״זו מילה מומצאת״, אומר דראקס לסטאר-לורד באחד מאותם טריליארד סרטי גיבורי על חסרי הבדל. ״כל המלים מומצאות״, עונה לו החצי-אדם-חצי-ספרטוי (נראה לכם שאני יודע את זה? זה מוויקיפדיה). ואמנם הדמות שמגולמת על ידי כריס פראט צודקת - כל המלים מומצאות. אבל כמו עם כל המצאה או יצירה - ברגע שהיא יוצאת לאוויר העולם, היא מקבלת חיים משל עצמה. לוגיקה פנימית שמתפתחת בסוג של טבעיות. למרות שהמקור ״מלאכותי״.
כזה הוא גם משחק הכדורסל. אולי זו לא הייתה כוונת המשורר, אבל כשד״ר ג׳יימס נייסמית׳ (הקנדי) החליט להציב את סל האפרסקים שלו במיקום כל כך גבוה מעל לרצפה, הוא שלח את המשחק החדש שלו למסלול שבאופן טבעי התפתח לכדי משחק של גבוהים. ככה יצא שבליגת ה-NBA, למשל, 28 מ-30 זוכי ה-MVP הראשונים היו פורוורדים או סנטרים.
אבל ה-NBA היא קודם כל עסק בידורי. וכשהכדורסל בליגה נהיה יותר מדי איטי ויותר מדי פיסי בשנות התשעים, הפרישה השנייה של מייקל ג׳ורדן והשביתה של 1999 הביאו את הליגה לשבר גדול מדי בעיני מנהליה. בתגובה הם החליטו להתערב בהתפתחות הטבעית של המשחק - לטובת מה שהם חשבו שהקהל רוצה לראות. וכך, בין 2000 ל-2004 הוטמעו במשחק הכדורסל של ה-NBA עוד ועוד חוקים שבאופן יזום, מכוון ומוצהר הפכו אותו למשחק יותר מהיר, יותר פתוח, פחות פיסי, וכזה שבנוי להצלחה של גארדים. כי גארדים, כך חשבו, עם הריצות וההטבעות והשלשות שלהם, מביאים יותר קהל.
לא משנה שזו טעות קונספטואלית - אין שום הוכחה רצינית שהליגה היום יותר פופולרית לצפייה מאשר הייתה בשיאה בשנות התשעים דווקא וקצב צמיחת ההכנסות שלה גם רחוק מלשבור שיאים. אבל שינויי החוקה הכפויים הביאו תוצאות. הקצב התגבר, נקלעו יותר נקודות, רשימות מובילי הקלעים התמלאו בגארדים ובשחקני כנף. ובין 2001 ל-2020 אף סנטר לא זכה ב-MVP של הליגה (אבל תשע פעמים זה היה גארד). בקיצור, הניתוח הצליח. אבל החולה… עדיין חולה.
תוסיפו לזה את השפעת מהפיכת האנליטיקס ואת הפוקוס שהליגה (דרך השיפוט), הצוותים המקצועיים (דרך השיטות על הפרקט) והשחקנים עצמם (דרך כישורי מתיחת גבולות השופטים והחוקים) שמים על ריווח, מהירות, שלשות, אבל גם על מנוחה, שמירה על כוכבים, וחניקת כל זכר לפיזיות אמיתית - וב-2023 אפשר כבר לומר בבירור: זה לא אותו משחק שזה היה.
ואמנם אפשר למנות הרבה מאוד סיבות לכך שנבחרות ארה״ב וקנדה - מלאות כמובן בשחקני NBA, חלקם כוכבים של ממש - הודחו אתמול (שישי) בחצאי גמר אליפות העולם על גרמניה וסרביה (בהתאמה), שתי נבחרות שביחד הביאו לטורניר הזה שישה שחקני NBA. כרגע הדיבור מתמקד בכך ששתי המפסידות - כרגיל במקרה של ארה״ב - בנו על זה שהכישרון והאתלטיות העדיפים יספיקו - וטעו, בעיקר כי שלחו סגלים אמנם איכותיים אבל כמעט ללא כל ניסיון משותף. והרי כבר ראינו המון פעמים איך בטורנירים כאלה שיטה וכימיה - בטח בשלבי נוקאאוט - יכולים לכפר על נחיתות בטאלנט. וכן, הנבחרות האחרות טובות מאשר היו לפני 30 שנה. זה ברור.
וככה, כדי להיפגש בגמר (מבחינת קנדה) ו״לטייל״ לזכייה (מבחינת ארה״ב), מה ששלחו זה לא מספיק. ולגבי ארה״ב - כדי לזכות בזהב ללא הפסד ועם ניצחונות בהפרש ממוצע של 20 פלוס (כמו שעשו בכל המשחקים האולימפיים מאז 1992 מלבד 2004 וגם באליפויות העולם של 1994, 2010 ו-2014) - במצב העניינים הנוכחי, האמריקאים חייבים לשלוח נבחרת שכוללת מספר גדול של שחקנים מהטופ 10-15 האמריקאי. כלומר, כמה שיותר מבין סטף, דוראנט, לברון, טייטום, דייויס, בוקר, באטלר, לילארד, קוואי, ג׳ורג׳, מיטשל, באם או קיירי.
