בגיל 25, המפלץ האתלט הזה סיים שנה שנייה ברציפות עם תואר ה־MVP. בשתי העונות האלה, הקבוצה שלו סיימה עם המאזן הכי טוב בליגה. בכל דירוג שמכבד את עצמו, כמובן, הוא היה נחשב לשחקן הטוב בעולם. משהו שכמותו עוד לא ראינו קודם. כישרון כזה חייזרי, עם כמעט 30 נקודות למשחק, יותר מ־15 ריבאונדים ואסיסטים. והוא גם נחשב לשחקן הגנה מעולה. ברור שהוא בדרך להיות אחד הגדולים אי פעם.
אלא שבשתי העונות האלה, הקבוצה שלו לא הצליחה להשיג את מה שכולם ציפו ממנה - להגיע לגמר האן.בי.אי. אפילו לא פעם אחת. פעם אחת זה נגמר בהדחה בגמר המזרח. בפעם השנייה - כבר בסיבוב השני.
וזה הספיק כדי שכל אותם דיבורים על כמה גדול הוא יכול להיות יתחלפו בדיבורים על כל מה שהוא אף פעם לא יהיה. הוא לא יהיה מייקל ג'ורדן, אולי הוא בעצם סוג של סקוטי פיפן. אולי הוא נחמד מדי. אולי מוסר יותר מדי. אולי הוא לא יכול להיות האלפא דוג, המנהיג, המחסל, זה ששם את הקבוצה על הכתפיים שלו וסוחב אותה אל מעבר להרי החושך, אל תיבות האוצר שבקצה הקשת בענן (יותר מדי דימויים מעולמות דיסני? תסלחו לי, זה הבידוד).
יאניס נפצע במשחק מספר 4. בלעדיו, זה היה גדול על הבאקס // צילום: אי-פי
ומה קרה מאז? בעשור וקצת שחלפו הוא הספיק לזכות בעוד שני תארי MVP, אבל בעיקר גם בשלוש אליפויות, יחד עם שלושה תארי MVP של הגמר, וטיפס לצמרת הגדולים בהיסטוריה, יש כאלה שאומרים שהוא וג'ורדן זה ראש בראש על הגדול אי פעם.
רגע, מה? אני בעצם חוזה פה את העתיד של יאניס אנטטקומפו? אה, לא לא. סורי. שכחתי לציין שכל מה שכתבתי פה, למרות שזה אחד לאחד מתאים למה שעובר על הגריק פריק בימים של השוואות לפיפן (לא שזה רע כל כך), זה בעצם היה תיאור מדויק של מה שעבר על אחד, לברון ג'יימס, בשנים 2010-2009.
אבל איכשהו, העובדה שהיסטוריה כל כך קרובה מראה לנו כמה דבילי זה יכול להיות לצאת בהצהרות סותמות גולל על מישהו שעוד לא הגיע אפילו לשיא הקריירה שלו, לא עוצרת אנשים מלחסל ולקטול. עשיתי לאחרונה שטות שאסור לעשות וקראתי טוקבקים. כמות האנשים שאומרים שיאניס לעולם לא יוכל להוביל קבוצה לאליפות יכולה לגרום לך לחשוב שאלה פשוט חשבונות זמניים של קווין דוראנט. אבל לא, זה אמיתי. אלה תחושות שרבים חולקים.
מייקל באוויר. בגיל של יאניס, גם הארון שלו היה ריק // צילום: רויטרס
אז אולי זה זמן טוב להזכיר שיאניס, הראשון מאז האקים אולאג'וואן שנבחר ל־MVP וגם לשחקן ההגנה של אותה עונה, באמת רק בן 25. זה גיל שבו לג'ורדן, ללברון, לדוראנט, לקרי, להאקים ולשאקיל יחד היו... אפס אליפויות. אז הנה עצה ממישהו שנכווה בעבר הלא רחוק: תשמרו על סוסיכם באורווה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
