כשאברהם גרנט הגיע עם צ'לסי למוסקבה כדי לשחק מול מנצ'סטר יונייטד בגמר ליגת האלופות, הקבוצה השתכנה במלון יוקרתי. אתמול הוא הוזמן לשוב לשם לפגישה, אך העדיף לוקיישן אחר. באצטדיון שבו החטיא ג'ון טרי את הפנדל המכריע הוא כבר ביקר מאז, כולל בחצי הגמר אתמול בין אנגליה וקרואטיה.
פגשנו אותו בכנס על כדורגל וכלכלה שבו השתתף כפאנליסט, ובין פגישה עם חבר פרלמנט רוסי לשיחה עם מרטין ליפטון מה"סאן" האנגלי, הוא דיבר על המונדיאל, על נבחרת ישראל ועל מה צריך לעשות כדי שיום אחד נהיה חלק פעיל, ולא רק ביציעים, בפסטיבל הזה.
הפנדל ההוא במוסקבה של טרי לפני 10 שנים יכול היה לשנות את הקריירה שלך כמאמן?
"ההחמצה של טרי אפשרה לחיות את העשור המרתק בחיי. אימנתי בשלוש יבשות, ייעצתי לחברות שעוסקות בכדורגל, היה לי מאוד מעניין".
מה ראית במונדיאל הזה?
"שלא יכולות להיות נקודות חולשה. אין כבר שחקנים בינוניים, והכי חלש פה הוא שחקן טוב. חוץ ממסוט אוזיל לא ראיתי פה שחקן אחד עצלן. כולם עובדים קשה ולכן מסיבות טקטיות, גם הקטנות בסך הכל הצליחו".
אולי במונדיאל הסוד הוא נבחרות מגובשות וחזקות מנטלית יותר מהכוכבים עצמם?
"ארגנטינה היא היחידה שהיתה מפוזרת מאוד מבחינת עמידה על המגרש. קרלוס בילארדו בנה ב־1986 סביב מראדונה הגנה חזקה, את בורוצ'אגה מאחוריו ואת ולדאנו לפניו, ויצא להם נהדר. צרפת מאוד מאוזנת, לא כדורגל גדול אבל עם ההגנה הכי טובה".
אברהם גרנט. העשור המרתק של חיי // צילום: אי-אף-פי
הכישלון של גרמניה הוא סיפור גדול.
"בשנת 2000 גרמניה בנתה תוכנית איך לשפר שחקנים ולהפוך אותם לטכניים. בדרך הם שכחו לעבוד על המנטליות. הם חיו על העבר ועל מה שגארי ליניקר אמר, שכדורגל משחקים 90 דקות ובסוף גרמניה מנצחת. זה כבר לא ככה.
"הגרמנים כבר הרבה שנים מפסידים הרבה משחקי גמר. על נבחרת ישראל תמיד אמרו שיש בעיית מנטליות, אבל כשאימנתי אותה, השווינו בדקות אחרונות נגד אירלנד, נגד צרפת ונגד שווייץ ולא עלינו בגלל הפרש שערים".
גרנט מדבר לא מעט על הכדורגלן הישראלי - כמעט תמיד לחיוב ובאהדה. אף שהמרחק בין הדיבור למציאות גדול ונבחרת ישראל לא מתקרבת לנבחרת אחת כאן - לא פנמה, בטח לא קוריאה או יפן, גרנט אופטימי. "פעם התאמנו בארץ שני אימונים בשבוע. היום הגישה שונה, יותר טובה ויש לא מעט קבוצות עם סביבת עבודה ידידותית כמו מכבי חיפה, מכבי ת"א והפועל ב"ש", הוא אומר ואז מצביע על הבעיה, "האסון שלנו הוא היעדר המודל, האסטרטגיה ותוכנית אב.
קרואטיה חוגגת על חשבון אנגליה. "אין לנו כוכבים גדולים, לכן צריך לייצר סגנון ושיטה" // צילום: אי-פי
"למה לא בודקים מה קורה בנבחרות הצעירות? כשעבדתי בנבחרת מ־2002 תקפתי את הבעיות האלה. זה מתחיל כמובן בגילים הצעירים, בבתי הספר, אבל מי אמר שאי אפשר להשתפר גם בגיל 28? 90 אחוזים מהשחקנים ששיחקו אצלי, סיימו טובים יותר".
איזה מודל אנחנו צריכים לאמץ?
"להרכיב זהות ישראלית בעזרת המודל הגרמני, האיסלנדי והספרדי. אין לנו כוכבים גדולים, לכן צריך לייצר סגנון ושיטה. בינתיים אני לא רואה שיש".
הנבחרת צריכה זר או ישראלי?
"כישראלי, אני רוצה מאמן ישראלי, אבל כזה שבאמת יכול לשפר את הנבחרת. הבעיה היא שאנחנו מומחים בלאתר בעיות, אבל לא יודעים לפתור אותן ולא מתמודדים עם הקושי. מצד שני, אני לא פוסל גם מאמן זר. כמו שאתה מבין, יש לנו הרבה מאוד מה ללמוד בחוץ".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