בנבחרת שתתמודד מול קנדה על מדליית הארד אין אף שחקן מהטופ 15 האמריקאי. בנבחרת שכשלה ב-2019 היו מקסימום 2. אבל בזו שהפסידה משחק אחד בדרך לזהב בטוקיו היו כ-5. ובנבחרות שזכו ב-5 מדליות זהב אולימפי ועולמי בין 2008 ל-2016 עם מאזן 0:42 ובהפרש ממוצע של 28 (!!) היו בין 6 ל-8 בכל אחת. הקורלציה ברורה וקלה לזיהוי: למרות כל התקדמות היריבות והעובדה שצמרת הכישרון כרגע עמוסה שחקנים לא אמריקאים, בכל פעם שארה״ב מביאה סגל שיש בו 6-8 שחקני טופ10-15 אמריקאים, היא מטיילת לזהב.
אלא שהחדשות הרעות מבחינת ארה״ב היא ש-13 השמות של כוכבי העל שהזכרנו פה לפני רגע - גילם הממוצע הוא 31. הדור הבא של כוכבים אמריקאים כולל את טייטום, מיטשל, ובוקר, ולצידם ג׳יילן בראון, מוראנט, טרה יאנג, זאיון, פוקס, לאמלו בול, וכן גם את אנתוני אדוארדס, האליברטון וברנדון אינגראם מהנבחרת הנוכחית. זו אמנם חבורה בגיל ממוצע של קצת יותר מ-24. אבל האם היא מתקרבת בכלל לרמה של שמות כמו סטף, לברון ודוראנט? האם זו מרגישה לכם כמו רמת טאלנט מספיק היסטורית כדי שגם היא תוכל להבטיח זהב ללא הפסדים ובהפרשים 20 ומעלה, אפילו אם תתקבץ (כמעט כרגיל אצל האמריקאים) לראשונה רק כמה שבועות לפני הטורניר?
Germany stuns Team USA in the #FIBAWC semifinals 😮 pic.twitter.com/bPUfTZ2zVX
— SportsCenter (@SportsCenter) September 8, 2023
התשובה הנכונה היא, כמובן, לא. ולכן, יהיה מקבץ ההסברים אשר יהיה, בפועל אנחנו מתקרבים לנקודה בה גם צמרת הכישרון האמריקאי שיהיה רלוונטי לטורנירים הבאים עלול שלא להספיק כדי לעמוד בסטנדרט של זכיות ללא הפסדים ובהפרשים ענקיים. ולזה יש סיבה אחת מרכזית שפשוט לא נשמעת כמעט בכלל. והיא: מה שהנהלת ה-NBA עשתה למשחק הכדורסל של ה-NBA.
הרי, כאמור, המשחק שמשוחק בליגה בשנים האחרונות הוא פשוט אחר ממה שהוא היה לפני שמנהלי הליגה התערבו בהתפתחות הטבעית שלו ושינו אותו בכח (מתוך תקווה שייצר יותר רייטינג). הוא הפך למשחק קיצוני, שבלוני, רפטטיבי, ולא ריאליסטי כמעט. בבואה של NBA2K עם קצב משוגע, הגנות מסורסות, שריקות מגוחכות ופיסיות שהיא בדיחה. זה פשוט כדורסל ״אחר״, מלאכותי, שנוצר במעבדה, מתוך ניסיון למקסם רווחים. הוא נושא בקרבו מעט זכר לכדורסל של לפני שינויי החוקה. וככה הוא גם מאוד מאוד שונה מזה שמשוחק על ידי שחקנים שאינם מה-NBA.
GERMANY STUN USA TO GO TO THE WORLD CUP FINAL.#FIBAWorldCup2023 #Germany #Americapic.twitter.com/Yt2LAFb41e
— Hành trình tích cực (@tranhung38705) September 9, 2023
אמנם כוכבי גרמניה וסרביה הם שחקני NBA, אבל הם לא גדלו במערכת הכדורסל האמריקאית. והם אינם כוכבי NBA של ממש. ובכל מקרה, הם רק 2-3 שחקנים מתוך סגל שלם וצוות מקצועי שמגיע ומייצג כדורסל שונה לגמרי. כדורסל שלא הונדס. כל חבריהם לקבוצה הם שחקנים ש״נאלצים״ להעביר את הקריירות שלהם בליגות אחרות. שלא זוכים ליהנות מהקרקס המעובד של ה-NBA. אלה שמשחקים כדורסל שלא הוסט ממסלולו הטבעי לפני כ-20 שנה. כדורסל שעדיין יש בו קשר ודמיון מאוד גדולים למשחק כפי שהוא היה גם ב-NBA עד שכאמור עוות שם על ידי המחוקק.
וכשאלה פוגשים באלופי הצגת הכדורסל הקרקסית של ה-NBA, פתאום מגלים שכשמשחקים כדורסל, פשוט כדורסל, אפשר לנצח שוב ושוב גם כשרון עדיף. זה ממש לא עניין רק של ״חוקי פיב״א״. זה פשוט מפגש בין אנשים שמשחקים ענף מסוים, לשחקנים שרוב הזמן עסוקים בהצגה אחרת לגמרי. וכשזה מצב העניינים, לא צריך להיות מופתעים כשאלה התוצאות. גם לא כשבשנים הבאות מיטב הכישרון האמריקאי המבוגר יתחלף בשחקנים שנולדו וגדלו אל תוך העידן הנוכחי. ובכל פעם מחדש יגיעו לתחרויות בינלאומיות ויגלו שמה שהם מקבלים עשרות מיליונים לעשות לאורך השנה, הוא לא בדיוק אותו ענף. שלהם הוא פשוט משחק מומצא.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו