הציבור בהחלט רשאי לדרוש תשובות! למה התקשורת לא התריעה? פה ושם מישהו אמר ערב העונה שקליבלנד היא קבוצה טובה, אבל כחודש לתוך העונה הם הקבוצה הראשונה מאז גולדן סטייט בעונת 2015/16 להגיע למאזן 0:12.
תירוצים לא שווים הרבה, אבל אנסה. כתקשורת אנחנו רואים את שוק השחקנים - העיסקאות השונות ובחירות הדראפט. אלו הן האינדיקציות העיקריות אם קבוצה התחזקה או נחלשה. אלא שאנחנו בעידן של אינפלציית כשרון. יש להערכתי היום בליגה כ-100 שחקנים שב-2005-2010 היו כנראה מועמדים לאולסטאר. אז כשמאמן ותיק ואלמוני, קני אטקינסון, מעביר כמה שנים כעוזר בגולדן סטייט לאחר כישלון בתפקיד האימון הראשון שלו (ברוקלין נטס) וסוף סוף קיבל סגל ליישם איתו את הרעיונות שלו. השינוי היחיד המשמעותי בכוח האדם של קליבלנד העונה הוא המאמן. למאמן לא היה רזומה מרשים. אז התקשורת לא ידעה.
קשה להעריך אם קליבלנד תאט ותנצח 50 פלוס משחקים או אולי תגיע לאזור ה-60, אבל, תואר מאמן העונה נראה כרגע סגור לחלוטין.
עוד משהו על עניין הכישרון וקצת קרדיט ללברון. הדבר הטוב הראשון שג׳יימס עושה לקבוצה הוא להפוך אותה למאוד טובה. והדבר השני שהוא עושה הוא להשאיר אותה מאוד גרועה, אחרי הרבה עסקאות כאן-ועכשיו שהוא יוזם. העולם די חדל להתעניין בקליבלנד כשלברון ירד מהמגרש אחרי הפסד בגמר 4:0 לווריורס ב-2018, משם הפכה מיד לקבוצת לוטרי גרועה. ומכאן היא עשתה עבודה מבריקה.
ב-2019 היא בחרה את דריוס גארלנד בבחירה החמישית, ב-2020 את אייזק אוקורו בבחירה השישית, ב-2021 את אוון מובלי בבחירה שלישית. אז לא רק שקליבלנד טובה עכשיו, עם השלד הצעיר הזה כנראה שלא נתעלם ממנה לדי הרבה שנים. השלד הצעיר הזה אפשר לקאבס להציע הרבה שחקנים ליוטה, כשזו הבינה ב-2022 שהיא צריכה לסחור בדונובן מיטשל.
כל זה מסביר למה לקליבלנד יש שחקנים טובים - אבל עדיין לא מסביר למה היא קבוצה טובה כל כך. הסגל הזה הוא לא החזק במזרח ולא קרוב לכך.
אטקינסון הביא יחד איתו לקאבס כמה דברים מהווריורס. כמו גולדן סטייט טרם הגעתו של סטיב קר, לקליבלנד הייתה קבוצה טובה במשך שנתיים שהסתובבה סביב 50 ניצחונות. דונובן מיטשל עשה דברים נפלאים, כמו משחק של 71 נקודות, אבל כמו סטפן קרי בזמנו, נראה במסלול של ״תהיה לו קריירת היכל תהילה, אבל ללא אליפות״. וכמו קרי בזמנו, מיטשל לא חיפש את הטרייד. עם החתמת אטקינסון, השתכנע בכיוון אליו הולך המועדון וחתם על הארכת חוזה.
ומה עשה אטקינסון? אולי לא הכי סקסי - אבל הדבר הזה שנקרא אנליטיקס. שזה הרבה יותר מאשר ״תפסיקו לזרוק מרחוק ל-2״, אלא עניינים כמו בחינת חמישיות אידיאליות ומציאת דקות אופטימליות. למיטשל הופחתו העונה לא פחות מ-6 דקות משחק. בגיל 28 זה נראה מוזר, אבל האפקטיביות שלו עולה - עליה משמעותית באחוזים ל-3. ואת הרווח מהמנוחה קליבלנד תממש בפלייאוף.
גארלנד, שאיבד את מעמדו כאולסטאר אחרי הגעת מיטשל, חווה שיפור עוד יותר דרמטי. עליה של 11 אחוזים מהשדה וירידה משמעותית באיבודי כדור. גם אצלו הופחתו 4 דקות משחק. אולי רגע מכונן עבורו היה הניצחון על גולדן סטייט בשבוע שעבר. הוא קיבל את משימת השמירה הנוראית בליגה, לרדוף אחרי סטפן קרי, אחרי שעד העונה ניסו הקאבס לא פעם להקל על משימות השמירה שלו. אז אפשר לשפר שחקנים גם בגישת אולד-סקול של להפסיק לוותר להם בהגנה.
אבל אנליטיקס זה להעתיק. כולם יודעים את זה. אטקינסון מייחס הרבה מההצלחה המוקדמת לעוזר מאמן עם סיפור די ייחודי. אלכס סראמה הגיע ממעצמת הכדורסל אנגליה. אימן קצת במולדתו ובצרפת, ואחרי שהגיע לארצות הברית הקים חברה לייעוץ לאימונים. עיקרי העקרונות שלו: אימון-מגבלות. אימוני זריקות הם רק מול שומרים. תרגילים בהתקפה נעשים רק בהגבלת שעון זריקות. הרבה תרגילים הם ליצור מצב מתוך שטחים קטנים בהתקפה - מתוך הבנה שבמשחק אמיתי שחקן כמו יאניס אנטטקומפו או ויקטור וומבניאמה יכול להוציא אזור מכלל שימוש.
״לפעמים אנחנו חושבים שכל הידע נמצא בNBA. יש הרבה מקורות שם בחוץ״, אמר אטקינסון על עבודתו של סאמרה בשבוע שעבר. עד כה, הכל נשמע מצוין. ביום רביעי הבא זה ייבחן מול האלופה מבוסטון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו