באמת קשה להפריז בשטחיות רדידותו של רוב סיקור ה־NBA האמריקני, בייחוד זה שמתבטא באולפנים אינסופיים של ראשים מדברים ובפוסטים מציקים בסושיאל. כמה שטחי? יותר משקיירי אירווינג חושב שהעולם כזה.
כחלק מהשיח המביך, התמלאה הרשת בדיוני ה"snub" - מילה שמשמעותה "מושפל" או "מישהו שמזלזלים בו", ובהקשר הזה משמשת לתאר שחקנים שנשארו מחוץ לבחירות לאולסטאר שלא בצדק. והדבר הכי מטומטם בשיח ה"snubbed" זה שהוא לעולם לא כולל את הפרט השולי הזה של - במקום מי, לעזאזל?!
אז אנחנו לא נהיה כל כך רדודים ומטומבלים. במקום זה, אנחנו אמנם נדרג את אלה שנשארו בחוץ, אבל נעשה את זה לפי שלוש שכבות איכות. וגם נהיה אמיצים ונגיד במקום מי. איזו עיתונות חתרנית, יא אללה. נתחיל מהסוף:
"לא באמת עונת אולסטאר"
כאן אנחנו פוגשים אנשים כמו אנתוני דיוויס ודווין בוקר, ואולי גם לאמלו בול וקוואי לנארד - כאלה שאמנם שיחקו מעולה, אבל פשוט לא שיחקו מספיק.
לצידם, אפשר למצוא שמות "גדולים" אחרים שפשוט לא היו טובים מספיק (טרה יאנג ו־32 האחוזים שלו מ־3, היי), וכאלה שגם וגם (בראדלי ביל, דזמונד ביין).
אם מישהו כמו דייויס או בוקר יהיה מצוין במשחקים שנותרו, בדיעבד זה יהיה מוזר שהוא החמיץ את האולסטאר הזה. אבל אנחנו יכולים לחיות רק במציאות האחת שיש לנו.
"אלה שמותר להם להתבאס קצת" (וכאן אנחנו מתחילים גם לדרג)
7. ג׳יילן ברנסון נותן 23-3-6. אמנם כיום כל שורת מספרים לבדה היא כבר "לא מה שהיתה פעם" (כי קל יותר לצבור נתונים אישיים), אבל הניקס נמצאים במאזן חיובי, ככה שאלה לא קלוריות ריקות.
לצערו, מאמני המזרח בחרו שחקן ניו יורק אחר לספסל (תכף על זה), ואנחנו באמת לא חיים בעולם שבו יש שני שחקני ניקס באולסטאר.
6. פסקל סיאקם, שעם 25-8-6 עשה עוד קפיצת מדרגה, והוא כוכב לכל דבר ועניין. אבל העונה האיומה של הראפטורס - מאזן 30:24 שלילי מאוד מאכזב - משאירה אותו בחוץ, ובצדק.
5. דאריוס גארלנד. אשתקד נתן 22-3-8, והיה אולסטאר. העונה הוא נותן את אותם המספרים, וקליבלנד עוד יותר טובה משהיתה. אבל הוא בחוץ. זה מבאס, תודו.
4. ג׳יימס הארדן. איך זה ששחקן של 21-6-11, בפער השני הכי טוב בקבוצה כמו פילדלפיה, אפילו לא נכנס לשכבה הראשונה? שאלה טובה. כי. אין. את. מי. להוציא. כלומר, יש אחד שאפשר להוציא - אבל גם יש מישהו אחר במזרח שמגיע לו יותר.
"אלה שבאמת היו אמורים להיות על חשבון מישהו אחר"
3. אנתוני אדוארדס ממינסוטה, עם 25-6-5, סוחב קבוצה לא מתפקדת למאזן חיובי. הוא צריך היה להיכנס במקום ג׳ארן ג׳קסון ג׳וניור מממפיס, שגם החמיץ זמן בגלל פציעות ולא מסוגל לשחק 30 דקות.
2. דיארון פוקס מסקרמנטו, עם 24-4-6, מניע את הקינגס למאזן מצוין - ומפתיע מאוד. זו עונה כל כך טובה של הקינגס, וכשמגיע - מגיע. הוא צריך להיות שם לצד חברו לקבוצה דומנטאס סאבוניס. במקום מי? פול ג׳ורג׳, שעם 23-6-5 חווה ירידה בתפוקה, בקבוצה מאכזבת ומבאסת.
1. ג׳ימי באטלר, שלא רק נותן עוד עונה עילאית באופן אישי - אלא גם מוביל ומנהיג את כל ההיט לעוד עונה חיובית. הוא אחד מ־10-15 השחקנים הכי טובים בליגה, בעונה טובה. איך זה לא עדיף על פני מה שדמאר דרוזן עושה בעונה חלשה נוספת של שיקגו? למאמנים הפתרונים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו