זו תחושה מוזרה לראות את ספידי סמית׳ משחק בקבוצה שאינה הפועל ירושלים. יותר משנתיים שהוא היה השחקן הכי חשוב והכי ומשמעותי באדום, הוביל במו ידיו לזכייה בשני גביעי מדינה ולגמר אירופי היסטורי. סמית׳ נכנס לספרי ההיסטוריה כאחד הווינרים הגדולים בתולדות המועדון, ונכנס ללב של האוהדים כשהוא הופך למנהיג הבלתי מעורער של הקבוצה. היה קשה לעכל שחקן לא שגרתי כמו ספידי, אבל עם הזמן למדנו לאהוב את האנדרדוג האולטימטיבי, זה שתמיד חייב להוכיח לכולם שהם טועים בהערכה שלהם לגביו.
בהחלטה שנראית מוצלחת לשני הצדדים, האיש עם הראסטות עזב את בירת ישראל ונחת בבירת טורקיה. המשחק מול טורק טלקום המחיש בדיוק למה ספידי לא נשאר בישראל: הפועל ירושלים עברה לידיים מלאות הכישרון של ג'ארד הארפר, שמהר מאוד הפך לבעל הבית החדש. הר הבית בידיו. מזרח תיכון חדש.
לא הרבה חשבו כך כשהוא חתם בקבוצה, אבל נכון לסיום הסיבוב הראשון - הארפר הוא השחקן הטוב ביותר ביורוקאפ. בלי שאלה בכלל. ומה שאפילו מרשים יותר מכמות הנקודות שהוא קולע ושורת הסטטיסטיקה המופרעת שהוא מעמיד - הוא עושה את כל זה וגם הקבוצה שלו מנצחת ומתברגת חזק במקום השני, אחרי ולנסיה הבלתי מנוצחת.
אני לא יודע אם מישהו חשב או האמין שככה ייראו החודשיים הראשונים של הארפר בירושלים. השנתיים בוולנסיה לא רמזו על ההתפוצצות שהולכת להגיע. בג׳י ליג המספרים שלו היו דומים למה שהוא מציג כעת, אבל קשה ללמוד משהו מהליגה הזו. למעשה, הגארד בן ה-27 מעולם לא הוביל קבוצה באירופה, ובפעם הראשונה שהוא מקבל את המפתחות הוא מראה מה הוא שווה. האוהדים האדומים צריכים להבין ולהעריך את העובדה שהשחקן הכי טוב ביורוקאפ משחק בהפועל ירושלים.
חוץ מהארפר - שני שחקנים שבלטו לטובה ומגיעה להם מילה טובה הם קאדין קרינגטון וגבי צ׳אצ׳אשוילי. הראשון חזר אחרי חלון נבחרות מוצלח שבו ייצג לראשונה את ישראל, וסיפק משחק טוב מאוד עם 19 נקודות. האחרון (שגם הוא זומן לנבחרת אך לא נרשם בסגל הסופי) המשיך ביכולת המצוינת שהציג מול בורק, עם עוד משחק מרשים בשני צדי המגרש. מעבר לנקודות ולריבאונדים בהתקפה, צ׳אצ׳א הוסיף גם נעילות יוצאות מן הכלל שפינו את הצבע לחדירות של הארפר וקרינגטון.
מילה טובה מגיעה גם ליונתן אלון. הפועל ירושלים עלתה למחצית השנייה עם אנרגיה אחרת לגמרי. הרבע הראשון היה מזעזע וברבע השני הגיעה התייצבות, אבל אחרי ההפסקה הפועל השתלטה על המשחק לחלוטין. זו לא הפעם הראשונה שהפועל מייצרת ריצה ברבע השלישי - היא עשתה את זה בין היתר גם מול עפולה, בורק, הפועל חיפה ולובליאנה. אנחנו זוכרים לאלון גם את הרבע השלישי הבלתי נשכח בגמר גביע המדינה, שבו הפועל חזרה מפיגור בדרך לזכייה מרגשת.
נהוג לתת קרדיט למאמנים שהקבוצות שלהם חוזרות טוב מחדר ההלבשה, אז ניתן כמובן את הקרדיט ליונתן אלון על רבע שלישי טוב מאוד - בזכות ההתאמות הנכונות והידוק ההגנה. וג׳ארד הארפר.
לצד כל המחמאות, הפועל ירושלים זקוקה לשחקן גבוה נוסף. נכון לעכשיו ההנהלה טרם החתימה שחקן גבוה, למעט דרק אוגביידה, והיא משאירה את צ׳אצ׳א פחות או יותר לבד במערכה. הסנטר הישראלי עושה עבודה מדהימה במשחקים האחרונים, הגנתית והתקפית, אבל חייבים להביא עוד גבוה איכותי. כמה אפשר להסתמך על דקות של פורוורדים קטנים כמו ג׳ונסון, מורגן וזוסמן בעמדה 4? לא ברור מתי אוסטין ווילי, נמרוד לוי וג׳סטין סמית׳ יחזרו, ואנחנו יודעים שלפעמים ההיעדרויות האלו מתארכות יותר ממה שציפו מלכתחילה. אוגביידה הוא שחקן נחמד שיכול לעזור, אבל נראה שיש צורך בסיוע נוסף. עדיין לא מאוחר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו