עשו תיקון. באליפות העולם האחרונה ב־2019, ארה"ב לא הגיעה אפילו למאבק על המדליות. היא עפה כבר ברבע הגמר, וזו היתה פדיחה גדולה. נכון שהאולימפיאדה נחשבת יותר מבחינת האמריקנים, ובהתאם לכך גם הסגל שמגיע, אבל המבוכה הזו היתה מהדהדת, עד שאתמול היא נמחקה. הסדר העולמי שב על כנו.
תארו לכם מה היה קורה אם ארה"ב היתה נכשלת פעמיים ברציפות. מה היה קורה למורשת של אחד מגדולי המאמנים, גרג פופוביץ', אם היה חתום על שתי נפילות?
אז הזהב של ארה"ב (82:87 על צרפת בגמר), אבל ממש לא נפלנו מהנבחרת הזו. ראינו טובות ממנה, ובכלל בואו נוותר על הכינוי "דרים טים". זה היה נכון לפני 30 שנה. היום מדובר בנבחרת טובה, ובעיקר הרבה יותר טובה מזו שראינו לפני שנתיים. זהו זה.
האמריקנים הגיעו עם תעודת ביטוח. קוראים לה קווין דוראנט. ארבעה טורנירים גדולים, ארבע זכיות, 30 ניצחונות והפסד אחד. זו היתה המדליה האולימפית הרביעית ברציפות של ארה"ב, שלוש האחרונות היו איתו. כי עם הפטריוט הגדול שבכל פעם מתייצב - ארה"ב לא תפסיד את התואר.
תמיד תהיה לנו פריז. הטורניר האולימפי הוא אליפות העולם הלא רשמית, כך שמדליית הכסף ותואר סגנית אלופת העולם הם הישג ענק, כמו גם להיות הנבחרת הבכירה של אירופה. ספרד מעבר לשיאה, סלובניה סיימה רביעית, ונבחרות כמו סרביה וליטא אפילו לא הגיעו לטוקיו.
צרפת היתה הכי קרובה לארה"ב. היא ניצחה אותה בבית המוקדם ואתמול היתה צמודה עד הסוף. שום דבר לא מקרי. מדובר במדליה השישית של צרפת בעשור האחרון בטורניר גדולים (אליפות אירופה, אליפות העולם ואולימפיאדה).
הצוות המוביל כבר ותיק, אבל סביר שיוכל למשוך, ועם העומק שיש בצרפת והיכולת לייצר שחקנים - כמו הכישרון הענק ויקטור וומבאינה (17, 2.19 מ') - יצטרפו אליהם כוחות חדשים. כל זה כשהמטרה הגדולה היא האולימפיאדה הביתית - פריז 2024.
נשאר עם המחמאות. הארד הלך לאוסטרליה (93:107 על סלובניה), שהסירה ממנה את תואר "מלכת הכמעט" אחרי ארבע פעמים שסיימה רביעית. ולוקה דונצ'יץ' נשאר ללא מדליה.
אף שלא עלה על הפודיום, ולמרות שהיה עייף ומתוסכל (החטיא 10 שלשות; 8 איבודים), אף אחד לא ייקח מהפלא קיץ ענק. הוא לקח על הגב את סלובניה מהטורניר הקדם־אולימפי להופעה היסטורית בטוקיו, שם הביא אותה למרחק החטאה אחת ממשחק על הזהב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו