ויקטור וומבניאמה לא מפסיק לזרוק שלשות ומעלה תהייה – מה התוכנית של סן אנטוניו לגביו?

ויקטור וומבניאמה קלע 42 נקודות שלשום בניצחון סן אנטוניו בהארכה על אטלנטה, שזה תמיד נחמד. אתר הNBA- קובע שהוא במקום השמיני בדרוג ה-MVP כרגע. אבל עם כל הכבוד להצלחה רגעית, הכדורסל שוומבניאמה משחק כרגע הוא לפעמים מוזר. 407 זריקות לקח השנה הסנטר הצרפתי הענק, 2.21 מ׳, ומתוכן 201, כמעט חצי, היו שלשות.  זה מקום 13 בליגה כולה וצריך לרדת עד המקום ה-35 כדי למצוא עוד פאוור פורוורד או סנטר ברשימת הניסיונות ל-3.

האם יש לך סיבה מיוחדת? מול אטלנטה היה לוומבניאמה יום נפלא מחוץ הקשת, 9 מ-15, אבל באופן כללי עם 34% קליעה קבוצות די שמחות לתת לו את הקליעה הזו. הקבוצה עדיין מחוץ לפלייאוף ועדיין עם התווית של ״כאן מפתחים שחקן טופ-10 היסטורי״. אבל השאלה היא האם זו באמת התכנית? יצירת מפלצת שלשות בגובה 2.21 מ׳? יש כאן די הרבה אירוניה. מאמן סן אנטוניו גרג פופוביץ׳ היה באמצע העשור הקודם מגדולי המטיפים נגד כדורסל מבוסס שלשות. היום הוא בונה את הסנטר העתידני סביב  השלשות.

מבחינה אחת אפשר להבין את הספרס. ההיסטוריה של שחקנים בגובה של וומבניאמה בליגה הזו היא עגומה. צ׳ט הולמגרן, בן המחזור של וומבניאמה, כבר רשם מספר פציעות קשות. כריספטס פורזינגיס הגיע ל-60 משחקים רק פעם אחת בשבע השנים האחרונות. והוא הוא עכשיו אלוף NBA בזכות סיטואציה קבוצתית של מועדון שפחות או יותר מוכן שינוח כל העונה וייתן לו 25 דקות בכמה משחקי פלייאוף מכריעים. זה הגיוני: ניצחונות במשחקי פלייאוף מכריעים הם מהות המשחק הזה. אבל וומבניאמה אמור להיות שחקן טופ-10 היסטורי או משהו באזור הזה. אז בסן אנטוניו חייבים למצוא סגנון משחק שישאיר אותו 35 דקות על הפרקט להרבה שנים. וזו האסטרטגיה שלהם.

על פניו יש לוומבניאמה עונה מעולה. 24.5 נקודות ו-9.1 ריבאונדים והנתון שבאמת מצדיק את שמו הגדול הן 3.5 חסימות, שם הוא מוביל את הליגה בהפרש ניכר. אבל יש בנתונים הללו בעיה - הוא הרבה יותר טוב נגד קבוצות גרועות מאשר טובות, ואין לו באמת ניצחון יוקרתי או משחק טוב על יריבת עילית.  הוא קלע 6 נקודות נגד אוקלהומה, וגם יוסטון ודאלאס שמרו אותו על מספרים נמוכים. הוא עוד לא פגש את דנבר עם יוקיץ׳ (מולה היה טוב בעונה שעברה) או את ממפיס. ועוד לא שיחק נגד הבכירות של המזרח. אז לא צריך למהר לצהול עם הנתונים.

השאלה היותר מהותית מה באמת התכנית. אם התכנית היא להמשיך להשתפר ולהגיע נניח לאזורי ה-40% זו תכנית מוזרה. הוא כמובן יהיה נשק התקפי אדיר אבל אין שום סיבה לקחת את הנתונים הנדירים הללו כדי להביא לליגה עוד קלע שלשות. צלפים אתלטים יש בשפע.

תסריט אחר היא שאנחנו בנקודת ביניים. הספרס מן הסתם מבינים שוומבניאמה צריך להתחזק. אחת הטעויות האיומות היא לשלוח צעיר בסוף תקופת הגדילה שלו לחדרי הכושר להוסיף קילוגרמים. אז אולי בינתיים לא רוצים שיתקוף יותר מדי את אזור הצבע. אבל התכונה הקריטית עבורו להיות כדורסלן היסטורי היא המסירה. לא צריך ללכת רחוק, אלא לשני השחקנים הטובים בליגה ששניהם כמותו גבוהים אירופאים. הסיבה היחידה שאנשים לא משתאים מיכולת המסירה הנפלאה של יאניס אנטטקומפו היא שיכולת המסירה של ניקולה יוקיץ׳ היא הטובה בהיסטוריה.

אצל שניהם התכונה היא טבעית. אנטטקומפו מוסר מעולה למרות קליעה מאד בעייתית ממרחק, בזכות דיוק וטכניקה ונטייה למשחק קבוצתי. אצל יוקיץ׳ זה דמיון ומיפוי מושלם של המגרש. הוא בכלל עשה את הדרך ההפוכה. אצל רוב הגדולים המסירה הגיעה בגלל החשש מהקליעה. איום המסירה של יוקיץ׳ כל כך גדול שכיום הוא מנצל אותו לצבור המון נקודות קלות.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

עם פחות מארבעה אסיסטים למשחק וומבניאמה לא שם, למרות שאיכות כמה מהמסירות שלו עד כה נותנת תקווה שהוא יכול להיות. אבל הוא יצטרך לבחור בין אסטרטגיות: להתקרב לסל, להפוך דומיננטי יותר, ולהסתכן בקריירה יותר שוחקת, או להפוך למנהל משחק מאזור הקשת. השלשות יועילו לו מאד - הן לא יכולות להיות האסטרטגיה העיקרית.