פעמיים בעבר פתחה ארסנל את הפרמייר ליג בארבעה ניצחונות רצופים. את עונת 2003/4 היא סיימה עם האליפות (האחרונה שלה) ושנה לאחר מכן היא סיימה במקום השני. אז בואו נרגיע. זה שהתותחנים פתחו את העונה הנוכחית בארבעה ניצחונות, עדיין לא אומר שהם יתמודדו על התואר.
גם האוהדים המושבעים ביותר יודעים שמנצ'סטר סיטי וליברפול עדיין קבוצות טובות יותר, וכנראה גם צ'לסי וטוטנהאם. ולכן מבחינתם לסיים בארבע הראשונות ולהעפיל לליגת האלופות יהיה הישג מרשים.
מבחינת האוהדים, ובטח הוותיקים שבהם, אלו שמתענגים על הזיכרונות מהייבורי לפני המעבר לאצטדיון האמירויות המפואר, הגיע הזמן שארסנל תחזור למקומה הטבעי. כי לפני כשני עשורים ארסנל היתה אחת משתי הגדולות באנגליה.
Past ⏭ Present #Arsenal#Wenger #Arteta #Odegaard pic.twitter.com/cHQXbntLHL
— Karl (@Lagvilava7) August 30, 2022
בין 1998 ל־2005 הקבוצה של המנג'ר הצרפתי ארסן ונגר זכתה בשלוש אליפויות וסיימה עוד חמש פעמים כסגניתה של מנצ'סטר יונייטד. אבל בשנים האחרונות הקסם פג.
השיא היה לפני שנה, כשארסנל סיימה במקום השמיני, ולראשונה זה 25 שנה לא השתתפה באף אחד מגביעי אירופה. ליגת האלופות? ארסנל לא חלק מהמפעל מאז 2017.
אז כן, רוחות של שינוי מנשבות באצטדיון האמירויות, שמעולם לא חווה אליפות, מאז נחנך בקיץ 2006. מעולם ב־16 עונות במשכן החדש לא היו התלהבות כזו ועידוד כזה של האוהדים כמו בניצחונות 2:4 על לסטר ועוד יותר ב־1:2 מול פולהאם בשבת האחרונה.
זה לא רק שארסנל מנצחת, היא משחקת כדורגל נפלא. והאוהדים מגיבים בעוצמה חסרת תקדים. הניצחון על פולהאם, שהגיע אחרי פיגור ועם שער דרמטי של הבלם גבריאל בדקה ה־86, היה סמלי. גם כי זה היה משחק הליגה ה־100 של המנג'ר הספרדי מיקל ארטטה.
הבאסקי בן ה־40 הגיע לאנגליה לפני 17 שנה. הוא שיחק שמונה שנים באברטון ועוד חמש בארסנל, שבה גם הפך לקפטן. כשפרש ב־2016 היו לו שלוש הצעות: להיות מנהל האקדמיה של ארסנל, לשמש עוזרו של מאוריסיו פוצ'טינו בטוטנהאם, או להתמנות כעוזרו של פפ גווארדיולה במנצ'סטר סיטי.
ארטטה בחר בסיטי. בעיקר בגלל פפ, שאותו הוא מכיר מהתקופה המשותפת בברצלונה. פפ, המבוגר ממנו ב־11 שנה, היה אז כוכב בקבוצה הבוגרת ומיקל שיחק בקבוצת המילואים. הם שמרו על קשר כל השנים, וארטטה - אז עדיין שחקן פעיל - סייע לגווארדיולה ב־2012 בהכנה לקראת חצי גמר ליגת האלופות מול צ'לסי.
הפרחים לפפ ולסיטי
ארטטה ידע שבית הספר הטוב בעולם יהיה לעבוד לצידו של פפ. ואכן, אחרי שלוש שנים וחצי כעוזר המאמן במנצ'סטר סיטי, שכללו שתי אליפויות, ארטטה מונה למאמן ארסנל בדצמבר 2019, אחרי שאונאי אמרי פוטר.
ההתחלה של ארטטה לא היתה מדהימה, רחוק מזה. הוא אמנם זכה בגביע לפני שנתיים, אבל בליגה הקבוצה כשלה. עם זאת, לא היה אפשר להתעלם מהשיפור ההדרגתי.
מעניין להשוות את התוצאות של ארטטה בתחילת דרכו בארסנל, לעומת מה שקרה בתקופה האחרונה. הוא צבר 75 נקודות ב־50 משחקיו הראשונים (21 ניצחונות, 12 תיקו, 17 הפסדים), לעומת 100 נקודות ב־50 משחקיו האחרונים (32 ניצחונות, 4 תיקו, 14 הפסדים).
פתיחת העונה הנהדרת קשורה גם לרכש שארטטה ביצע. מקבוצתו הקודמת מנצ'סטר סיטי הוא הביא את החלוץ הברזילאי גבריאל ז'סוס (45 מיליון ליש"ט) ואת המגן האוקראיני אלכסנדר זינצ'נקו (30 מיליון ליש"ט), שנראים בינתיים נהדר.
וויליאם סאליבה, הבלם הצרפתי הצעיר, חזר לארסנל אחרי עונת התחשלות פנטסטית במארסיי, וההגנה נראית הרבה יותר טוב מאשר בעונה שעברה.
ארטטה דורש משחקני הקישור וההתקפה שלו ללחוץ גבוה, והם עושים זאת מצוין. מלבד ז'סוס נמצאים שם גם גבריאל מרטינלי, בוקאיו סאקה וכמובן מרטין אודגור, הנורבגי בן ה־23 שמונה לקפטן החדש של הקבוצה.
הערב תארח ארסנל את אסטון וילה והאוהדים לא יקבלו שום דבר חוץ מניצחון, שאמור להיות החמישי ברציפות.
יש הטוענים כי עם כל הכבוד לפתיחת העונה המושלמת, הניצחונות הושגו מול יריבות מהדרג השני - קריסטל פאלאס, לסטר, בורנמות' ופולהאם. ולכן המבחן הגדול הראשון יהיה ביום ראשון, באולד טראפורד, מול מנצ'סטר יונייטד.
אם ארסנל תחזור מ"תיאטרון החלומות" עם ניצחון נוסף, אוהדי ארסנל יתחילו לחלום, והפעם ברצינות, על חזרה לימי הזוהר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו