אפליה מתקנת: על המדים הייחודים של הנבחרות הצנועות באירופה

במרבית המקרים, להיות נבחרת כדורגל קטנה משמעותה לסבול ממחסור בתשומת לב (כמה אנשים כבר ישאלו "איך סיימה מלטה אתמול?"), לסבול ממחסור במזומנים וכמובן לסבול מהתוצאות, שלרוב משאירות את הנבחרות הקטנות עם אפס נקודות זכות והרבה שערי חובה. אלא שמסתבר כי למעמד של נבחרת קטנה יש פתאום יתרונות, בתנאי שהיא משתייכת לאירופה.

במשך 15 השנים האחרונות תוכנית מיוחדת של אופ"א מעטירה על הנבחרות הפחות חשובות של היבשת מתנה מפתיעה: מדים בלעדיים ממיטב היצרניות המובילות. זה התחיל בשנת 2007, כשבאופ"א גייסו למשימה את אדידס. כעבור 10 שנים במקומה באה מקרון, ועכשיו הגיעה תורה של אראה (Errea) האיטלקית, חברה משפחתית מהעיר פארמה, להלביש את שמונה הנבחרות שאופ"א חפצה ביקרן. אראה נבחרה במכרז, אף שבפורטפוליו שלה היו עד כה בעיקר נבחרות אפריקניות וקבוצות מדרג ביניים ומטה - נוריץ', בלקפול, מילוול ודומיהן.

התוכנית חוסכת לכל אחת מן ההתאחדויות המעורבות כ-300 אלף יורו. כסף קטן במושגים של מדינות גדולות וכסף גדול עבור הקטנות, כמו ליכטנשטיין או אנדורה. ויש עוד יתרון ענק: במקום להסתפק במדים גנריים ומשעממים, הנבחרות הצנועות מקבלות עיצובים מיוחדים שפותחו במיוחד עבורן. 

קחו, למשל, את סן מרינו, רפובליקה פצפונת השוכנת כולה בתוך גבולות איטליה כמובלעת. ללא העזרה של אופ"א, שום יצרנית עילית של ציוד ספורט לא הייתה מתפנה לעצב סטים מושקעים של מדי כדורגל עבור נבחרת שמדורגת במקום ה-210 - המקום האחרון בעולם. גם למכירות החולצות שלה בקרב אוהדים אין הרבה אופק כלכלי, שכן סן מרינו היא המדינה בעלת האוכלוסייה הקטנה ביותר מקרב כל חברות פיפ"א. בקיצור, אם הולכים על פי כללי השוק החופשי, ההתאחדות לכדורגל של סן מרינו היא כנראה הלקוח הנפסד ביותר שניתן להעלות על הדעת עבור ענקיות כמו אדידס ונייקי. 

אבל אראה פינקה אותה בשלושה סטים (מדי בית, מדי חוץ ומדים שלישיים), שתפורים למידותיה ומבטאים את הייחודיות של המדינה. את התכלת של מדי הבית משלימות הצלליות של שלושת מגדלי ימי הביניים, הנחשבים לסמלה של סן מרינו; העיטורים בשני הסטים האחרים משחזרים את דוגמת הפרסקאות בפלאצו פובליקו העתיק, ארמון הממשל של סן מרינו; והצווארון של כל החולצות נושא בגאווה את הסיסמה הרקומה של המדינה הננסית: "הארץ העתיקה של החירות". מרבית המדינות הגדולות מסתפקות בהרבה פחות מזה. 

גם באנדורה נרשמה שביעות רצון. הנסיכות מהרי הפירנאים מקבלת מאראה מדים יפיפיים בצבעי הדגל, כשההרים הכה מזוהים עמה מהווים את האלמנט העיצובי המרכזי בהם. במדים של מלטה צבעי לבן ואדם יתחלפו ביניהם במדי בית וחוץ, אך הצלב המלטזי יבלוט בכל הווריאציות. בחולצות של לוקסמבורג יככב האריה, שהושאל מן הסמל של הדוכסות, ובאלה של ליכטנשטיין התפקיד הראשי יינתן לכתר המשפחתי של שושלת הנסיכים המושלים בה.  

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

בטיפול בשתי מדינות נוספות – בלרוס וקפריסין – ההשגחה העיצובית של אופ"א הייתה צמודה במיוחד. הקפריסאים זכו במדים מינימליסטיים, צבע אחד (כחול או לבן) וזהו, אבל תיבלו אותם בשתי הצהרות פוליטיות (מפת האי המאוחד וסיסמה "הקבוצה שמאחדת אותנו"). במקרה של בלרוס אפילו גווני הצבעים נושאים בחובם משמעות פוליטית, ואראה העדיפה לברוח לגמרי מכל הגוונים שהיו בשימוש עד כה ו"להמציא" לבלרוס צבעים לאומיים חדשים: בורדו וירוק-מנטה.