כשמייק ששבסקי, מאמן מכללת דיוק, מונה ב־2006 למאמן נבחרת ארה"ב בכדורסל, אחרי הכישלון המביש שלה לזכות בזהב האולימפי ב־2004, זה נתפש כמינוי קצת מוזר.
מה הטעם למנות מאמן קולג'ים לשחקנים מקצוענים שלא מעט מהם אפילו לא שיחקו כדורסל במכללות (בעידן שבו באן.בי.אי טרם כפו על שחקנים עונה מקצוענית אחת - במכללות או בקבוצה במדינה אחרת). בנוסף, ששבסקי הוא מאמן ששחקני הקולג' הגדולים שלו לא נטו להצליח במיוחד במקצוענים - כריסטיאן לייטנר, גרנט היל, ג'יי וויליאמס וטרג'ן לנגדון הם חלק מהדוגמאות.
ההצלחות עם הנבחרת האולימפית הן לא ביג דיל. זה באמת לא קשה להביא זהב אולימפי לארה"ב, וששבסקי אפילו הפסיד אליפות עולם אחת ליוון. בתוך כך, נראה שתקופות העבודה עם הסופרסטארים המקצוענים דווקא חיברו את ששבסקי לכדורסל החדש. אתמול לפנות בוקר הוא רשם את אליפות ה־NCAA החמישית שלו עם דיוק והשנייה מאז 2011 בניצחון 63:68 על וויסקונסין, קבוצה שמבטאת הרבה יותר את אתוס הספורט האוניברסיטאי הישן.
ששבסקי, שפעם התגאה בכך שכל שחקניו סיימו את הקולג', קיבל אתמול 60 מ־68 נקודות, כולל כל נקודות המחצית השנייה, משחקני עונה ראשונה שלפחות שלושה מהם יעברו עכשיו למקצוענים. הוא למד לעבוד עם שחקנים שחושבים רק כדורסל וכסף ומהר.
זה מרשים, כפי שהפסדה של קנטאקי לוויסקונסין בחצי הגמר המחיש - תמיד קשה לנצח בני 21 ו־22 עם בני 18 ו־19. דוגמה לכך היה שבאחד הקרבות הפנימיים החשובים דווקא וויסקונסין ניצחה. פרנק קמינסקי, הסנטר/פורוורד של וויסקונסין, שכשחקן שנה רביעית צפוי להיות הבחירה ה־15 בדראפט, לא רק צבר 21 נק' ו־12 ריב', הוא גם הכניס את ג'הליל אוקאפור, הסנטר של דיוק שמיועד לאחת משתי הבחירות הראשונות, לבעיית עבירות שהגבילה אותו ל־22 דקות. בכלל, במשוואה של כישרון מול ניסיון הניסיון נוטה לנצח במשחק הגבוהים. בין הפורוורדרים והסנטרים וויסקונסין ניצחה את המשחק 23:51, את ההבדל קיבלה דיוק באופן מוחץ מהגארדים.
ששבסקי. רשת חמישית שהוא גוזר // צילום: אי.אף.פי
בעיקר מטיוס ג'ונס. חודש לפני יום הולדתו ה־19 קלע יליד מינסוטה 19 נק' במחצית השנייה, 23 בסך הכל וסגר על תואר ה־NVP של הפיינל פור. הוא צפוי להיבחר בדראפט באזור הבחירה ה־20, אבל עם 185 ס"מ אנחנו מכירים את סיפורם של שחקנים כמוהו. הוא יכול להיות כוכב אן.בי.אי לגיטימי, אבל הסיכוי שנראה אותו בכדורסל אירופי לא פחות גדול.
לג'ונס יש אומץ. בקריירת מכללות קצרה של 39 משחקים הוא רשם ממוצעים של 11.8 נק' ו־5.6 אס', אבל שימו לב: שבע פעמים הוא השיג 20 נקודות או יותר. זה כלל את הגמר, את משחק העונה הרגילה מול וויסקונסין, את המשחק מול אלופת השנה שעברה קונטיקט ואת שני המשחקים מול היריבה הגדולה צפון קרוליינה. הילד אוהב את המשחק הגדול, ואת שתי השלשות שלו בגמר הוא נעץ בחמש הדקות האחרונות. ג'ונס קיבל עזרה מפתיעה מגרייסון אלן, גם הוא גארד פרשמן, שקלע 16 נקודות אחרי פחות מחמש נק' למשחק בעונה הרגילה.
