"כבר בכיתה א' לינוי אמרה לחבריה – אני אהיה אלופה"

כל מדינת ישראל התרגשה בשבת עם לינוי אשרם, לאחר שזכתה במדליית הזהב. אחת ששמחה במיוחד היא מרסל לוי, שהייתה המחנכת של לינוי בכיתות א' ו-ב' בבית הספר "תרבות" בראשון לציון. "עם היוודע זכייתה – אני לא הפסקתי לבכות", מספרת לוי בראיון ל"ישראל היום", "צרחתי מאושר".

מרסל לוי, על אף השנים הרבות שחלפו מאז בית הספר היסודי, זוכרת היטב את הילדה לינוי אשרם. "היא הייתה ילדה נחושה ודעתנית", היא אומרת. "לינוי הייתה מאוד ממושמעת, והיה לה חשוב לסיים את כלל המשימות – כולל לקחת את הילקוט לאימונים". ללוי זכורים אירועים ספציפיים שמעידים על התכונות הייחודיות של האלופה האולימפית. "כשתרגלנו כתיבת אותיות, לינוי לא הייתה מרוצה – ומחקה שוב ושוב עד שהייתה שבעת רצון", מסבירה המורה. "אני הייתי אומרת לה 'לינוי, זה יסתדר, נלמד, זה יצליח לך יותר כשנכתוב עם שורות' אך היא התעקשה לתקן שוב ושוב".

המחנכת של האלופה האולימפית זוכרת היטב גם את שיחותיה האישיות עם משפחת אשרם ככלל ועם לינוי בפרט. "אף שלא היו לה חיים רגילים, והיא הייתה צריכה לנסוע מבית הספר לאימונים, היא הייתה ילדה חברותית מאוד", מסבירה לוי, "לינוי הייתה אומרת לחבריה 'אתם עוד תשמעו עליי – אני אהיה אלופה'. הייתי שואלת אותה 'האם זה מפריע לך שבמקום ללכת לימי הולדת את צריכה ללכת לאימונים?' והיא השיבה לי – 'המורה מרסל, אני רוצה ללכת לאימונים. אני אוהבת את האימונים ואם ארצה ללכת ליום ההולדת אגיד לאבא ולאמא, והם יסכימו".

לוי זוכרת גם שיחה מעניינת עם אביה של לינוי, אורן אשרם. "הוא הגיע לאסיפת הורים ושוחחנו על התמודדותה של לינוי בהתעמלות האמנותית", מספרת המורה מרסל, "אורן אמר לי שלינוי מתמודדת היטב מול בנות יוצאות חבר העמים 'והן לא יודעות לעכל כיצד לינוי מנצחת אותן שוב ושוב'".

מרסל לוי, שמלמדת בבית הספר "תרבות" כבר שנים רבות, התרגלה לתלמידים ולתלמידות שעוסקים בספורט. "בית הספר שלנו מאוכלס בהמון יוצאי חבר העמים, אין מחזור בלי בנות שעוסקות בהתעמלות אומנותית", היא מציינת. לדבריה, "כבר קרה לי שתלמידות לא הגיעו לבית הספר ואז הן הסבירו לי שנסעו לנתב"ג כדי לקבל בארץ את לינוי. אנחנו עושים את המיטב בבית הספר כדי לקדם את המנהיגות של תלמידינו, עוד לפני לימודי המקצועות – ואני שמחה שזה בא לידי ביטוי גם עם לינוי".

עד כמה את עוקבת אחרי הישגיה של לינוי ביום-יום?

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

"אני עוקבת אחריה בכל התחרויות, גם באליפויות אירופה והעולם. אני ממש מעודכנת ועוקבת אחריה באדיקות. ביום שבת זה היה פשוט השיא. עוד קודם לכן, בשישי התעוררתי ב-04:00 וכשנפל הסרט, הייתי עצובה, אבל ידעתי שהיא תקום. אני מכירה את תכונותיה של לינוי וזה היה בולט בבית הספר. אמרתי לכל בני הבית, ולכל ילדיי, אתם תראו שבמכשיר הבא היא תתאושש. בכיתי המון בתחרויות. בראיונות שלה בכיתי איתה".