במו ידיו: קיילור נבאס יצליח להעלות את קוסטה ריקה למונדיאל נוסף?

באפריל 2014, כחודשיים לפני פתיחת הגביע העולמי בברזיל, צוות של ה"גאזטה דלו ספורט" האיטלקי עשה את הדרך עד לוולנסיה כדי לראיין את שוער לבאנטה הקטנה, קיילור נבאס, אותו הם כינו "האיש שיעמוד תחת אש". כזכור, נבחרת קוסטה ריקה הצנועה שובצה אז לבית המוות שכלל את אנגליה, איטליה ואורוגוואי, והעיתונאים האיטלקים רצו לשמוע מהאיש בין הקורות איך זה מרגיש להתמודד מול שלוש אלופות עולם לשעבר. אבל כשנשאל מי השתיים שימשיכו לשמינית הגמר, נבאס אפילו לא היסס וענה; "אנחנו". כדי להתחבב על המראיינים הוא הוסיף; "אולי איטליה תצטרף אלינו".

נבאס צדק בחצי תשובה. קוסטה ריקה אכן עלתה, ואפילו מהמקום הראשון כשהיא סופגת רק שער אחד (וגם הוא מהנקודה הלבנה), אך מי שהצטרפה אליה לא הייתה איטליה אלא אורוגוואי. הנבחרת ממרכז אמריקה המשיכה להדהים את העולם כשניצחה את יוון בדו קרב פנדלים בשמינית הגמר ונעצרה רק על ידי הולנד של לואי ואן חאל בשמונה האחרונות, שוב בדו קרב פנדלים. את הגביע העולמי הזה סיימה קוסטה ריקה כשהיא סופגת שני שערים בלבד ושהשוער שלה מועמד לתואר השוער המצטיין של הטורניר – תואר שבו זכה בסופו של דבר אלוף העולם מנואל נוייר.

היה זה שם, בין הקורות של האיצטדיונים בברזיל 2014, שהחל להיכתב הסיפור של קיילור נבאס. הילד שהתחיל את הקריירה בשכונה קטנה בסן איסידרו, המשיך מיד אחרי המונדיאל לריאל מדריד ולשכתוב ההיסטוריה של הכדורגל הקוסטה ריקני. הוא הפך לשחקן הראשון מהמדינה שזוכה בליגת האלופות (זכה בתואר שלוש פעמים), ולזה הוסיף זכיות בגביע העולם למועדונים, אליפויות וגביעים בספרד ובצרפת במדי פ.ס.ז' ותארים אישיים בכל מפעל שבו שיחק. נבאס, בצדק, זכה למעמד של אליל בקוסטה ריקה. מבחינתם, מדובר בשוער הטוב ביותר בעולם ללא עוררין וללא תחרות. עיתונאי מקומי הסביר זאת פעם כך; "בקוסטה ריקה כל ילד חולם להיות שוער ולא שחקן. כולם רוצים להיות נבאס ולהגיע לגבהים שהוא הגיע אליהם".

על אף שמעמדו יצוק יותר מקיר בטון והישגים חקוקים באבן, העפלה נוספת למונדיאל עם נבחרת קוסטה ריקה יהיה הישג שיכנס לצמרת רשימת הישגיו של נבאס. למרות שפתח בהרכב של פ.ס.ז' ב-26 משחקים העונה בכל המסגרות, את הרגעים החשובים באמת בליגת האלופות הוא ראה מהספסל. ג'יאנלואג'י דונארומה תפס את מקומו, והקוסטה ריקני נדחק לשוליים. בגיל 35 הוא חווה ירידה טבעית ביכולת, עתידו לא ברור, אבל נדמה ששום דבר מזה לא משפיע עליו כשהוא לובש את חולצת הנבחרת.

שיעור בצניעות

זה לא דבר חדש – נבאס תמיד היה מצוין במדים של קוסטה ריקה, אבל עושה רושם שהפעם – יותר מתמיד – ישנה הסכמה שהפער בינו לבין יתר שחקני הנבחרת גדול במיוחד. בריאן רואיז בקרוב יחגוג 37, סלסו בורחס בן 34, ג'ואל קמפבל מספק מספרים סבירים בליגה המקסיקנית, ודור העתיד טרם עשה את הפריצה. נבאס הוא הכוכב הכי גדול, ולעיתים אף הבלעדי. במוקדמות המונדיאל הוא ספג שבעה שערים בלבד ב-13 משחקים, שמר על רשת נקייה שבע פעמים ובשבעת המחזורים האחרונים והחשובים ספג רק פעמיים.

מאמן פנמה, תומאס קריסטיאנסן, קבע בנחרצות; "בלי קיילור נבחרת קוסטה ריקה לא מתקרבת בכלל למונדיאל". המאמן הדני, שבהמשך גם "האשים" את השוער בכך שפנמה לא הצליחה להעפיל למונדיאל, אמר זאת בשבוע שעבר כשהנבחרת שלו גברה על קוסטה ריקה 0:2. כפי שניתן להבין, שוער פ.ס.ז' לא היה בסגל.

יש בטענות האלה של קריסטיאנסן ואחרים חוסר כבוד והערכה ליתר שחקני הנבחרת, אבל גם הם מודים שנבאס הוא יחיד ומיוחד. קשר הנבחרת ילצין טחדה ענה בשבוע לקריסטיאנסן ואמר: "נבאס באמת הדף הכל מהכל במוקדמות וכולם יודעים מה המשמעות שלו עבורנו ברמה העולמית, אבל גם ההגנה הייתה מאוחדת ומסודרת, הקשרים עשו את שלהם וגם החלוצים נתנו הכל. אנחנו נרגשים לקראת המשחק מול ניו זילנד ואני בטוח שכולם יתנו בו 100%".

נבאס, שלא אהב את הדיון שנפתח סביב החלק שלו בהצלחה של הנבחרת, התייצב השבוע מול המיקרופונים וסיכם כך; "קוסטה ריקה היא ממש לא רק אני וזה לא הוגן להגיד דבר כזה. הרי לא הבקעתי אף גול במוקדמות המונדיאל וידוע שבלי להבקיע גולים אי אפשר לנצח משחקים. אני חושב שבנבחרת שלנו כולם חשובים מאוד".

נבאס כמובן צודק. קוסטה ריקה לא הגיעה לאן שהגיעה רק בזכותו, אבל היא כן הגיעה לשם הרבה בגללו. כמו שהסביר טחדה: "לפעמים אנחנו מרגישים שאין שום סיכוי שנספוג שער". מאמן הנבחרת לואיס פרננדו סוארס מכיר גם הוא את החשיבות של השוער ולבקשתו של נבאס שחרר אותו ממשחקי ליגת האומות של צפון ומרכז אמריקה בחודש שעבר רק כדי שיגיע בריא וכשיר ואחרי מנוחה.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

"אנחנו יודעים כמה הוא אחראי וחשוב" הסביר הקולומביאני, שלפני כמה ימים שמח לקבל את הכוכב שלו בחזרה. הנוכחות של נבאס, אפילו בכושרו הנוכחי ואחרי עונה לא פשוטה, היא קריטית עבור נבחרת קוסטה ריקה. השוער בן ה-35 הוא לא הסמל והמנהיג הכי גדול בתולדות הכדורגל המקומי, הוא גם האיש שיכול במו ידיו – תרתי משמע – לשלוח את קוסטה ריקה לעוד מונדיאל.