"הדת לא מונעת מנשים לעשות ספורט": סיפורה המרתק של האיראנית היחידה באולימפיאדת החורף

אטפה אחמדי בת ה-21, האישה האיראנית היחידה שהעפילה למשחקי בייג'ין, עלתה לראשונה על השלג, זמן לא רב אחרי שיכלה ללכת, כאשר הוריה לקחו אותה לטיול בהרים כשהיתה בת שלוש בלבד, ומאז לא הורידה מרגליה את המזחלות. "הייתי כל כך קטנה, לא הבנתי למה נועדו חתיכות העץ האלה על הרגליים, אבל למדתי", שחזרה. 

אביה היה חבר בנבחרת הסקי הלאומית ומאמן נבחרת הנשים, ובתחילה אחותה הגדולה האדיס היתה זו שאומנה לכבוש את המדרונות, אבל לא עבר זמן רב והכישרון הטבעי של אחמדי צמח לחלום בגודל כדי להגיע לאולימפיאדה. 

"כשהאדיס התחילה את התחרויות הראשונות שלה, הייתי בוכה כי רציתי לעקוב אחריה ולהיות איתה", אמר אחמדי. אחת המזכרות שהביאה לה אחותה מאולימפיאדת החורף לנוער באוסטריה ב-2012 היתה סמל המשחקים. "אז התחלתי לחלום על האולימפיאדה. אני זוכרת שבתור ילדה ציירתי בצורה מגושמת את חמש הטבעות האולימפיות בחלק האחורי של המחברת שלי", אמרה אחמדי. "שכנעתי את עצמי שאשתתף, בלי באמת לדעת איך היו המשחקים". 

לדבריה, מתחרים בינלאומיים היו המומים לעתים קרובות כששמעו שהיא מאיראן. "הם שואלים אותי אם יש לנו שלג. הם חושבים שאנחנו מדינה מדברית כמו ערב הסעודית", אמרה הגולשת. "אבל גם בקיץ אפשר לתרגל את הספורט ובדמאוואנד או באלמקואה, יש הרים מושלגים שגובהם 5,600 מטר". 

הם גם "נדהמים לגלות שנשים גולשות במדינה אסלאמית", הוסיפה. "אני אומרת להם שהדת באיראן לא מונעת מנשים לעשות ספורט". איראן מתגאה במספר אתרי סקי, הפתוחים לשני המינים. אלה הקרובים ביותר לטהרן הם מקומות בילוי משפחתיים פופולריים בחורף ובסופי שבוע. 

בגיל 10 נסעה אחמדי לקזחסטן לתחרות ראשונה בחו"ל, ובגיל 16 הצטרפה לנבחרת הלאומית. "כאשר הופעתי לראשונה באליפות העולם בסנט מוריץ בשוויץ, הבנתי שאני חייבת להילחם כדי להתחרות עם הטובים ביותר", אמרה. "היו להם האמצעים הכספיים - לי היה רק הרצון שלי". 

האכזבה הגדולה הראשונה של אחמדי הגיעה לקראת אולימפיאדת החורף 2018 בפיונגצ'אנג, דרום קוריאה. "היתה לי מוטיבציה עצומה. הייתי בת 17 ורציתי לעשות היסטוריה, להיות הגולשת האיראנית הצעירה ביותר שיצאה לאולימפיאדה", אמרה. 

אבל הוועדה לא בחרה בה, ואמרה שהיא צעירה מדי. "הייתי הרוסה. בכיתי במשך שבועיים. רציתי להפסיק לעשות סקי", אמרה. "חודשיים לאחר מכן, הרמתי את עצמי והתחלתי להתאמן שוב. רציתי להוכיח לכולם למה אני מסוגלת למרות גילי". 

המסע הקשה לאולימפיאדה, לא הרס לה את החלום ואחמדי אמרה שהיא רוצה לסיים את "המסע הלא גמור" של אביה לאחר שמחסור בכספים אילץ אותו לצאת מהספורט המקצועני, מה שהביא לה מוטיבציה נוספת. 

ב-2019 היא סיימה במקום ה-46 בתחרות הסלאלום באליפות העולם, וסיימה בדיוק באותו מקום ב-2021. בסופו של דבר השיגה את הקריטריון למשחקים, הפכה לאיראנית השלישית בהיסטוריה באולימפיאדת החורף, לאייקון בכפר שלה, וקיוותה לשמש דוגמה לצעירות אחרות. 

"נולדתי בעיירה מסורתית שבה אין הרבה ספורטאיות מקצועיות", אמרה. "בחורה מהאזור שלנו שמגיעה לזירת הספורט הגדולה בעולם יכולה להיות מודל לחיקוי". 

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

היום, היא עלתה על המסלול ביחד עם הישראלית נועה סולוש, כשהיא הצליחה לסיים את הסיבוב הראשון, אך לא הגיעה לסיומו בשני ולא היתה מדורגת, כשהיא תמשיך לנסות ואולי להשיג תוצאות טובות יותר בעוד ארבע שנים באיטליה.