מציאות ואבידות: ה-NBA הפכה למקום שקשה להזדקן בו

לברון, קרי ודוראנט אדונים לגורלם, אך הם יחידי סגולה • בזמן שקבוצות ה-NBA מחפשות ומוצאות נכסים בחוזים נמוכים ודרך הדראפט, שאר הכוכבים המתבגרים לא תלויים בעצמם ונאלצים להשתפר • מבין קליי תומפסון, פול ג'ורג', ראסל ווסטברוק וכריס פול - מי יהיה המתאים ביותר לקבוצתו החדשה?

ראסל ווסטברוק. צילום: AP

אין אוכלוסיה יותר חלשה בעולם המודרני מכוכבי NBA מתבגרים (המממ… אולי יש, אבל זו מטאפורה). בעוד הם רואים כמה מבני גילם כמו סטף קרי, קווין דוראנט או לברון ג׳יימס עדיין זוכים למשכורות ענק ולשנות פרישה מכובדות במקום בו בחרו, הביקוש לשחקנים כמעט-אגדיים בגיל מבוגר קטן והולך. לקבוצות בבניה הם פוטנציאל נמוך. לקבוצות במאבק אליפות הם לא פעם תסבוכת כלכלית.

ניגע רגע בעניין הכלכלי - כי השנה השתנו חוקי המשחק עם החלת מסגרת שכר נוספת מעל תקרת השכר. בקצרה - בליגה הבינו שקבוצות ששוחות בכסף בגלל שהן בשוק עשיר, גולדן סטייט והלייקרס למשל, לא מתרשמות מהמס שצריך לשלם על חריגה מתקרת השכר הרגילה ומוכנות לשלם את הקנסות על חריגה. העונש על החריגה מהמסגרת החדשה - second apron - הוא פחות כלכלי ויותר ספורטיבי: פגיעה קשה ביכולת התמרון בשוק השחקנים.

ויש גם עניין נוסף שמפחית את ההתלהבות מכוכב מתבגר ויקר. יותר ויותר אנחנו מגלים שסופרסטארים מתגלים בבחירות דראפט נמוכות ובעסקאות לא מתוקשרות. לא רק ניקולה יוקיץ׳, השחקן הטוב בעולם שנבחר בבחירה 41,, אלא גם שחקנים כמו שיי גילג'וס-אלכסנדר, טייריס מקסי וג׳יילן ברונסון.

וכך מוצא עצמו דור של כוכבים תקופתיים-אבל-לא-היסטוריים מחפש עבודה. כריס פול, ראסל ווסטברוק, קליי תומפסון ופול ג׳ורג׳ היו בשוק השחקנים בתחילת הקיץ הזה. הסתערות עליהם לא נרשמה.

בגיד הצלף החדשים. קליי תומפסון בדאלאס, צילום: USA TODAY Sports

במצב טוב מאוד בסוף הקיץ נמצא קליי תומפסון, בעיקר כי הוא סגר באופן גורף על עניין טבעות האליפות. הוא מגיע לדאלאס שהיא יותר קרובה לאליפות משהיה נדמה, על אף גמר חד צדדי. צריך לזכור שדאלאס בנתה את רוב הקבוצה בחצי השני של העונה שעברה. בכ-16 מליון דולר לעונה תומפסון הוא לא מעמסה על קבוצתו אלא להיפך. בתסריט אחד הוא מביא את ניסיון האליפויות שלו לצוות קצת בוסר. בתסריט אחר השילוב שלו עם לוקה דונצ׳יץ מושלם. קיירי אירווינג הופך לנכס שניתן לסחור בו ולקבל עבורו לא מעט.

סליחה, במצב הטוב ביותר נמצא כמובן פול ג׳ורג׳. הקליפרס העריכו בנדיבות את ערכו והציעו לו 30 מליון דולר. הוא נעלב, ומצא מי שיסכים איתו. הוא קיבל בגיל 34 חוזה בסדר גודל של יוקיץ׳, קרי ולברון ג׳יימס - כ-50 מליון דולר לעונה. צעד שכובל את פילדלפיה לשנים. והיסטורית, כשנדמה שפילדלפיה עשתה צעד קטסטרופלי, זה בגלל שפילדלפיה עשתה צעד קטסטרופלי.

החלטה שפילדלפיה עוד תתחרט עליה. פול ג'ורג', צילום: Getty Images via AFP

הניגוד המוחלט לג׳ורג׳ הוא ווסטברוק. הוא לא חיפש פראיירים אלא חיפש אליפות וחתם על חוזה של 6 מליון דולר לעונה בדנבר נאגטס. ווסטברוק הושמץ לא פעם בשנים האחרונות על כדורסל לא-עדכני ושקוף, אבל לטעמי דווקא בחוזה עצמו הוא מבהיר דבר חשוב: רק כדורסל מעניין אותו. בתסריט הרגיל ווסטברוק שם כדי לתת דקות ספסל לחמישיה הטובה בליגה. אישית הייתי רוצה לראות את ווסטברוק הולך לכנף ומנסה לשחק בלי הכדור בחמישיה עם יוקיץ׳. ווסטברוק לא קלעי אבל אתלט-על וזה עוד נשק למחשב העל היוקיצ׳י. ווסטברוק בהחלט בעמדת אליפות.

אם סן אנטוניו תגיע לפלייאוף, כריס פול ישחק ב-NBA בגיל 40. הוא חתם בספרס שהחלו להוסיף קצת ניסיון ויכולת סביב ויקטור וומבאניימה, כשמי שגם הצטרף הוא האריסון בארנס המאוד אמין. על פניו מאמן ופוינט גארד מאוד מבוגרים קושרים עצמם לתהליך שספק אם הם עדיין יהיו שם אם ייכשל, אבל קיימת גם תחושה שברגע שוומבניאמה יהפוך לאחד הטובים בליגה, לסן אנטוניו תהיה את היכולת לפעול. זה יכול לקרות כבר בשבוע הבא.

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות
כריס פול וגרג פופוביץ'. צריכים להיות בכוננות,
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר