32 מאמנים יהיו במונדיאל. חלקם מפורסמים ועתירי ניסיון והישגים, כמו דידייה דשאן הצרפתי, לואי ואן חאל מאמנה של נבחרת הולנד או האנזי פליק הגרמני. חלקם אלמוניים כמעט מוחלטים, כמו וואליד רגראגי המרוקאי, ג'לאל קאדרי התוניסאי או אוטו אדו מאמנה של נבחרת גאנה.
באופן לא מפתיע, המאמן הוותיק מכולם הוא דידייה דשאן, שהיה קפטן נבחרת צרפת שזכתה במונדיאל ב־1998, ואימן אותה בזכייה לפני ארבע שנים ברוסיה. דשאן בן ה־54, שנמצא בתפקיד כבר יותר מ־10 שנים, שייך לחבורה אקסקלוסיבית שכוללת חוץ ממנו רק את מריו זגאלו ופרנץ בקנבאואר - היחידים בהיסטוריה שזכו במונדיאל גם כשחקנים וגם כמאמנים.
אגב, לא מפתיע ששלושת המאמנים בעלי הוותק הרב ביותר הם כאלו שזכו בתארים. פרננדו סנטוס, שמאמן את פורטוגל כבר למעלה משמונה שנים, הוליך אותה לזכייה ביורו 2016. אליו סיסה, שנמצא בתפקיד כבר יותר משבע שנים, הוליך את סנגל לזכייה באליפות אפריקה האחרונה.
בפעם הראשונה בהיסטוריה לכל חמש הנבחרות האפריקניות יש מאמנים מקומיים. זו תופעה חדשה ומרעננת, שכן בעבר כמעט לכל הנבחרות של היבשת השחורה היו מאמנים אירופאים.
23 מתוך 32 הנבחרות מודרכות על ידי מאמנים מקומיים, ורק לתשע נבחרות יש מאמנים זרים: שני ארגנטינאים (מקסיקו ואקוודור), שני ספרדים (בלגיה וקטאר), שני פורטוגלים (איראן ודרום קוריאה), קולומביאני (קוסטה ריקה), אנגלי (קנדה) וצרפתי (ערב הסעודית).
דשאן מחפש היסטוריה
אם נחזור למאמנים הבכירים, לדשאן זה יהיה מונדיאל שלישי כמאמן, ואם צרפת שוב תניף את גביע העולם הוא יהפוך לשני בלבד שזוכה בתואר פעמיים - והראשון לעשות זאת אחרי 84 שנה, מאז ויטוריו פוצו האיטלקי שרשם את ההישג ב־1934 וב־1938.
האנזי פליק, מי שהוליך את באיירן מינכן לזכייה בליגת האלופות לפני שנתיים וחצי, נמצא בתפקיד רק שנה ושלושה חודשים, אבל הוא יודע איך זה מרגיש להיות אלוף עולם. הוא היה עוזרו של יוגי לב כשגרמניה זכתה בגביע ב־2014.
המאמנים היקרים ביותר
פליק הוא המאמן בעל השכר הגבוה ביותר מבין ה־32. הוא מרוויח 6.5 מיליון יורו בשנה. אחריו נמצאים גארת' סאות'גייט האנגלי (5.8 מיליון יורו), דשאן (3.8 מיליון יורו) וצ'יצ'ה הברזילאי (3.6 מיליון יורו).
עוד מאמן עם ניסיון עשיר הוא ואן חאל בן ה־71, המאמן המבוגר ביותר מבין ה־32, שמרוויח 2.9 מיליון יורו בשנה. ואן חאל היה זה שהצעיד את הולנד למקום השלישי ב־2014, המונדיאל האחרון שבו השתתפה.
אם ואן חאל הוא המאמן המבוגר ביותר, מן העבר השני נמצא ליונל סקאלוני הארגנטיני, הצעיר שבחבורה. הוא בן 44 בלבד ומכהן בתפקיד כבר יותר מארבע שנים. אם ארגנטינה תזכה, סקאלוני לא יהיה המאמן הכי צעיר שיעשה זאת. כשאורוגוואי ניצחה בגמר של 1930, מאמנה אלברטו סופיצ'י היה בן 31 בלבד.
עדיין איתנו
כל ארבעת המאמנים שהגיעו לחצי הגמר במונדיאל 2018 עדיין איתנו: דשאן בצרפת, זלטקו דאליץ' בקרואטיה, רוברטו מרטינס בבלגיה וסאות'גייט באנגליה. גם צ'יצ'ה של ברזיל נשאר בתפקיד, אף שהודח ברבע הגמר.
וכמו שקורה בכל מונדיאל, יש גם את המאמנים הטריים, אלו שמונו רק לאחרונה, ולא פחות משבעה נכנסו לתפקיד במהלך השנה האחרונה. לא מפתיע שמדובר בעיקר בנבחרות מאפריקה ומאסיה - גאנה, תוניסיה, קמרון, מרוקו ואיראן. שתי היוצאות מן הכלל הן פולין ואורוגוואי.
אוסקר וושינגטון טאבארס בן ה־75 היה אמור להיות המאמן הוותיק בקטאר, אבל "אל מאסטרו" פוטר בנובמבר 2021, אחרי 15 שנים רצופות כמאמן נבחרת אורוגוואי, בעקבות תוצאות מאכזבות במוקדמות. מי שהחליפו היה דייגו אלונסו בן ה־47, שבהנהגתו ה"סלסטה" ניצחו בארבעה משחקים רצופים והבטיחו את ההעפלה לקטאר.
מי שאמור היה לעמוד על הקווים במשחקיה של פולין במונדיאל הוא פאולו סוזה הפורטוגלי, מאמן מכבי ת"א לשעבר. אבל בדצמבר האחרון הוא התפטר ועבר לאמן את פלמנגו בברזיל. בדיעבד זה לא היה רעיון מוצלח, כיוון שסוזה פוטר מהקבוצה כבר לאחר חצי שנה. את פולין ידריך בקטאר צ'סלאב מיצ'נייביץ', שמעולם לא אימן מחוץ לליגה הפולנית.
המינוי המוזר של איראן
המינוי הלא מובן ביותר אירע לפני כחודשיים, כשקרלוס קירוש חזר לאמן את נבחרת איראן, שלוש שנים אחרי שעזב אותה. מי שהעלה את איראן למונדיאל היה המאמן הסרבי דרגאן סקוצ'יץ', אבל בשל סכסוך אישי בינו לבין ראשי ההתאחדות בטהרן הוא פוטר כשלושה חודשים לפני פתיחת אירוע השיא.
מי שנקרא לדגל במקומו היה קירוש בן ה־69, שבעבר אימן את ריאל מדריד והיה עוזרו של אלכס פרגוסון במנצ'סטר יונייטד. בשנים האחרונות הוא ניסה את מזלו בדרום אמריקה (קולומביה) ובאפריקה (מצרים), אך שתי הנבחרות כשלו בניסיון להעפיל למונדיאל.
לקירוש זה יהיה מונדיאל רביעי בקריירה. הוא הדריך את פורטוגל ב־2010 ואת איראן ב־2014 וב־2018. לפחות מבחינה זו הוא יהיה המאמן הכי מנוסה מבין כל ה־32 שיגיעו לקטאר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו