2:00: ניו יורק ניקס (9:15) – אטלנטה הוקס (12:13)
בדרך כלל, צירוף המילים "טריי יאנג" ו"מדיסון סקוור גארדן" היה מספיק כדי שאוהד כדורסל ממוצע יתלהב. גם הפעם זה המקרה. הכוכב של ההוקס נמצא בעונה חלומית ומוביל את הליגה באסיסטים עם למעלה מ-12 בממוצע, כשהאחרון שסיים עונה עם מספרים שכאלו היה ג'ון סטוקטון.
לצידו יש עוד חבורה מרגשת של צעירים בדמות דייסון דניאלס (שנבחר לשחקן ההגנה של החודש במזרח), ג'יילן ג'ונסון (רושם עונת שיא עם 19.8 נק', 9.9 ריב' ו-5.5 אס') וזקארי ריסאשה, הבחירה הראשונה בדראפט האחרון, שמשלים נהדר את החמישייה של קווין סניידר בזמן שדיאנדרה האנטר המציא את עצמו מהספסל.
עם כל הכבוד להפתעה שהיא אטלנטה, הניקס הם תמיד הסיפור. בתפוח הגדול סוף סוף מרגישים יש להם סיכוי לזכות בתואר כל שהוא מאז אליפות המזרח ב-1999. למרות שההגנה עדיין בעוכריה ושלושה משחקניה נמצאים בעשרת המובילים בממוצע דקות למשחק (מיקאל ברידג'ס ראשון, ג'וש הארט שלישי, או ג'י אננובי שמיני), ההתקפה שלה היא דבר אחר. החמישייה הפותחת, עם ג'יילן ברנסון, קארל אנתוני טאונס, אננובי, ברידג'ס והארט, מוליכה את ה-NBA עם 44.1 נקודות ב-17.9 דקות בממוצע ונראית מחוברת ומלוכדת מתמיד.
אבל בסוף, זה טריי יאנג בגארדן. השחקן שהכי קל לשנוא, שהכי אוהב להיות עם הגב לקיר, באולם הכי משוגע ב-NBA. מעטים האנשים שינכחו ברביעי בניו יורק שלא יקללו אותו, והוא מצידו יודע שכאנדרדוג מעטים האנשים שיכולים לעצור אותו. בכל זאת, מדובר בקבוצה שהדיחה את שתי הקבוצות הטובות בליגה – בוסטון סלטיקס וקליבלנד קאבלירס. את שתיהן, כמובן, היא ניצחה, והיא מכוונת לעשות זאת גם לניקס, על הראש של ספייק לי.
4:30: יוסטון רוקטס (8:16) – גולדן סטייט ווריורס (9:14)
בפעם האחרונה שהרוקטס ניצחו את הווריורס, ג'יימס הארדן וראסל ווסטברוק הובילו את רשימה הקלעים עם 29 ו-21 נקודות בהתאמה בדרך ל-105:135, הפרש שאפשר למייק ד'אנטוני להעלות את הברזילאי הצעיר ברונו קאבוקלו ממעמקי הספסל לחמש דקות ו-11 שניות. מאז, שלושת השחקנים הספיקו לעבור לפחות שלוש קבוצות כל אחד, הקורונה באה והלכה, הלוחמים לקחו אליפות, דריל מורי נטש את הספינה והטקסנים הפכו לקבוצת תחתית קלאסית.
מאותה הרוקטס לא נותר עוד זכר, אבל זה הפך לדבר טוב. אימה יודוקה הגיע להנהיג את החבורה הצעירה בראשות אלפרן שנגון למקום השלישי במערב בדרך להיות ההפתעה המרעננת של העונה. ג'יילן גרין נראה לעיתים כמו סקורר לגיטימי בקבוצת צמרת, פרד ואן וליט מנהל את העסק כווטרן הבכיר ושלישיית הפורוורדים דילון ברוקס-טארי איסון-אמן תומפסון עושה פלאים בהגנה השנייה בטיבה העונה.
מנגד, העסקים בגולדן סטייט נראים תקועים. אחרי פתיחת 2:12, החל קרטוע שלא ברור אם מצאו לו פתרון. סטף קרי מתקשה לפגוע, ג'ונתן קומינגה הוזעק לחמישייה במקום דריימונד גרין, ואז לצידו. הרוטציה עברה מ-12 שחקנים ל-10 ושוב ל-12, והמשחק הזה הוא סוג של צומת דרכים. מצד אחד, הוותיקים של הווריורס עוד שואפים לזכות בעוד אליפות, אבל גם הם את לברון ג'יימס ואנתוני דייויס משמחים את כל הצעירים בשנה שעברה ויקוו לעשות זאת גם העונה. מנגד, הרוקטס קיבלו דרייב מטורף לנצח את יריבתה לראשונה מזה 15 משחקים.
