חיכיתי למשחק השלישי של דיוק העונה, מול קנטאקי, כדי לראות את קופר פלאג, המיועד להיבחר ראשון בדראפט הקרוב. קונצנזוס מרשים על רקע דראפט שאמור להיות עמוק מאד בכשרון. שני המשחקים הראשונים היו משחקי חימום מול יריבות מאד זוטרות - מכללת הצבא ומיין סטייט, משם מגיע פלאג. מה קרה? סוג של קטסטרופה. דיוק הפסידה 77:72 לקנטקי. פלאג השיג מספרים מצוינים - 26 נקודות ו-12 ריבאונדים - אבל דיוק הפסידה בגלל שני איבודי כדור שלו בעשרים השניות האחרונות.
במונחים מקצועיים - עניין חסר משמעות לגמרי בהתפתחות של שחקן נוער. הוא טרם חגג את יום הולדתו ה-18, אבל כשפיתוח שחקני נוער נעשה מול שידורים מחוף אל חוף כשלילד יש כבר חוזה בניו באלאנס - העניין קצת מתנפח.
האמת היא שהטקס הזה של עונה במכללות הוא לחלוטין מיותר. אם הייתי מאמן מכללה הייתי נמנע מלהשקיע את זמני בכדורסלן שמראש ידוע שישחק רק עונה אחת. זה לא שמכללת דיוק צריכה שאני אסביר להם את זה - אבל הם יכלו ללמוד את זה מעונת הפיאסקו עם זאיון וויליאמסון.
פלאג הוא מועמד קונצנזוס קצת שונה. שני מועמדי הקונצנזוס הקודמים - וויליאמסון וויקטור וומבניאמה, קיבלו את המעמד בגלל נתונים פיזיים מפלצתיים. בינתיים וומבי, שקלע הלילה 50 נקודות, מסתמן ככל מה שקיוו ממנו. וויליאמסון? שחקן טוב, כנראה לא הכי טוב מהדראפט שלו (ג'ה מוראנט, דריוס גארלנד). מי שהשווה אותו לצ׳ארלס בארקלי אולי צדק, אבל היה צריך לזכור שבארקלי שיחק בשנות השמונים והתשעים. המשחק היה יותר פיזי ברחבה, אבל הרבה פחות אתלטי.
בפלאג מוכנים המעריכים השונים להמר על מוח כדורסל וכשרון, מה שלא היו מוכנים לעשות עם לוקה דונצ׳יץ׳, שנבחר שלישי בדראפט, למרות עדויות חותכות הרבה יותר לגדולתו. דונצ׳יץ׳ בנה את הקייס שלו בזכיות יורוליג ויורובאסקט מול שחקנים מקצוענים ומבוגרים ממנו בהרבה. בחירתו במקום השלישי היא, לטעמי, טעות דראפט הרבה יותר גדולה מהבחירה במקום ה-41 בניקולה יוקיץ׳. אצל יוקיץ׳ לא היו שום רמזים - דונצ׳יץ׳ היה ברור לחלוטין.
אבל הנה הסימן הכי טוב לגבי פלאג. הוא מאוהב בהגנה. הוא הראה את זה במשחק הזה, הראה את זה באליפות העולם עד גיל 20, הראה את זה בכל רמה ששיחק. החסימה שלו נהדרת, הוא חוטף הרבה והוא מחויב. הקליעה שלו בינתיים לא יציבה. אינני מתיימר לדעת הרבה על מועמדים אחרים להיבחר גבוה, אבל הוא בחירת קונצנזוס מצוינת.
כי אם במקרה וויליאמסון התבקשו הבוחרים לקנות סיפור ששחקן בגובה 1.98 מ' עם גוף כבד יכול לתקוף את הטבעת שוב ושוב ב-NBA של היום. כבר הפציעה שעבר במכללות הייתה אמורה הייתה להמחיש להם שזו קונצפציה בעייתית, וכמובן שהפציעות רודפות אותו ב-NBA וגם כשהוא משחק הוא טוב מאוד אבל לא נדיר. במקרה של פלאג, האם שחקן קל גוף, גבוה, מוסר חכם ושומר מצוין, מתאים לכדורסל מודרני. השאלה אם יהיה השחקן הטוב בדורו או הטוב בדראפט שלו היא לגמרי ניחוש. אבל ההערכה שיהיה שחקן מעולה היא כמעט ודאית.
אתלטיקה היא ענף יותר מדיד מכדורסל, אז לכאורה תחזיות אמורות להיות מדויקות. החדשות המעניינות החדשות הן שרץ עם השם האקזוטי גאוט גאוט, פנומן אוסטרלי צעיר ממוצא דרום סודני, יעבור להתאמן בפלורידה אצל לאנס בראומן, בין היתר מאמנו של נואה ליילס. גאוט כבר חתום עם חברת אדידס, שם בראומן הוא המאמן הראשי.
התוצאות שלו לפני גיל 17 יפות מאוד - 10.29 ב-100 מ' ו-20.29 ב-200 מ', אבל האמת שהן לא ייחודיות אפילו לשנים האחרונות. 14 התוצאות המהירות בהיסטוריה עד גיל 18 בריצת 100 נקבעו מאז 2012, אחרי שיא העולם של בולט בבוגרים. די ברור ששיטות האימון היום מביאות לתוצאות בגיל יותר צעיר, אבל אין אינדיקציה שהן מביאות לתוצאות מהירות יותר. בולט בכלל לא רץ 100 מטרים בגיל נוער ויש בכלל מי שסבורים שהכוח שבנה באימוני 400 מ' היה אחראי גורם לגדולתו.
מה שכן ייחודי לגאוט הוא מבנה גוף שמאד מזכיר את בולט - רזה מאד על רגע הספרינטרים השרירנים, בנוסף ליכולתו לסגור פערים גדולים תוך כדי ריצות, מה שמצביע על מהירות שיא יותר גבוהה. סרטוני היוטיוב שלו הם מראה מרהיב ומרגש, אבל גם כאן הוא לא שונה במיוחד מפוריפול בונסונג התאילנדי המבוגר ממנו בשנה.
יש לאדידס רצון גדול להאמין בו. גאוט נולד סמוך לבריסביין, שתארח את המשחקים האולימפיים כשיהיה בן 24. הם מהמרים עליו עכשיו כפנים של המשחקים עבור המדינה המארחת.
