כבר לא באופנה: ארמני מילאנו איבדה כיוון

 

מסינה הוא לא רק מאמן מילאנו, הוא גם נשיא המועדון. ליתר דיוק, הגדרת התפקיד שלו היא: נשיא כל פעילויות הכדורסל של המועדון. האיש היחיד שנמצא מעליו הוא הבעלים ג׳ורג׳יו ארמני.

 

אם מישהו חושב שמכבי תל אביב במשבר, שיסתכל על מילאנו. המועדון העשיר והמושקע' שמכוון אך ורק לפיינל פור' נמצא במקום האחרון ביורוליג עם רצף של שמונה הפסדים.

 

אסופת הכוכבים של מסינה הגדול מציגה בזמן האחרון יכולת של קבוצה שלא מסוגלת לנצח, כשבנוסף רצף ההפסדים כולל כמה מביכים, למשל בחמישה מהם מילאנו לא עברה את מחסום 62 הנקודות.

 

האיטלקית מאיימת לשבור את שיא ההפסדים הרצופים של המועדון מעונת 2016/2017, שעומד על 10. העניין הוא שאז הקבוצה לא היתה בסדרי הגודל של התקציב ואיכות השחקנים כמו היום. לכן הפעם מדובר במשבר הגדול ביותר של מילאנו מזה שנים.

 

 

זהו גם המשבר הכי גדול של המאמן - אגדת יורוליג שזכה במפעל ארבע פעמים. זהו שמבר יותר גדול מזה שחווה כשהיה מאמן ריאל מדריד ופוטר ב-2011. זו היתה הפעם היחידה בקריירה שהוא לא סיים עונה. האם זה יכול לקרות גם העונה? 

 

לפני מספר שבועות, אחרי התבוסה הביתית לאנאדולו אפס, בו קלעה מילאנו 51 נקודות, היה נראה שזה בדרך. מסינה נתן רמז עבה שזו אפשרות. זה לא קרה, אבל אם המשבר יימשך גם המעמד ותואר הנשיא עשויים שלא להספיק.

 

בינתיים הוא שורד במצב שכנראה אף מאמן לא היה שורד. אם לא יבוא שינוי ובכל זאת זה יקרה, זו תהיה כנראה החלטה בלעדית שלו.

 

 

צריך להקדים ולאמר שמילאנו היא הקבוצה הפצועה ביותר ביורוליג. היא חסרה כבר תקופה את המוציא לפועל העיקרי שלה, שאבון שילדס. היא איבדה למספר שבועות לפחות את הרכז הראשון קווין פאנגוס. גם ג׳יג׳י דאטומה נעדר בגלל פציעה. ביל בארון וסטפאנו טונוט כבר חזרו אחרי פציעות. 

 

עם כל החיסורים - ההופעות של הקבוצה בלתי מתקבלות על הדעת. עדיין יש לה מספיק איכות ועומק בסגל כדי לא להיראות כך. מבחינה מקצועית היא חסרה באופן בולט יכולת חסימה בצבע ואיכות המסירה בקבוצה ירדה משמעותית עם עזיבתו בקיץ של סרחיו רודריגס.

 

אבל מעל הכל הסיפור של מילאנו זה הביטחון הירוד של השחקנים, וזו הטענה המרכזית כלפי מסינה. הוא עדיין מוגדר גאון כדורסל במולדתו, אבל עיקר הביקורת בתקשורת נגדו היא על העובדה ששחקנים נראים "מפוחדים" על המגרש, הרבה בגלל הגישה המחמירה של המאמן וחוסר היכולת שלו לקבל טעויות ולהכיל שחקנים שנמצאים במשבר. יש מצבים שהקשיחות והפרפקציוניזם שלו משחקים לרעתו.

 

עד כמה הקבוצה הזו חסרת ביטחון אפשר היה לראות בהפסד במחזור האחרון באתונה לפנאתינייקוס. יתרון 11 בסוף הרבע השלישי לא הספיק, וברגעי הלחץ השחקנים נראו חסרי  אונים. טענה נוספת היא חוסר השפעה וקיבעון של מסינה בנושא ההתקפי של הקבוצה.

 

 

דווקא בהפסד הזה ניראו ניצני שיפור בקבוצה במיוחד בצד של הגישה. ההערכה היא שעם גישה כזו ועם חזרת הפצועים הקבוצה תחזור לעצמה. השאלה אם זה לא יהיה מאוחר מדי.

 

לתוך כל ההמולה הזו מגיעה הערב מכבי תל אביב. מצד אחד אין מצב טוב יותר לפגוש את האלופה האיטלקית שנמצאת בשפל מקצועי. מצד שני זו קבוצה שחייבת ניצחון ורואה במשחק הביתי הזדמנות לחזור לדרך הניצחונות והיא תיתן הכל. קוראים לזה מפגש עם אריה פצוע.