על פי ההצהרות הרשמיות של המארגנים, סך ההוצאות על ארגון המונדיאל הגיע לסכום אסטרונומי של 220 מיליארד דולר. גורמי הערכה עצמאיים נוקבים במחיר גבוה אף יותר - 300 מיליארד. כך או כך, מדובר בסדר גודל שאף מונדיאל קודם לא התקרב אליו. לשם השוואה, המונדיאל ברוסיה לפני ארבע שנים עלה בין 11.6 מיליארד ל־14.2 מיליארד - תלוי את מי שואלים.
בשני המקרים, התקציבים כללו מיזמים שאינם קשורים באופן ישיר לכדורגל. כשמדינות מארחות מגישות את ההצעה לאירוח המונדיאל, עליהן לספק ערבויות להעמדת הכספים לא רק לבנייה או לשדרוג של אצטדיונים, אלא גם להקמת תשתית נחוצה. מהי תשתית נחוצה? הפרשנות תלויה במידת היצירתיות של המארגנים ובעומק הכיס שלהם.
במקרה של קטאר והכיסים המלאים שלה - היצירתיות לא ידעה גבול. דווקא ההקמה של שמונת האצטדיונים לטורניר (שבעה שנבנו מאפס ואחד ששודרג באופן משמעותי) עלתה "גרושים" - 6.5 מיליארד, כ־3% בלבד מכל התקציב הרשמי. כל היתר הלך למימוש "החזון הלאומי של קטאר 2030", תוכנית יומרנית למודרניזציה של האמירות העשירה.
הדוגמאות לא חסרות. במסגרת ההכנות למונדיאל השלימו הקטארים את Doha Expressway, כביש מהיר שחיבר את הבירה לפרוורים. פרויקט זה לבדו עלה 8 מיליארד, יותר מכל האצטדיונים המפוארים. יחד. הקמת לוסייל, עיר העתיד של קטאר שבה האצטדיון שיארח את משחק הגמר, עלתה לפחות 50 מיליארד. אל מיזמי הדגל האלה יש להוסיף עוד כבישים, מאות גשרים, כ־100 מחלפים, שדה תעופה חדש ומערכת רכבת תחתית משוכללת, וסך ההוצאות הקטאריות כבר לא ייראה מנופח כל כך.
חסויות או לא להיות
במדינה אחרת, האזרחים היו שואלים את שליטיהם אם ההוצאות האלה יחזירו את עצמן אי פעם - אבל קטאר עשירה מדי ואוטוריטרית מדי בשביל שאלות מיותרות. תהייה אפשרית אחרת עוסקת בשאלה מה ייעשה באצטדיוני הענק במדינה, שבה קהל האוהדים של קבוצת הכדורגל הגדולה מונה כ־1,500 איש.
בכל מקרה, רשויות האמירות מציגות את עלויות המונדיאל כהשקעה, ולא כהוצאה, ובהחלט מצפות לתשואה - אלא שזו תגיע, אם בכלל, אי שם בעתיד, ולא בהכרח תהיה מדידה. כלכלנים מטעם שליטי קטאר בכל זאת צופים לה רווח של 17 מיליארד דולר מאירוח המונדיאל. לפני זמן לא רב הם חזו שהרווח יגיע ל־20 מיליארד, והמסקנה המתבקשת היא שאיש לא יודע בוודאות אם אחד המספרים נכון - או שמא שניהם מצוצים מהאצבע.
מה שכן מדיד כבר היום הוא שיעור ההכנסות של פיפ"א בעקבות המונדיאל בקטאר. במהלך ארבע וחצי השנים שחלפו מהטורניר הקודם, התאחדות הכדורגל העולמית קיבלה לא פחות מ־7.5 מיליארד דולר, לעומת 6.4 מיליארד דולר שהכניסה לחשבון הבנק שלה בארבע השנים שקדמו למונדיאל ברוסיה.
העלייה בהכנסות באה מהחסויות, והחסויות החדשות באו (איזו הפתעה!) מחברות קטאריות: חברת הטלקום Ooredoo, חברת הנפט והגז Qatar Energy, חברת התעופה Qatar Airways וקבוצת הבנקאות Qatari National Bank.
את ההוצאות שלה פיפ"א דווקא הקטינה, בעיקר בזכות הממדים הקטנים של קטאר. פיפ"א, ולא המדינה המארחת, נושאת בעלויות התחבורה של הנבחרות והמשלחות - והפעם, בשל העובדה שכל האצטדיונים מצויים במרחק של 50 ק"מ מדוחא, לא היה צורך להטיס, לשכור מלונות נוספים וכו'.
כתוצאה מכך, גם אחרי שפיפ"א תרעיף על הנבחרות את הפרסים הכספיים בסך 440 מיליון דולר, שיתפצלו בין כולן וינועו בין 1.5 מיליון על עצם ההשתתפות לבין 42 מיליון לנבחרת הזוכה - שורת הרווח שלה תהיה מרשימה במיוחד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו