ספורטאי, פוליטיקאי, סמל: סיפורו המדהים של ז'אן בלניוק

סרטון שהנציח את השמחה של המתאבק האוקראיני ז'אן בלניוק, שמיד עם סיום קרב הגמר שלו במשקל עד 87 ק"ג פרץ בריקוד אוקראיני עממי, הפך לוויראלי בארצו, ולא בכדי. יליד קייב בן ה-30 אמנם הביא לאוקראינה מדליית זהב ראשונה של משחקי טוקיו, אולם הוא רחוק מלהיות ספורטאי אוקראיני רגיל.

מראהו של מי שמגדיר את עצמו אוקראיני גאה מסגיר שורשים משפחתיים אפריקאים, ואכן אביו היה אזרח רואנדה ונהרג בקרבות בין שבטי ההוטו והטוטסי. אלא שתחום עיסוקו של המדליסט האולימפי הטרי יוצא דופן אף יותר מצבע עורו. יריביו למזרן ההיאבקות לא היו מנחשים זאת, אך ז'אן בלניוק הוא לא פחות מחבר פרלמנט, ושגרת יומו כוללת לצד אימוני ספורט שאילתות, הצעות חוק והצבעות.    

ספורטאי על בעלי שאיפות פוליטיות אינם עניין נדיר כל כך. מדליסטים אולימפיים נהנים מפרסום, כבוד והערכה, ובמדינות מסוימות נהוג שמפלגות פוליטיות מציעות לכוכבי האולימפיאדות שיבוץ כמועמדים ברשימות לפרלמנט. כך, למשל, בעלי עבר אולימפי מאיישים היום או איישו בעבר מושבים בפרלמנטים של רוסיה, אוסטרליה, הולנד, לטביה, איטליה, בריטניה, קזחסטן, קנדה, פינלנד ועוד.

לעתים ההצלחה הספורטיבית הייתה כה גדולה, שהמדליות הזניקו יותר מקריירה אחת. משורות נבחרת נשים בכדורעף של פרו, שזכתה במדליית כסף באולימפיאדת 1988, יצאו שתי פרלמנטריות: ססיליה טאיט וסנאידה אוריבה. להבדיל ממגרש הכדורעף, בו הן שיחקו באותו צד, בפרלמנט הפרואני טאיט ואוריבה ייצגו מפלגות שונות.

כמה מזוכי האולימפיאדות הגיעו למשרות פוליטיות בכירות ומשפיעות יותר מסתם חברות בבית הנבחרים. שחקן הוקי קרח אמריקאי וונדל אנדרסון, בעל מדליית כסף ממשחקי החורף של 1956, הפך ברבות הימים למושל מינסוטה. ואילו הסייף ההונגרי פאל שמיט, שזכה בזהב האולימפי ב-1968 וב-1972, פיתח אחרי נפילת "מסך הברזל" קריירה דיפלומטית, נבחר לפרלמנט האירופי, כיהן כיו"ר הפרלמנט בארצו ולבסוף נבחר לנשיאות הונגריה. 

אבל המקרה של בלניוק שונה ומיוחד – בניגוד למרבית הספורטאים-פוליטיקאים, שפנו לפוליטיקה אחרי שהעפילו לפסגות ספורטיביות, הוא זכה בזהב האולימפי בעודו מכהן כחבר 'ראדה', הפרלמנט האוקראיני. היפוך תפקידים שכזה, בו פוליטיקאי פעיל עולה לפודיום האולימפי, נדיר ביותר, אם כי דברים דומים כבר קרו בעבר.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

לדוגמא, ויליאם גרנפל, שנבחר לפרלמנט הבריטי בשנת 1880 וכיהן בו במשך 25 שנים, השתתף במשחקים האולימפיים בשנת 1906 ואפילו נשא את הדגל של ארצו במצעד המשלחות. אף שהיה כבר בן 51, זכה במדליית כסף בתחרות סיף קבוצתית. עמיתו לפרלמנט הבריטי ג'ון גרטון זכה בשתי מדליות זהב בשיט במשחקי 1900, עת היה חבר פרלמנט צעיר.