אם ההעפלה של הפועל ירושלים לגמר ליגת האלופות של פיב"א זו הפתעה, אז הגעתה של טלקום בון הגרמנית למעמד היא על גבול הסנסציה. מדובר בפעם ראשונה של הקבוצה בגמר אירופי, בעונה היסטורית של המועדון. יריבת ירושלים הפסידה כל העונה רק 4 פעמים בליגה ובמפעל האירופי. היא בעלת המאזן הטוב ביותר העונה בליגת האלופות, אחרי שספגה רק 2 הפסדים בכל העונה, ואת העונה הסדירה בגרמניה היא סיימה ראשונה לפני מועדוני יורוליג כמו באיירן מינכן ואלבה ברלין.
טלקום בון היא סיפור סינדרלה אמיתי, כשבפעם הראשונה בטופ של מפעל אירופי בכיר היא הדיחה אמש את מלאגה הפייבוריטית שמאחרת את הטורניר וקיבלה אווירה ביתית בחצי הגמר. ואת כל זה הגרמנים השיגו עם סגל ברובו אלמוני, ומורכב משחקנים רעבים שבאו מליגות קטנות.
הכוכב הגדול של הקבוצה והאיש על פיו יישק דבר הוא הרכז טי ג'יי שורטס הרכז נמוך הקומה (1.75), שחקן העונה במפעל ובליגה הציג עונה אדירה. הוא רק בן 25 והכיוון שלו ברור: טופ אירופי. שורטס שני במפעל בנקודות עם 18.7, ושני באסיסטים עם 7.1. לתשומת ליבה של ירושלים, נקודת תורפה של בון היא עזרה בהובלת הכדור לשורטס שהלחץ ההגנתי עליו גדול.
על הקווים ניצב מאמן מבטיח מאוד שעשוי להגיע לרמות הגבוהות - תומאס איסאלו הפיני, שנמצא עונה שנייה בקבוצה ועושה עונה חלומית בבכורה שלו באירופה.
במהלך העונה הגרמנים קיבלו תגבור כשהחזירו לשורותיהם את הגארד ג׳אבונטה הוקינס. מדובר בקבוצה מרובת פורוורדים אתלטים שמחפשת לרוץ בכל הזדמנות. מי שתורם לה מאוד מבחינת הקליעה מבחוץ הוא סבאסטיאן הררה. צריך לציין גם את הפורוורד טייסון וורד ואת הפורוורד הניו זילנדי פין דילייני שחזר באחרונה מפציעה, ושיחק בעבר בניו זילנד ברייקרס אצל דן שמיר.
מתחת לסל אין לה את הפיזיות שיש לקבוצות הספרדיות בעמדה הסנטר נמצאים שני שחקנים אפורים: ליאון קראצר וסבסטיאן קסנס. כאן יכול להיות יתרון לזאק הנקינס.
לסיכום, הפועל ירושלים כבר לא אנדרדוג כמו בחצי הגמר.
