שגיא דקל-חן, בן 36 מקיבוץ ניר עוז, שוחרר אתמול (שבת) משבי חמאס לאחר 498 ימים. בזמן שהותו בשבי, נולדה בתו השלישית, שחר-מזל, ושמה נודע לו לראשונה רק עם שובו לישראל.
דקל-חן, אשר חווה ילדות בקיבוץ ניר עוז, היה בעברו שחקן בנבחרת הבייסבול של ישראל. כצעיר מלא תשוקה לספורט, הוא לא היסס לנסוע מרחקים ארוכים כדי להשתתף באימונים, ועשה את הדרך הארוכה מקיבוצו לכפר הבפטיסטים ליד פתח תקווה כדי לשחק ולהתאמן.
עם חזרתו, איגוד הבייסבול הישראלי פרסם הודעה נרגשת ברשתות החברתיות: "אנחנו בבייסבול ישראל חולקים קשר מיוחד עם שגיא, שחקן הנבחרת לשעבר. אנו שמחים לקבל אותך בחזרה ומתפללים להחזרת כל 73 בני הערובה שנותרו בעזה".
בקרב חבריו לענף, השמחה הייתה עצומה. שחקן נבחרת ישראל טל אראל התייחס לשחרורו של דקל-חן בשיחה עם "ישראל היום": "עבור כל חטוף יש כאב גדול בלב, אבל לשמוע ששחקן נבחרת לשעבר נחטף זה תמיד מכה קרוב. לאורך כל התקופה של שגיא בשבי התפללנו ועקבנו, אך בשבת ההתרגשות הגיעה לשיאה כששגיא חזר מהשבי. מאחלים לו החלמה וחזרה לשגרה קלה. נשמח לראות ולארח אותו חזרה במגרשים ביחד עם שאר החטופים".
אחד האנשים שליוו את דקל-חן בתחילת דרכו בספורט, פיטר קורץ, שעדיין מכהן בתפקידים שונים בענף, נזכר כיצד נודע לו על חטיפתו: "הבן שלי, ששיחק איתו בנבחרת, שאל אותי ב-8 באוקטובר: 'אתה זוכר את שגיא מהנבחרת לפני 19 שנה? הוא חטוף עכשיו'. זה היה הלם עצום עבורנו, וכל הזמן התפללנו לשובו ולשובם של כל החטופים".
קורץ הוסיף כי הכיר את דקל-חן היטב מתקופתו בנבחרת, ואף שימש כמנהל המקצועי שלו: "כשהוא שיחק, יצאנו יחד לטורניר באיטליה. הוא היה מגיע באוטובוסים מניר עוז, וזה לקח לו שעתיים, אבל הוא תמיד היה נחוש, בחור נחמד מאוד. לאחר חטיפתו, הייתי בקשר רציף עם אביו".
עם שחרורו, קורץ עדכן את כל מי ששיחק עם דקל-חן בנבחרת, כולל אלון ליישמן, כיום מאמן פיצ'רים במיאמי: "הם שמחו לשמוע שהוא חזר, וזה היה רגע של הקלה, אבל אנחנו עדיין דואגים לכל 73 החטופים שעדיין בעזה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו