את הגול הראשון העונה של ליאו מסי קשה לשכוח. הוא הגיע באצטדיון בלומפילד, במשחק הסופרקאפ מול נאנט, והזכיר נשכחות. הארגנטינאי קיבל כדור עומק, עבר את השוער במשיכת מכחול, שלח פנימה בהקפצה קטנה ברגל ימין ופתח את הסכר בניצחון 0:4.
השער הזה, בתוספת היכולת שהפגין באותו משחק, יצרו את התחושה שהנה מסי חוזר לימי כיבושיו הגדולים שאחרי עונה של שישה שערי ליגה, הפרעוש ישחזר את מה שעשה בברצלונה ויגיע פעם נוספת לאזור ה־30 שערים.
קרדיט: יהלי שגיא
יכול להיות שזה אכן יקרה, אבל מאז השער ההוא בלחות של הקיץ היפואי, הארגנטינאי הוסיף למאזנו עוד שלושה שערים בלבד, כשהאחרון היה לפני שלושה שבועות מול ליל. מסי אמנם סבל מקצת חוסר מזל עם בעיטות שנהדפו בקורות, במשקופים או בקיליאן אמבפה, אבל נדמה שכיבוש שערים לא נמצא בראש סדר העדיפויות של הארגנטינאי. מסירות, דווקא כן.
בזמן שהארגנטינאי נדחק לשוליים ברשימת הכובשים, הוא מוביל את רשימת המבשלים של הליגה הצרפתית ושל אירופה בכלל. העונה הזאת הוא כבר סופר שבעה כאלה בשבעה מחזורי ליגה, וב־2022 יש לו 19 בישולים - יותר מכל שחקן אחר בליגות הגדולות.
מבט ברשימות סטטיסטיות נוספות מגלה שהארגנטינאי גם מוביל את הליגה הצרפתית במסירות מפתח, ביצירת מצבים מסוכנים, במסירות לתוך רחבת היריב ובדריבלים מוצלחים.
במילים אחרות, מסי עסוק העונה במלאכת הפיטום. זה לא דבר חדש. בעבר, חאבייר מסצ'ראנו הגדיר את חברו הארגנטינאי כ"כובש שערים וקשר יצירתי בתוך בנאדם אחד", אבל בגלל שהשערים שכבש היו רבים ואדירים, היצירתיות במשחק המסירות לא זכתה לכבוד הראוי לה. אפילו שהוביל את הליגה הספרדית במשך שנים בבישולים ובמסירות עומק, מסי תמיד היה ה־מסי של הגולים.
"דוגמה ומופת לאחרים"
והנה בפ.ס.ז', ובעיקר העונה, מסי הוא קודם כל מוסר. לא סתם מוסר, אלא מוסר־על, מהטובים בעולם. כדי להיות כזה הוא נעזר בראיית המשחק, בגאונות, ביצירתיות ובכישרון שבהם התברך, אבל גם בשחקנים ובמאמן שנמצאים מסביבו. תחת כריסטוף גאלטייה הוסט הארגנטינאי לתפקיד יותר אחורי, ומשם הוא יכול לנווט את החלק ההתקפי של פ.ס.ז' טוב יותר מבשנה שעברה, אז נדחק לאגף על ידי פוצ'טינו.
כשמאחור סרחיו ראמוס, מרקיניוס ופרסנל קימפמבה - שלושה בלמים עם משחק רגל טוב, באגפים אשרף חכימי ונונו מנדש הסילונים, ובמרכז המגרש מרקו וראטי וויטיניה האחראים - לשלישייה הקדמית יש חופש לשחק את הכדורגל שמצפים ממנה.
לא במקרה שיתוף הפעולה בין מסי לניימאר מזכיר את הימים הגדולים שלהם בברצלונה, ולא במקרה מסי ואמבפה סוף־סוף מצאו מכנה משותף. לפי הנתונים, השניים מוסרים זה לזה יותר מ־15 פעמים במשחק, ומייצרים זה לזה בישול כל 150 דקות.
נדמה שמסי מודע לתפקיד שלו במארג הקבוצתי כמו גם לכושר שבו נמצאים השניים שמלפניו, והוא נהנה מהאפשרות להריץ אותם לעומק רחבת היריבה עם מסירות מבריקות."הם משחקים זה עבור זה", התייחס לאחרונה גאלטייה לשלישייה הקדמית שלו, "הם עובדים ביחד, ורואים שיש להם תשוקה לשחק זה עם זה".
זה לקח זמן. החיבור בין מסי לפ.ס.ז' לא עבד בעונה הראשונה, שהסתיימה עם הדחה מוקדמת מליגת האלופות ועם שריקות בוז מהיציעים, אבל פתיחת העונה הנוכחית מרמזת שכל אחד מצא את מקומו בקבוצה. כולל מסי. "הוא דוגמה ומופת עבור האחרים", החמיא לאחרונה גאלטייה לכוכב הארגנטינאי והוסיף, "אני נהנה לראות אותו על הדשא ולהגיד לו שלום בכל בוקר". שביעות הרצון כל כך גדולה, שלאחרונה צצו דיווחים שלפיהם פ.ס.ז' רוצה להאריך את החוזה של מסי בשנתיים נוספות.
הערב, מסי יפגוש את מכבי חיפה אחרי חמישה משחקים שבהם לא כבש. בימים אחרים אפשר היה להכריז על משבר או בצורת של הארגנטינאי, אבל מסי הנוכחי התמסר באדיקות לתפקיד החדש שלו, שכולל קודם כל ולפני הכל - מסירות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו