ב-NBA נפל דבר השבוע. לראשונה העונה, ניקולה יוקיץ' מדנבר נאגטס הוא כבר לא המועמד המוביל לתואר ה-MVP. שיי גילג'ס אלכסנדר מאוקלהומה סיטי ת'אנדר חלף על פניו בסוכנויות ההימורים – ופתח דיון סוער - האם ייתכן והג'וקר הוא כבר לא השחקן הכי טוב בעולם? גם במדור הספורט של "ישראל היום" הדעות חלוקות – והחלטנו להעביר את הדיון מכותלי המשרד אל התקשורת הממוסדת.
יוקיץ', כי על פיו יישק דבר
כל דיון על תואר ה-MVP מאז עונת 2019/20 צריך להתחיל בניקולה יוקיץ'. בניגוד לשנים הקודמות, אז הקבוצה שלו גם הייתה מהטובות במערב ובליגה, השנה הוא נמצא בסטטוספירה אחרת מהשאר בתוך קבוצה יחסית בינונית. 31.5 נקודות (מקום ראשון בליגה), 13 ריבאונדים ו-9.7 אסיסטים למשחק שממקמים אותו במקומות 1, 3 ו-2 בהתאמה בליגה. לאורך ההיסטוריה לא היה שחקן כל כך דומיננטי בכל הנתונים הללו שעדיין מצליח לסחוב סגל שלם למקום הביתיות במערב מהצפופים שנראו.
שיי, כי בסוף סופרים ניצחונות
בסוף העונה סופרים ניצחונות, לא סטטיסטיקה אישית. לאוקלהומה סיטי ת׳אנדר יש 30 כאלה העונה, ועוד במערב. כבר עונה שנייה ששיי גילג׳ס אלכסנדר מוביל חבורה של שחקנים חביבים (הם באמת לא מעבר) למאזן נדיר, והעונה הוא באמת בלתי עציר מבחינה אישית. אז כן, אולי המספרים של יוקיץ׳ מרשימים יותר. אבל במבחן התוצאה? שיי סוחב קבוצה בריבילד לטופ של הטופ. אז אולי הוא לא השחקן הטוב ביותר בליגה, אבל הוא לבטח ה-Most Valuable Player.
יוקיץ', בגלל העזרה (שאין)
אוקלהומה סיטי היא בדיוק ההפך מבינונית. חבורת שחקנים מוכשרת וצעירה עם שני שחקנים בעלי פוטנציאל אולסטאר, ג'יילן וויליאמס וצ'ט הולמגרן, יחד עם חבורת גארדים הגנתיים ואייזיאה הרטנשטיין שמספק עונת שיא. אם תוציא את SGA מ-OKC, זו קבוצה שעדיין יכולה להיאבק על הפלייאוף. בלי יוקיץ', דנבר היא קבוצת תחתית שיכולה לנצח את וושינגטון במאבק על קופר פלאג. על פי מדד ה-Win Shares, יוקיץ' השיג יותר ניצחונות עבור קבוצתו (7.2 מתוך 21) מאשר שיי לת'אנדר (7.7 מתוך 30), מה שהופך אותו לשחקן שהכי חשוב לקבוצה ב-NBA, או במילים אחרות - ל-MVP.
שיי, כי הם לא באמת יכולים בלעדיו
גרעין צעיר ופוטנציאל מביאים ניצחונות? בליגה שאני מכיר את הניצחונות מביאים כוכבים. OKC בלי שיי היא קבוצה נטולת סופרסטאר, שספק אם מסוגלת לעשות סל ברבע רביעי בפלייאוף (אוי להם אם יפצע). אומר זאת כך, מעטים הסופרסטארים בליגה שיכולים להפוך קבוצה כמו אוקלהומה סיטי למה שהיא היום. וזו בדיוק הגדולה של גילג׳ס אלכסנדר - שהופכת אותו לסופרסטאר הכי לא כוכב בליגה (במובן הכי יפה).
יוקיץ', כי אסור לקחת אותו כמובן מאליו
שיי לא כוכב? כל דבר שהוא עושה הופך אותו לכוכב. מחוץ לפרקט זה חשבון האינסטגרם (הטוב בליגה), התלבושות והראיונות, על הפרקט זו הדרך שבה הוא מתנהל. 25% מההתקפות שלו נגמרות בבידודים, 35.1% נגמרות בפיק אנד רול שלו עם הכדור. התקפית הוא אולי הרכז הטוב בליגה בשנתיים האחרונות, אבל יוקיץ' כבר שנים עושה הכל מהכל ונראה ששוב לוקחים אותו כמובן מאליו, כמו שהיה בעונת 2022/23 עם ג'ואל אמביד. אם באירופה בוחרים ללכת על מדד כבחירה בתואר המצטיין, אז גם כאן הסרבי (32.4) לא רואה אף אחד ממטר, גם לא את הקנדי של הת'אנדר.
שיי, כי זה הכוכב שה-NBA זקוקה לו
והנה, הובלת אותי אולי ל-נקודה בדיון הזה. הליגה והצופים (שמצביעים בשלט) מאסו באופי המעייף של יוקיץ'. הם רוצים כוכב צעיר, מגניב, מישהו שאפשר להתחבר אליו. שחקן שמתנהג כמו כוכב NBA ולא כמו שחקן ב- VTB. ואגב, לצד כל הגינונים של שיי, שעושה את זה הכי בסטייל שאפשר, מדובר בדמות למופת. בשחקן שנמצא עם רגליים על הקרקע ויודע לתת כבוד לקבוצה שלו, ליריבים ובכלל לכדורסל. דמות שאתה רוצה שתהיה הפנים שלך. ה-NBA צריכה MVP שיכול להפוך למותג, כי תכף אין לה את לברון, סטף ואת דוראנט. ועם כל האהבה, יוקיץ' זה קצת משעמם.
יוקיץ', כי ההצבעה לא משקרת
קצת משעמם, אבל זה מה שתופס. אותם אוהדים, אלו שמצביעים בשלט, מצביעים גם לאולסטאר, ומי שקיבל הכי הרבה קולות עד כה הוא יוקיץ'. יותר מלברון, יותר מסטף, יותר מיאניס ויותר משיי. הצופים שבורחים עושים זאת בגלל האורך הבלתי נגמר של המשחק, השיפוט הלא אחיד והעובדה שהעונה הסדירה הפכה להיות מופע בידור נודד. יוקיץ', במקצועו, שחקן כדורסל ומשחק כדורסל. לראות אותו זה להתעלם מהמניירות ולהתענג על כל רגע. הוא אפילו הסתגל לסגנון החדש - כדורסל מהיר ועלייה בזריקות לשלוש, עם רייטינג התקפי של 124.2 (השלישי בליגה) ו-47.3% לשלוש על 4.8 זריקות - הטוב ביותר ב-NBA.
שיי, בגלל השליטה בגוף
האוהדים צמאים לשחקן ששווה להדליק בשבילו את הטלוויזיה. SGA הוא קודם כל אתלט על (מהזן של לברון ושות'), שעושה עם הגוף דברים שנראים לא הגיוניים. ואם כבר צוללים למספרים, גילג׳ס אלכסנדר עם הפלוס-מינוס הכי גבוה בליגה (+12.2), ובכלל הכי גבוה ב-NBA מאז סטף ב-2017. ראשון באחוזים מחצי מרחק (53.7%). והכי מדהים, כוכב שאשכרה עושה הגנה - מקום שלישי בליגה בחטיפות, מוביל את הגארדים בחסימות, ומנצח משחקים בהגנה.
יוקיץ', גם כן בגלל השליטה בגוף
הגנה זה לפני הכל משחק קבוצתי. לשיי הרבה יותר קל עם שומרים כמו ג'יילן וויליאמס, לו דורט וקייסון וואלאס בחמישייה בזמן שיוקיץ' צריך להתמודד עם קבוצה לא מתפקדת. הוא עצמו עושה את המיטב ונותן הכל על המגרש: חמישי בליגה בדיפלקשנס (3.6), שלישי באסיסטים מחסימות (4.5), מוריד את השומר שלו ב-1.7% מהשדה מולו וכל זה כשיש לו גוף של המהמר הטיפוסי בקזינו בבלגרד ולא של אתלט על. אם יש מגיע בספורט, יוקיץ' צריך לזכות ב-MVP מספר 4. אם לא, הוא פשוט יתעצבן ויזכה באליפות. לא מתעסקים עם גדולה.
שיי, כי הסטטיסטיקה אינה חזות הכל
גדולה זה לא רק סטטיסטיקה – זו היכולת לקחת קבוצה ולשנות את ה-DNA שלה. SGA עשה את זה. ההבדל בינו לבין ליוקיץ’ הוא פשוט - שיי הוא שחקן שהופך קבוצה ליחידה מנצחת, יוקיץ' הוא שחקן מדהים שמסתדר עם מה שיש. להגיד שיוקיץ' "מוריד את היריב ב-1.7%", זה נשמע נחמד, אבל אם היריבים שלו שחקנים כמו ווקר קסלר ואיביצה זובאץ, זה בקושי מרשים. MVP זה לא רק על מה שאתה נותן, זה על מה שאתה מייצג. שיי מייצג את העתיד של הליגה, את הסיפור שכולנו רוצים. ואם יש צדק בספורט, ה-MVP חייב להיות שלו. יוקיץ’? הוא ימשיך להעמיס סטטיסטיקות – ואז שוב יפסיד בפלייאוף בגלל איזה ג'מאל מארי שיתפוס יום רע.
הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם
להצטרפותהטיעונים הוצגו על ידי דרור פישר (ניקולה יוקיץ') ונדב דימנד (שי גילג'ס אלכסנדר), כתבים במדור הספורט של "ישראל היום".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו