פחות משבוע אחרי שהודחה בחצי גמר היורו, הודיעה אתמול ההתאחדות הגרמנית כי מאמן הנבחרת יואכים לב ימשיך בתפקידו ויוביל את המאנשפט גם בקמפיין הגביע העולמי ברוסיה 2018. אך מדוע בכלל היא היתה צריכה להודיע על המובן מאליו, הרי ללב יש חוזה לשנתיים הבאות?
לא יהיה מופרך לקבוע כי הספקולציות סביב עתידו של לב בימים האחרונים שיקפו פחות או יותר את המציאות. הודעת הנבחרת, לפיה לב היה מי שיזם שיחת טלפון עם יו"ר ההתאחדות ריינארד גרינדל ואמר כי הוא ממשיך בתפקידו, יכולה ללמד על הקונפליקט שבו היה מצוי המאמן מאז ההפסד הכואב לצרפת.
אם נסתכל מנקודת מבטו של לב, ההתלבטות על עתידו היא דבר מתבקש. כבר 12 שנים שהוא בנבחרת גרמניה (שנתיים כעוזר), אבל לפני כן קריירת אימון המועדונים שלו לא היתה כל כך נוצצת. הוא אמנם אימן בשטוטגרט ובפנרבחצ'ה, אך כיום, לאחר שביסס את מעמדו כאחד המאמנים הטובים בעולם, עומדת בפניו האפשרות לפנות לאתגר חדש ולעשות סוג של תיקון לקריירה שלו. הרי אין מועדון פאר באירופה שלא ישמח לקבל אותו, אז למה לא לעשות זאת? מצד שני, למה לעזוב את המקום היחיד שבו באמת הצלחת?
"מובן שכולנו היינו מאוכזבים אחרי ההפסד בחצי הגמר", סיפר לב בכנות, "השבועות שלפני הטורניר והיורו עצמו לקחו מאיתנו המון אנרגיות, וזה חשוב לנסות להתנתק מזה לכמה ימים כדי לחשוב". נראה שהרעיון של להגן על תואר אלופת העולם בטורניר ברוסיה קסם לו יותר: "היה לנו את הסגל הצעיר בטורניר ואני עדיין רואה את הפוטנציאל האדיר שטמון בו. אני מאמין בשחקנים האלו ואני נרגש מתמיד לעבוד ולהתקדם איתם, כשרק הגביע העולמי ברוסיה נמצא בראשי כרגע".
למרות ההודעה הנחרצת של יו"ר ההתאחדות ש"יוגי לב הוא המאמן הכי טוב שיכול להיות בשביל הנבחרת, יש לנו את כל הביטחון בו", קשה להאמין שהתצוגה בהפסד לטריקולור לא עירערה ולו במעט את ביטחונם במאמן, וגם קצת קשה לשכוח את התקריות המביכות (בעיקר תדמיתית) של המאמן ביורו. אבל כמו שאלי גוטמן המכונה "הגרמני" אוהב להגיד, "הקו והדרך" חשובים יותר וכנראה זה מה שהכריע את הכף.
בעידן שבו המילה נאמנות כבר לא נמצאת בלקסיקון של עולם כדורגל, ומאמני נבחרות ביורו דואגים לרכש בקבוצה הבאה שלהם תוך כדי הטורניר, אפשר ורצוי להעריך את ההחלטה ה"משעממת" של יוגי לב וההתאחדות הגרמנית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