הפרשמנים של דיוק עשו את ההבדל // צילום: איי.אף.פי
המכללות יאבדו את הקסם?
עם אליפות מכללות חמישית, ששבסקי ממשיך לבסס כתב טיעון כגדול מאמני המכללות בכל הזמנים. נכון שג'ון וודן האגדי זכה בשבע אליפויות רצופות, ועשר בכלל, אבל זה קרה כשטורניר המכללות כלל 16 קבוצות ולא 64, והכל משבחים את ששבסקי שהסתגל בשלמות לשינויים הדוריים במשחק.
למרות זאת, ועל אף ההתלהבות, יש תחושה שאנו בסיומה של תקופה. בבתי המשפט ובמוסדות אחרים אנחנו מתקרבים ליום שבו שחקני מכללות יקבלו משכורת עבור שירותיהם.
סקר דעת קהל מעניין מצא ש־32 אחוזים מצופי הטורניר אמרו שיתעניינו בו הרבה פחות אם המכללות יתחילו לשלם לשחקנים, ובחיתוך התוצאות אלו בעיקר האוהדים הלבנים, הגברים והעשירים שהנאמנות שלהם לקולג'ים שלהם היא המנוע הכלכלי־תדמיתי של המשחק. הם יתעניינו בו פחות בלי השקר הזה שלפיו כאילו "חבריהם לספסל הלימודים" נמצאים על הפרקט.
מתנשאים, אבל לפניכם
מזג האוויר בשבת הקרובה בלונדון צפוי להיות סביר, מה שיביא כרבע מיליון איש לגדות נהר התמזה למירוץ הסירות בין אוקספורד לקיימברידג', ועוד כ־15 מיליון צופי טלוויזיה. הבריטים מתחברים יפה לתחרות בין האוניברסיטאות האליטיסטיות המתנשאות שלהם. מתנשאים, אבל חתיכת ספורטאים - המסלול ארוך יותר מפי שלושה מהמירוץ האולימפי המקביל.
המסורת נפלאה ונמשכת מ־1829 ומ־1856 ברציפות, אבל היכולת של הבריטים לשווק משחק בינלאומי לחלוטין כמסורת מקומית היא ייחודית.
אם חשבתם שבפרמייר ליג יש זרים, אז הנה הרכבי מירוץ הסירות: בשמינייה של קיימברידג' חותר בריטי אחד ואיתו ארבעה אמריקנים, אוסטרי, אוסטרלי והולנדי. באוקספורד חצי סירה בריטית ואיתם שני ניו זילנדים ושני אמריקנים. הרבה מאלו לא לחלוטין סטודנטים, אלא מי שמקבלים מלגה לשנה פשוט כדי לחתור עבור האוניברסיטה.
אימונים בנהר התמזה לקראת התחרות בשבת // צילום: GettyImages
השנה הצוותים די עניים במדליסטים אולימפיים, שזה אופייני לשנה שלפני המשחקים האולימפיים. האימונים למירוץ של כשבעה ק"מ שונים מאימוני 2,000 מ' (הסטנדרט האולימפי) ואליפות העולם היא האירוע העיקרי שממנו מעפילים לאולימפיאדה.
בכל זאת יש שינוי גדול השנה. סירות הנשים יתחרו בפעם הראשונה כמו הגברים על ה"טיידווי" - אזור הגאות של התמזה הקשה מאוד לחתירה. סירת האימונים של אוקספורד אפילו טבעה בשבוע שעבר, פתח לבדיחות שוביניסטיות, אבל בעצם משהו שקורה לעיתים גם לסירות הגברים ביום התחרות בנהר הקשה.
אצל הנשים יש תשע חותרות בריטיות ושבע זרות, אבל באופן כללי זהו עוד סימן להתפתחות העצומה שעושה בריטניה בספורט אולימפי. גם אם האירוע נישא על כתפי המסורת של הגברים, כרבע מהמדינה תצפה באירוע ספורט נשים בענף אולימפי קלאסי. ספק אם זה קיים איפה שהוא בעולם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
