בשנת 2008, רגע אחרי המשחקים האולימפיים השניים שלה בבייג'ינג, אפשר היה לזהות את הקונפליקט שליווה את השחיינית קירסטי קובנטרי לאורך כל הקריירה שלה. ראש הממשלה, רוברט מגבה, החליט להעניק לשחיינית שזה עתה שברה את שיא העולם במשחה 200 גב מענק של 100 אלף דולרים ואף קרא לה "נערת הזהב של זימבבואה". הציבור המקומי מחה: קובנטרי הלבנה חיה ושחתה באותה התקופה בארצות הברית לאחר שסיימה את מכללת אלבמה.
אתמול (חמישי) בגיל 43, היא הפכה לאישה הראשונה אי פעם שנבחרת לנשיאת הוועד האולימפי הבין לאומי. מדינות אפריקה, שאמורות היו לחגוג את ההיסטוריה בכך שלא מדובר רק באישה הראשונה אלא גם באפריקאית הראשונה, לא בחרו בה על פי דיווחים שונים, כי בסוף היא עדיין נחשבת כמי שמייצגת את הלבנים ביבשת.
אז איך בכל זאת קובנטרי הפכה לאישה הראשונה שעושה היסטוריה? הסיבה המרכזית היא כמובן תומאס באך. בארבע השנים האחרונות היא הפכה לבת טיפוחיו של נשיא הוועד האולימפי הבין לאומי, והגרמני עשה ככל שביכולתו גם לעצב אותה בדמותו וגם להפוך אותה ליורשת הטבעית. גם העובדה שבשמונה השנים הקרובות המשחקים האולימפיים ייערכו במדינות מפותחות ולא כאלו שיכולות להוות קטסטרופה ארגונית (משחקי הקיץ יתקיימו בארצות הברית ואוסטרליה ומשחקי החורף באיטליה וצרפת) יעזרו לה לכתוב את המורשת שלה.
איזו מורשת זאת תהיה? קשה לדעת. על הנייר מדובר בנשיאה שלא תחפש מהפכות ולא תעשה את השינויים שכולם מקווים שיקרו בספורט האולימפי, אבל חשוב לציין שגם באך החל כנשיא רגוע ומשעמם ושינה את עורו במספר נושאים. רוסיה עוד אירחה אצלו את משחקי החורף בסוצ'י תוך שהוא מתלקק על ולדימיר פוטין, והוא סיים את הקדנציה כמי שיוצא למלחמה גלויה נגד הספורט הרוסי ומוביל אחריו חלקים רבים מהספורט העולמי. גם אם קובנטרי היא העתק-הדבק של באך, איש לא יכול לדעת כיצד תסתיים הקדנציה שלה.
ומה לגבי היחס לישראל? ברמה הדיפלומטית בוועד האולימפי הישראלי מדווחים על כך שהיא ידידת ישראל והכל תקין. בפועל, מדובר בסימן שאלה. מדינות אפריקה ברובן הן אנטישמיות ואנטי ציוניות. אין זה מעיד דבר וחצי דבר על כוונתיה של קובנטרי, אך נדמה שיחסה לישראל הוא עדיין בגדר סימן שאלה.
