המראות הקשים בדרום והלחימה הבלתי פוסקת בעזה וביישובי העוטף תפסה את הספורט הישראלי והליגיונרים שמשחקים במדינות השונות מחוץ לארץ בהלם מוחלט. מביתו שבארצות הברית שוחח איב מודי, שמונה הקיץ לראש צוות הווידיאו של יוסטון רוקטס מליגת ה-NBA ושימש בשנתיים האחרונות כעוזר מאמן הפועל תל אביב, עם "ישראל היום" ושיתף בתחושותיו.
איב, מה שלומך?
"סיטואציה קשה, אני לא יודע איך לתאר אותה אפילו, זה הזוי. מצד אחד אתה מנסה להיות כמה שיותר קרוב לחדשות ולעדכונים מהארץ ומצד שני המראות כל כך קשים שזה קשה לראות את זה אפילו מרחוק, אלה מראות שבלתי ניתן לתאר".
איך אתה מגיב כשאתה שומע את הבשורות?
"קיבלתי את הבשורות בשישי בערב שעון טקסס. בהתחלה את רואה את הדיווח הראשוני ולא מבין את ממדי האירוע אך תוך זמן קצר הבנתי את גודל הזוועה והאסון. כל הלילה הייתי מול הטלפון והטלוויזיה בניסיון לראות ולהבין מה קורה. מאז אותו יום אני וגם כל הקהילה היהודית בחו"ל לא ישנים בלילה. הדבר הראשון שעשיתי היה לברר מה שלומו של בן דוד שלי שגר בדרום, ברגעים האלה אתה חווה פאניקה כי אתה מאוד מנותק ומרוחק ממה שקורה ואתה לא מבין את המצב המדויק ורק מקווה שהחברים והמשפחה שלך בסדר".
איך מצליחים לתפקד ככה במדינה זרה כשהכל מסביב מתנהל כרגיל?
"זה הדבר הכי קשה ביום יום כי צריך לתפקד ולהיות מקצועי כשאני בעבודה אבל הראש תמיד במה שקורה בארץ ובכל מה שעוברים החברים והמשפחה בארץ. צריך להצליח לתפקד כששני חוטי המחשבה האלה רצים לך בראש בו זמנית כל הזמן. יש לנו תכף משחק אימון ואני לא יודע איך אעלה אליו. אתה מעמיד פנים מבחינת מצבי הרוח ומבחינת הריכוז, אתה עושה הכי טוב שאתה יכול כי אכפת לך ממה שאתה עושה בעבודה ואבל אני צריך להעמיד פנים שאני בסדר. אי אפשר לתפקד כשורה כשהראש שלך והמחשבות שלך בארץ. כשאני מגיע הביתה מחלחל לי מה קורה בארץ וזה מאוד קשה, הדבר האחרון שאתה רוצה לעשות באותו הרגע זה לעבוד או לחשוב על עבודה. זה קשה מאוד".
מה עושים ימים קשים כאלה לתחושות שלך כיהודי וישראלי שחיי במדינה זרה?
"אני חושב שלישראלים שחיים בחו"ל יש קשר מאוד מיוחד למדינת ישראל, קשר שאני לא חושב שיש לכל העמים וכל האזרחים שעוזבים את הבית שלהם במדינות אחרות. אני מחובר מאוד למדינה, אין לנו ארץ אחרת ואין דרך להסביר את המראות הקשים מהארץ. אני רואה את התמיכה וההתגייסות של הקהילה היהודית כאן לנסות ולסייע בכל דבר ואני מקווה שזה יוכל לעזור במשהו גם. האירועים האלה מחברים את הקהילה היהודית לארץ, כל מי שיש לו קשר תומך במדינה, הטרגדיה הקשה הזו הובילה לאיחוד שורות בינינו".
איך מסבירים את המצב לצוות המקצועי לקבוצה? הם מבינים את המצב?
"ההשוואה הראשונית שיוצאת זה לפיגוע במגדלי התאומים, אני מנסה להסביר להם את מספר החללים ואז הם מקבלים מיד הבנה של גודל הטרגדיה אבל אין מילים או דרך שיסבירו איך אני מרגיש או מה עוברים כרגע בארץ כי זה לא דברים שחווים בארצות הברית ובחיים אף אחד לא היה פולש ועושה דבר כזה על אדמת אמריקה, זה הכאב הגדול. כל מי שעובד איתי בא, תמך, שאל והתעניין, כולם. זה מאוד נוכח בתקשורת האמריקאית וברשתות החבריות, כל מי שמכיר אותי בא ותמך".
ראינו ביממה האחרונה שמשחקי היורוקאפ והיורוליג נפתחו בדקת דומיה לזכר הנופלים, היית רוצה לראות צעד כזה גם ב-NBA?
"אני מקווה, זה משהו שיכול מאוד לנחם ולרגש אותי אם משהו כזה היה קורה".
סיטואציה קשה כזאת גורמת למחשבה על חזרה לארץ?
"אין ספק. זו מחשבה שקיימת, אתה רוצה להיות בארץ ולתמוך. אני חושש מאוד שאגיע לרגע שאצטרך לקבל את הבחירה הקשה של להישאר או ללכת. לשמחתי המשפחה והחברים בסדר כרגע".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
