כשנוסדה דאלאס מאבריקס ב־1980, היא נראתה כמו הערת אגב כמעט לא רלוונטית לחיי הספורט בדאלאס. לצד ניו יורק יאנקיז בבייסבול, קבוצת הפוטבול של העיר, הקאובויס, נחשבה קבוצת הספורט המפורסמת בארה"ב.
בזמן שסדרת הטלוויזיה "דאלאס", על משפחת נפט דמיונית, היתה תוכנית הטלוויזיה הנצפית בעולם, הקאובויס החליפו ידיים בין כמה מענקי תעשיית הנפט והפוליטיקה הטקסנית. גם קבוצת הבייסבול של העיר, טקסס ריינג'רס, היתה בבעלות כספי נפט, ולתקופה אפילו בבעלות הנשיא לעתיד ג'ורג' וו. בוש.
זה הסתדר עם כל הקלישאות: הצד השמרני של החיים האמריקניים קשור יותר לפוטבול ולבייסבול. הכדורסל - למיעוטים ולצעירים. בהתאם לכך, מייסד המאבריקס דונלד קרטר עשה את הונו בתחום הלא זוהר של הריהוט. אז קבוצת שנות ה־80 החביבה, בכיכובם של מארק אגוויר, רולנדו בלקמן ודרק הארפר, היתה מין הערת אגב על רקע קבוצות אצולת הנפט הטקסנית.
הבעלות על המאבריקס ונסיקתה של הקבוצה הן מראה של שינויי החיים בטקסס. קרטר מכר את הקבוצה לרוס פרו הבן. אביו היה מועמד עצמאי לנשיאות, שאיים בצורה משמעותית למדי בבחירות של 1992 על המונופול הדו־מפלגתי על הנשיאות, ועשה את הונו בעסקי מחשבים. מארק קיובן המאוד צבעוני, שרכש ממנו את הקבוצה, כבר היה חלק מהתעשיות האינטרנטיות.
דאלאס וטקסס עצמן השתנו. בין שנת 2000 ל־2020 ירד שיעור הלבנים בדאלאס מ־44% ל־30%. שיעור ההיספנים גדל מ־30% ל־39%. כוחה של המפלגה הרפובליקנית בבחירות לנשיאות ירד מ־60% לפני שני עשורים ל־52% בתקופת טראמפ. דאלאס מאבריקס היא במידה רבה ההתגלמות של העניין הזה.
כדורסל נחשב ספורט של מיעוטים, ספורט צעיר יותר ביציעים וגם בינלאומי יותר. דירק נוביצקי הגרמני היה סמל המועדון לכמעט 20 שנה, ונראה ש־20 השנים שאחריו יהיו של לוקה דונצ'יץ' הסלובני.
שלא תטעו - תעשיית הנפט היא עדיין הסקטור הגדול ביותר בכלכלה הטקסנית, ודאלאס קאובויס היא עדיין קבוצת הספורט בעלת השווי הגדול בעולם - יותר מ־8 מיליארד דולר.
אבל אם הדיווחים על עסקת רכישת המאבריקס על ידי ד"ר מרים אדלסון נכונים, והקבוצה מוערכת ב־3.5 מיליארד דולר - הם שווים כ־50% יותר מהריינג'רס בבייסבול.
מהצד של ה־NBA, דאלאס היא השוק החמישי בגודלו מבחינת היקף כלכלי, אחרי ניו יורק, לוס אנג׳לס (שתי קבוצות בכל אחת מאלו), שיקגו ופילדלפיה. בתוך מבנה השכר הנוכחי של הקבוצה, הסעיף הבעייתי הוא שכרו של קיירי אירווינג, שחתום על כ־40 מיליון דולר עד לסוף עונת 2026. לוקה דונצ'יץ' אמנם מרוויח יותר, אבל הוא ההווה והעתיד של המועדון, ואולי של הליגה כולה.
קיובן ניסה בתחילה לצוות אליו את קריסטפס פורזינגיס, והדברים לא צלחו. אירווינג היה בחירה מוזרה לצד דונצ׳יץ׳ מהרבה בחינות - אישיות, הגנה, תפקיד. עד לסיום החוזה או להעברה של אירווינג, לקבוצה יהיה קשה לתמרן בשוק השחקנים.
גילוי נאות: ד"ר מרים אדלסון היא מו"ל "ישראל היום"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו