפכה לאשתו ולאם שלושת ילדיו, יותר כסף ממה שנכדיו וניניו יוכלו לבזבז אי פעם, יותר תארים מכפי שהרבה מועדונים ישיגו, כנראה, ויותר מעריצים מכל מנהיג בעולם.
תוצאת סקר בתוכנית טלוויזיה בארגנטינה הוכיחה שגביע העולם חשוב מעל הכל גם למדינה כולה. הדילמה שהוצגה: זכייה שלישית במונדיאל, או ירידה באינפלציה המטורפת (יותר מ־80%)? האפשרות הראשונה זכתה לרוב קולות הרחוב הארגנטינאי. מבחינתו, קודם כל צריך לסגור את החוב למספר 10.
במילים ובמעשים
מסי מגיע לשבוע החשוב בקריירה שלו כמנהיג עם הכדור, הפה והלב. מכאן נובעת השאלה: מהו המקור לזעם שראינו ממנו אחרי הניצחון על הולנד? האם היה זה רק הצורך לסגור חשבון עם לואי ואן חאל על דבריו של האחרון לפני המשחק, ועל יחסו השלילי בעבר לחברו בברצלונה חואן ריקלמה?
התשובה מחזירה אותנו לילדותו של מסי, או יותר נכון - לשני מאפיינים שמלווים אותו עד היום: הקושי הגדול להוציא לו את הכדור מרגל שמאל, והעצבים שחטף אחרי כל הפסד. כשאחיו הגדולים, רודריגו ומתיאס, כיוונו לנקודות האלה, זה רק דרבן אותו.
דוגמה טובה לכך היא אחת הפרסומות הראשונות שמסי השתתף בהן. עוזר הפקה קבע שלא יצליחו לצלם הכל ביום אחד, בגלל הקושי לפגוע עם הכדור בנקודה מסוימת כדי לשבור את הזכוכית. הפרעוש, שהשתעמם במהלך צילום הפרסומת, התעצבן כששמע את האמירה, לקח את הכדור ושיגר אותו במדויק לנקודה הנדרשת - ושבר את הזכוכית, פעמיים.
זה חלק מהאופי החזק שלו: להגיד את שלו, במילים או במעשים. הוא עשה זאת כילד שקט, וגם ככדורגלן מקצועי בברצלונה, ב־2009, כשנעדר מאימון כמחאה על כך שפפ גווארדיולה לא כלל אותו בהרכב למשחק ליגה מול סביליה, כדי לשמור עליו למשחק בליגת האלופות. פפ הבין את המסר.
להיפטר מהצל
אם יש משהו שאסור לעשות למסי, חוץ מלתת לו מטר חופשי במגרש - זה להקטין אותו, כי אז המשחק הופך עבורו למשהו אישי, כפי שקרה ברבע הגמר. חורחה ולדאנו, אלוף העולם עם דייגו מראדונה ב־1986, קבע שמסי "מראה את מהות הכדורגל. הוא מחובר יותר מתמיד לאנשים ומראה את האופי שהיה לו תמיד".
ולדאנו התכוון ל"Está Maradoneando", הפיכתו של מסי למראדונה. כי באופן פרדוקסלי, דווקא במונדיאל הכי טוב שלו, עם שערי הכרעה ובישולים מעולם אחר, מסי מפתיע בנקודה שבה ספג הכי הרבה ביקורות - מנהיגות ורצון להיות חם מזג, ולא "ילד טוב רוסריו".
ההולנדים חשו זאת על בשרם גם בסיום המשחק, כשחלקם ראו את התנהגותו כאנושית ואחרים כחסרת כבוד. אם פעם מסי היה עונה רק על המגרש - נגד ההולנדים הוא עשה זאת מחוצה לו, בהתנהגות שהרבה עיתונאים ארגנטינאים קיבלו בברכה, כי סוף-סוף ראו שמסי השיל מעליו לכמה דקות את החליפה האירופית וחזר לשורשים הלטיניים.
כעת נותר למסי להתמודד עם הצל שמלווה אותו כמשקל כבד על כתפיו, מאז הבכורה בנבחרת באוגוסט 2005 - הזכייה בגביע העולם וההשוואה למראדונה. יותר מ־17 שנים עברו מאז, והוא רוצה לפרוש בלי צל ובאופן רשמי עם הילה של אגדה מעל לראשו.
יחס בווינר לניצחון של ארגנטינה 1.7, לתיקו 3.3 ולניצחון של קרואטיה 4.7
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו