הכינוי "מייקל ג'ורדן היהודי", בוודאי בתחילת שנות ה-2000, היווה מעמסה כבדה. תמיר גודמן היה הראשון ופרש לאחר שש עונות מרובות פציעות בבוגרים. אקס מכבי תל אביב, ג'ון שאייר, היה השני שמחזיק בכינוי וחווה קריירה הפכפכה ופציעה שנמשכה אפילו פחות זמן מגודמן, אבל כבר קיבל כינוי אחר ומחייב אף יותר מהתקשורת האמריקאית: מייק ששבסקי הבא.
קואץ' K נחשב לאחד המאמנים האמריקאים הגדולים בכל הזמנים. במשך 42 שנה הוא אימן את קבוצת הכדורסל של אוניברסיטת דיוק, זכה בחמש אליפויות והפך אותה לאימפריה שכולם אוהבים לשנוא - קבוצה עשירה ולבנה שנוקטת בכל האמצעים (החוקיים) שברשותה בשביל לנצח, רק תשאלו את כריסטיאן לייטנר וגרייסון אלן. הוא גם לקח את נבחרת ארצות הברית אחרי המפלה באולימפיאדת אתונה למרות שמעולם לא אימן בוגרים וסחף אותה לשש מדליות זהב - שלוש באולימפיאדות, שתיים באליפויות העולם ואחת יבשתית.
לתוך הנעליים האלו נכנס "ג'ורדן היהודי" בגיל 34 עם אפס ניסיון באימון ולמרות השם המחייב, החיבור כאן הרגיש טבעי - ששבסקי ושאייר שניהם מאילינוי, הראשון אימן את השני ארבע שנים וזכה איתו באליפות ב-2010. הם הוסיפו אפילו עוד אחת ב-2015 ואימנו יחדיו, כמאמן ועוזרו הבכיר, כמה מהשמות הגדולים ב-NBA כיום כמו ג'ייסון טייטום, פאולו באנקרו, ברנדון אינגרם וזאיון וויליאמסון.
לשאייר לא היה מזל כשחקן. אחרי 4 עונות נפלאות ב-דיוק, הוא לא נבחר בדראפט 2010 והיה מועמד בכיר לקבל חוזה רוקי במיאמי היט אחרי הופעה גדולה במשחקו הראשון בליגת הקיץ, אבל במשחק השני מפגש לא נעים עם ג'ו אינגלס פצע אותו בעין ימין, מה שכמעט גרם לו לאבד את הראיה. הוא ניסה את מזלו בליגת הפיתוח ובסוף שוכנע לצאת לישראל ונחת במכבי תל אביב כמתאזרח החדש במקום הקפטן האגדי, דריק שארפ, שעבר לעמדת עוזר המאמן.
למרות שתוכנן לחלוק את הקו האחורי עם ג'רמי פארגו ויוגב אוחיון, שביתת השחקנים ב-NBA גרמה לצהובים להתחזק ולהביא את ג'ורדן פארמר בחוזה זמני, מה שנגס והקשה יותר על שאייר להשתלב. בסופו של דבר הוא שותף רק בשבעה משחקי יורוליג ו-17 בליגה, שם קלע 2.5 נק' ב-10.9 דקות למשחק ועזב לפני סדרת ההצלבה מול פנאתנייקוס. משם הוא גם עבר בגראן קנריה, אבל פרש בגיל 25 בגלל אותה פציעה בעין ושב לחממה האהובה עליו - דיוק.
ההתחלה הייתה כמו הקריירה של שאייר - חלומית כואבת. הוא הפך לראשון אי פעם שזוכה באליפות חטיבת ה-ACC כשחקן וכמאמן, אבל הודח בסיבוב השני של טורניר המכללות. הלילה (4:39 שעון ישראל) הוא יפגוש לראשונה יריבה שמדורגת מעליו - יוסטון של עמנואל שארפ.
האוהדים עדיין מנסים לעכל את המעבר מששבסקי לשאייר, שמנסה להתאים את עצמו גם לדור החדש של הצעירים שמגיע: "כשהייתי שחקן היו אומרים לי הוראות והייתי מבצע אותן. עכשיו אנחנו גם מסבירים מה עומד מאחורי ההוראות, למה עושים תרגילים מסוימים. אין דבר כזה יותר מדי תקשורת עם השחקנים".
העונה יש לדיוק שחקן אחד שאמור להיבחר במעמקי הסיבוב הראשון בדראפט, קייל פיליפובסקי, ושלושה גארדים שיכולים להיכנס לסיבוב השני על פי מספר תחזיות. בעונה הבאה, מדובר בסיפור שונה לחלוטין - שני המועמדים הבכירים לבחירה הראשונה, הפאוור פורוורד קופר פלאג והסנטר קמאן מלואץ', הודיעו שהתחייבו לשחק תחת שאייר. זאת תהיה העונה הראשונה בה האמריקני-ישראלי יתמודד עם הלחץ של לאמן שניים שאמורים להיות העתיד של הליגה הטובה בעולם.
Duke has secured commitments from Cooper Flagg and Khaman Maluach — 2 of the projected top 3 picks in the 2025 draft.
— Legion Hoops (@LegionHoops) March 7, 2024
Duke is about to become DUKE again. 🤯 pic.twitter.com/1oWfgyIPZv
"הוא אוהב רגעים גדולים" אמר ששבסקי בראיון ל-ESPN על מינויו של שאייר, "ראיתי אותו גדל כשחקן וכמאמן ובשנותיי האחרונות הוא היה יד ימיני. זה פשוט היה טבעי". על פי מספר דיווחים, קואץ' K היה זה שנלחם מול הנהלת דיוק שתיתן את המשרה לשאייר ואף טרפד את מינויו של טומי אמקר, שהיה הפייבוריט של נשיא האוניברסיטה והיה העוזר של ששבסקי במשך תשע שנים.
מהרגע שהמינוי הפך לרשמי, שאייר קיבל גב מההנהלה שהאריכה לו את החוזה עד לסיום עונת 2028/29. תכנית הכדורסל של דיוק הייתה ונותרה אחת המבוקשות ביותר בעולם ועם שאייר, נכון לכתיבת שורות אלו, קבוצות הכדורסל שלו היו בטופ של המכללות בארה''ב. "אף פעם לא פחדתי מאתגרים" אמר שאייר בראיון לרשת CBS, "אני יודע לאן נכנסתי ואת הציפיות הגבוהות. המערכת שלנו מסוגלת לעשות דברים גדולים".
עד כה רק שלושה אנשים זכו בטורניר ה-NCAA לגברים כשחקנים וכמאמנים, כשהאחרון לעשות זאת היה דין סמית' ב-1982. בשביל להמשיך לחלום להיות הרביעי, שאייר יצטרך לעבור את אחת המועמדות הבכירות לאליפות של שארפ ולהחזיר את דיוק לקדמת הבמה של כדורסל המכללות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו